a des témoins outre-mer !
יש לה עדים במדינת הים
Sota 7a סוטה
Structure du débat :Michna 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ce n’est pas fréquent.
לא שכיחא
MICHNA: Comment procède-t-il avec elle ? Il la conduit au tribunal de l’endroit, et on lui adjoint deux disciples des Sages, de peur qu’il n’ait des rapports avec elle en chemin. Rabbi Yehouda dit : Son mari est digne de confiance à son sujet.
מתני׳ כיצד עושה לה מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה
GUEMARA: Deux, plus lui : cela fait trois. Dirons-nous que cela vient à l’appui de Rav ? Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : On ne l’a enseigné que pour la ville ; mais en chemin, il faut qu’il y en ait trois, de peur que l’un d’eux n’ait besoin de se soulager, et que l’un d’eux ne se trouve seul avec une femme interdite.
גמ׳ תרי ואיהו הא תלתא לימא מסייע לי' לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בעיר אבל בדרך עד דאיכא שלשה שמא יצטרך אחד מהן לנקביו ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערוה
Non : ici, la raison est qu’ils servent de témoins contre lui.
לא הכא היינו טעמא כי היכי דליהוו עליה סהדי
Des disciples des Sages, oui ; n’importe qui, non. Dirons-nous que cela vient à l’appui de l’autre [enseignement] de Rav ? Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : On ne l’a enseigné que pour des [hommes] vertueux ; mais pour des dévergondés, même dix ne suffisent pas : il arriva que dix l’emportèrent sur une civière.
תלמידי חכמים אין כולי עלמא לא לימא מסייע ליה לאידך דרב דאמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא כשרין אבל פרוצין אפילו עשרה נמי לא מעשה היה והוציאוה עשרה במטה
Non : ici, la raison est qu’ils savent le mettre en garde.
לא הכא היינו טעמא דידעי לאתרויי ביה
« Rabbi Yehouda dit : Son mari, etc. » Il est enseigné : Rabbi Yehouda dit : Son mari est digne de confiance, par un raisonnement a fortiori : si pour la nidda, [dont l’interdit est passible] de retranchement (karet), son mari est digne de confiance à son sujet, pour la sota, [dont l’interdit relève d’]une simple défense, à plus forte raison !
רבי יהודה אומר בעלה וכו' תניא רבי יהודה אומר בעלה נאמן מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כל שכן
Et les Sages ? C’est précisément cela qui donne [l’argument contraire] : la nidda, [passible] de retranchement, lui paraît grave, et il est digne de confiance ; la sota, [relevant d’]une simple défense, ne lui paraît pas grave, et il n’est pas digne de confiance.
ורבנן היא הנותנת נדה דכרת חמירא ליה ומהימן סוטה דלאו לא חמירא ליה ולא מהימן
Et Rabbi Yehouda le déduit-il d’un raisonnement a fortiori ? Rabbi Yehouda ne le déduit-il pas des versets ? Comme il est enseigné : « Et l’homme amènera sa femme au cohen » (Nb 5, 15) : selon la Torah, l’homme amène sa femme ; mais les Sages ont dit : on lui adjoint deux disciples des Sages, de peur qu’il n’ait des rapports avec elle en chemin.
ורבי יהודה מק"ו מייתי לה והא רבי יהודה מקראי מייתי לה דתניא (במדבר ה, טו) והביא האיש את אשתו אל הכהן מן התורה האיש מביא את אשתו אבל אמרו חכמים מוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך
Rabbi Yossé dit : Son mari est digne de confiance à son sujet, par un raisonnement a fortiori : si pour la nidda, [passible] de retranchement, son mari est digne de confiance à son sujet, pour la sota, [relevant d’]une simple défense, à plus forte raison !
רבי יוסי אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כ"ש
Ils lui dirent : Non ! Si tu le dis de la nidda, qui a une voie vers la permission, le diras-tu de la sota, qui n’a pas de voie vers la permission ? Et il est dit : « Les eaux volées sont douces, etc. » (Pr 9, 17).
אמרו לו לא אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר ואומר (משלי ט, יז) מים גנובים ימתקו וגו'
Rabbi Yehouda dit : Selon la Torah, l’homme amène sa femme au cohen, ainsi qu’il est dit : « Et l’homme amènera sa femme ».
ר' יהודה אומר מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן שנא' והביא האיש את אשתו
Il leur a d’abord dit le raisonnement a fortiori, ils l’ont réfuté, et ensuite il leur a dit le verset.
אמר להו קל וחומר ברישא ופרכוה והדר אמר להו קרא
[L’avis de] Rabbi Yehouda est celui du premier Tanna ! – La différence entre eux est : « mais [les Sages] ont dit ».
רבי יהודה היינו תנא קמא איכא בינייהו אבל אמרו
MICHNA: On la faisait monter au grand tribunal de Jérusalem, et on l’intimidait comme on intimide les témoins dans les affaires capitales.
מתני׳ היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות
Et il lui dit : « Ma fille, le vin fait beaucoup, la légèreté fait beaucoup, la jeunesse fait beaucoup, les mauvais voisins font beaucoup.
ואומר לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים הרעים עושין
Agis pour Son grand Nom, écrit en sainteté, afin qu’il ne soit pas effacé dans l’eau. » Et il dit devant elle des choses qu’elle et toute la famille de sa maison paternelle ne méritent pas d’entendre.
עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים ואומר לפניה דברים שאינם כדי לשומען היא וכל משפחת בית אביה
Si elle dit « Je suis impure », elle renonce à sa ketouba et s’en va.
אם אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאת
Et si elle dit « Je suis pure », on la fait monter à la porte orientale, qui est à l’entrée de la porte de Nikanor, là où l’on fait boire les sotot, où l’on purifie les accouchées et où l’on purifie les lépreux.
ואם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין
Et le cohen saisit ses vêtements : s’ils se déchirent, qu’ils se déchirent ; s’ils se décousent, qu’ils se décousent ; jusqu’à ce qu’il découvre sa poitrine ; et il défait ses cheveux. Rabbi Yehouda dit : Si sa poitrine était belle, il ne la découvrait pas ; et si ses cheveux étaient beaux, il ne les défaisait pas.
וכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה רבי יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותר
Si elle était vêtue de blanc, il la vêt de noir. Si elle portait des bijoux d’or,
היתה מתכסה בלבנים מכסה בשחורים היה עליה כלי זהב
Original : Sotah 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.