Moïse, tu dis bien ! Mais là-bas comme ici, c’est pour achever la phrase, et cela ne nous gêne pas. Rava a dit : qu’on ne dise pas « Que Son grand nom » puis « soit béni », mais « Que Son grand nom soit béni » d’un seul tenant. Rav Safra lui dit : Moïse, tu dis bien ! Mais là-bas comme ici, c’est pour achever la phrase, et cela ne nous gêne pas.
משה שפיר קאמרת אלא התם והכא אסוקי מילתא היא ולית לן בה אמר רבא לא לימא איניש יהא שמיה רבא והדר מברך אלא יהא שמיה רבא מברך בהדדי א"ל רב ספרא משה שפיר קאמרת אלא התם והכא אסוקי מילתא הוא ולית לן בה:
« Là où l’on a l’usage de répéter » : Il a été enseigné : Rabbi y répétait des passages ; Rabbi Éléazar ben Perata y ajoutait des passages. Qu’ajoutait-il ? Abayé a dit : il ajoutait en répétant à partir de « Je Te rends grâce » et au-delà.
מקום שנהגו לכפול: תנא רבי כופל בה דברים רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים מאי מוסיף אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה:
« De réciter la bénédiction, on récitera la bénédiction » : Abayé a dit : on n’a enseigné cela que pour [la bénédiction] après ; mais avant, c’est une mitsva de réciter la bénédiction. Car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : pour toutes les mitsvot, on récite la bénédiction « ’over » [avant] de les accomplir. Et d’où ressort-il que ce « ’over » signifie précéder ? Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : car il est écrit : « Et A’himaats courut par le chemin de la plaine et il dépassa le Kouchite » (2 S 18, 23). Abayé a dit : d’ici : « Et lui passa devant eux » (Gn 33, 3). Et si tu veux, dis : d’ici : « Leur roi passera devant eux, et l’Éternel à leur tête » (Mi 2, 13).
לברך יברך: אמר אביי ל"ש אלא לאחריו אבל לפניו מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן ומאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא (מיכה ב, יג) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם:
MICHNA: Celui qui achète un loulav à son prochain pendant l’année sabbatique, celui-ci lui donne l’étrog en cadeau, parce qu’il n’a pas le droit de le vendre pendant l’année sabbatique.
מתני׳ הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו בשביעית:
GUEMARA: S’il n’a pas voulu le lui donner en cadeau, qu’en est-il ? Rav Houna a dit : il lui inclut le prix de l’étrog dans [celui du] loulav. Mais qu’il le lui donne ouvertement !
גמ׳ לא רצה ליתן לו במתנה מהו אמר רב הונא מבליע ליה דמי אתרוג בלולב וליתיב ליה בהדיא
Parce qu’on ne remet pas l’argent des fruits de la septième année à un ’am haarets. Car il a été enseigné : on ne remet pas à un ’am haarets l’argent des fruits de la septième année au-delà de la nourriture de trois repas. Et si on le lui a remis, on dira : que cet argent soit racheté sur les fruits que j’ai dans ma maison,
לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ דתניא אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות ואם מסר יאמר הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי
Original : Sukkah 39a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.