Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
L’enseignement dit : « Ils mangeront part égale » (Dt 18, 8) : comme la part du service, ainsi la part de la nourriture. Et quelle nourriture ? Si l’on dit les sacrifices, cela se tire de là : « Au cohen qui l’offre, elle lui appartiendra » (Lv 7, 9). Ce sont donc les pains de proposition.
תלמוד לומר (דברים יח, ח) חלק כחלק יאכלו כחלק עבודה כך חלק אכילה ומאי אכילה אילימא קרבנות מהתם נפקא (ויקרא ז, ט) לכהן המקריב אותה לו תהיה אלא לחם הפנים
On pourrait penser [qu’il en est] de même pour les obligations qui viennent pendant la fête, mais pas en raison de la fête ; l’enseignement dit : « outre ce qu’il tire de la vente de son patrimoine » (Dt 18, 8) : ce que les pères ont vendu les uns aux autres : moi pendant ma semaine, et toi pendant ta semaine.
יכול אף בחובות הבאות שלא מחמת הרגל ברגל ת"ל (דברים יח, ח) לבד ממכריו על האבות מה מכרו האבות זה לזה אני בשבתי ואתה בשבתך:
« À Chavouot, on lui dit : voici, etc. » Il a été dit : Rav a dit : [la bénédiction de] la soukka, puis [celle du] temps [Che’he’heyanou] ; Rabba bar bar ’Hanna a dit : le temps, puis la soukka.
בעצרת אומר לו הילך וכו': איתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן רבה בר בר חנה אמר זמן ואחר כך סוכה
Rav a dit : la soukka, puis le temps : l’obligation du jour a la priorité. Rabba bar bar ’Hanna a dit : le temps, puis la soukka : [entre ce qui est] fréquent et ce qui n’est pas fréquent, ce qui est fréquent passe en premier.
רב אמר סוכה ואחר כך זמן חיובא דיומא עדיף רבה בר בר חנה אמר זמן ואחר כך סוכה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
Dirons-nous que Rav et Rabba bar bar ’Hanna sont en désaccord sur la controverse entre Beit Chammaï et Beit Hillel ? Car nos maîtres ont enseigné : voici les points [de désaccord] entre Beit Chammaï et Beit Hillel concernant le repas : Beit Chammaï disent : on bénit sur le jour, puis on bénit sur le vin ; et Beit Hillel disent : on bénit sur le vin, puis on bénit sur le jour.
לימא רב ורבה בר בר חנה בפלוגתא דבית שמאי ובית הלל קמיפלגי דת"ר דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום
Beit Chammaï disent : on bénit sur le jour, puis on bénit sur le vin, car le jour est cause que le vin soit apporté ; et le jour a déjà été sanctifié alors que le vin n’était pas encore venu. Et Beit Hillel disent : on bénit sur le vin, puis on bénit sur le jour, car le vin est cause que l’on dise le kiddouch. Autre explication : la bénédiction du vin est fréquente et la bénédiction du jour n’est pas fréquente ; [entre ce qui est] fréquent et ce qui n’est pas fréquent, ce qui est fréquent passe en premier.
בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקידושא שתאמר ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
Rav te dira : moi, je parle même selon Beit Hillel. Beit Hillel ne l’ont dit là-bas que parce que le vin est cause que l’on dise le kiddouch ; mais ici, s’il n’y avait pas le temps, ne dirions-nous pas [la bénédiction de] la soukka ?
אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לבית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא שהיין גורם לקידושא שתאמר אבל הכא אי לאו זמן מי לא אמרינן סוכה
Et Rabba bar bar ’Hanna te dira : moi, je parle même selon Beit Chammaï. Beit Chammaï ne l’ont dit là-bas que parce que le jour est cause que le vin soit apporté ; mais ici, s’il n’y avait pas la soukka, ne dirions-nous pas [la bénédiction du] temps ?
ורבה בר בר חנה אמר לך אנא דאמרי אפילו לבית שמאי עד כאן לא אמרי בית שמאי התם אלא שהיום גורם ליין שיבא אבל הכא אי לאו סוכה מי לא אמרינן זמן
Nous avons appris : « À Chavouot, on lui dit : voici de la matsa, voici du ’hamets. » Or ici, le ’hamets est l’essentiel et la matsa l’accessoire, et il est enseigné : « voici de la matsa, voici du ’hamets ». C’est une réfutation de Rav !
תנן בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ והא הכא דחמץ עיקר ומצה טפל וקתני הילך מצה והילך חמץ תיובתא דרב
Rav te dira : c’est [une controverse entre] Tannaïm. Car il a été enseigné : voici de la matsa, voici du ’hamets ; Abba Chaoul dit : voici du ’hamets, voici de la matsa.
אמר לך רב תנאי היא דתניא הילך מצה הילך חמץ אבא שאול אומר הילך חמץ הילך מצה
Rav Na’hman bar Rav ’Hisda a enseigné publiquement : non selon les paroles de Rav, qui a dit : la soukka puis le temps, mais le temps puis la soukka. Et Rav Chéchet, fils de Rav Idi, a dit : la soukka puis le temps. Et la halakha est : la soukka puis le temps.
דרש רב נחמן בר רב חסדא לא כדברי רב דאמר סוכה ואחר כך זמן אלא זמן ואחר כך סוכה ורב ששת בריה דרב אידי אמר סוכה ואחר כך זמן והלכתא סוכה ואחר כך זמן:
« La garde dont le temps est fixé [etc.] et les autres sacrifices publics. » Pour inclure quoi ? Pour inclure le taureau [offert pour] l’erreur de la communauté et les boucs [offerts pour] l’idolâtrie.
משמר שזמנו קבוע [וכו'] ושאר קרבנות צבור: לאתויי מאי לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים:
MICHNA: Un jour de fête attenant au Chabbat, qu’il soit avant ou après, toutes les gardes étaient égales pour le partage des pains de proposition. S’il tombait qu’un jour [les sépare] entre eux, la garde dont le temps était fixé prenait dix pains, et celle qui s’attardait en prenait deux. Et les autres jours de l’année, la [garde] entrante prenait six et la sortante prenait six. Rabbi Yehouda dit : l’entrante prenait sept et la sortante cinq.
מתני׳ יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין לאחריה היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים חל להיות יום אחד [להפסיק] בינתים משמר שזמנו קבוע היה נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים ובשאר ימות השנה הנכנס נוטל שש והיוצא נוטל שש רבי יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש
Les entrants partageaient au nord et les sortants au sud. [La garde de] Bilga partageait toujours au sud, son anneau était fixé et sa niche était murée.
הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום בילגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה:
GUEMARA: Que signifie « avant » et que signifie « après » ? Si l’on dit : avant lui, le premier jour de fête, et après lui, le dernier jour de fête, c’est [le cas du] Chabbat qui tombe pendant la fête !
גמ׳ מאי מלפניה ומאי מלאחריה אילימא לפניה יום טוב ראשון לאחריה יום טוב אחרון היינו שבת שבתוך החג
Mais [plutôt] : avant lui, le dernier jour de fête ; après lui, le premier jour de fête. Quelle en est la raison ? Puisque les uns viennent en avance et que les autres restent après, les Sages ont institué une mesure pour qu’ils mangent ensemble.
אלא לפניה יום טוב אחרון לאחריה יום טוב ראשון מ"ט כיון דהני מקדמי והני מאחרי תיקנו רבנן מילתא כי היכי דניכלו בהדי הדדי:
Original : Sukkah 56a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.