les Tables furent brisées, le sacrifice perpétuel fut supprimé, la muraille de la ville fut percée, Apostomos brûla la Torah et dressa une idole dans le Sanctuaire.
נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל
Ta’anit 26b תענית
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le neuf Av, il fut décrété contre nos pères qu’ils n’entreraient pas dans le pays, le Temple fut détruit la première et la seconde fois, Bétar fut prise et la ville fut labourée.
בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר
Dès qu’arrive [le mois d’]Av, on diminue la joie. La semaine dans laquelle tombe le neuf Av, il est interdit de se couper les cheveux et de laver le linge ; mais le jeudi, c’est permis, par honneur pour le Chabbat. La veille du neuf Av, on ne mangera pas deux plats cuits, on ne mangera pas de viande et on ne boira pas de vin. Rabban Chimon ben Gamliel dit : On change [ses habitudes]. Rabbi Yehouda oblige à retourner le lit, mais les Sages ne lui ont pas donné raison.
משנכנס אב ממעטין בשמחה שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין רבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה רבי יהודה מחייב בכפיית המטה ולא הודו לו חכמים
Rabban Chimon ben Gamliel a dit : Il n’y avait pas pour Israël de jours de fête comme le quinze Av et Yom Kippour, où les filles de Jérusalem sortaient en vêtements blancs empruntés, afin de ne pas faire honte à celle qui n’en avait pas. Tous les vêtements devaient être immergés.
אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה
Et les filles de Jérusalem sortaient et dansaient dans les vignes. Et que disaient-elles ? Jeune homme, lève donc les yeux et vois ce que tu choisis pour toi. Ne pose pas tes yeux sur la beauté, pose tes yeux sur la famille. « La grâce est trompeuse et la beauté est vaine ; la femme qui craint l’Éternel, c’est elle qui sera louée » (Pr 31, 30). Et il est dit : « Donnez-lui du fruit de ses mains, et qu’aux portes ses œuvres la louent » (Pr 31, 31).
ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי לא, ל) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר (משלי לא, לא) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה
Et ainsi il est dit : « Sortez et regardez, filles de Sion, le roi Salomon, avec la couronne dont sa mère l’a couronné au jour de ses noces et au jour de la joie de son cœur » (Ct 3, 11). « Au jour de ses noces », c’est le don de la Torah ; « et au jour de la joie de son cœur », c’est la construction du Temple, qu’il soit rebâti bientôt, de nos jours.
וכן הוא אומר (שיר השירים ג, יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו:
GUEMARA: « En trois occasions dans l’année, les cohanim lèvent leurs mains », etc. Les jeûnes et les ma’amadot, y a-t-il donc un moussaf ? — Il manque quelque chose [dans la Michna], et voici ce qu’elle enseigne : En trois occasions, les cohanim lèvent leurs mains chaque fois qu’on prie, et à certaines d’entre elles, quatre fois par jour : à l’office du matin, au moussaf, à la min’ha et à la ne’ila, la clôture des portes. Et voici les trois occasions : les jeûnes, les ma’amadot et Yom Kippour.
גמ׳ בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהם כו': תעניות ומעמדות מי איכא מוסף חסורי מיחסרא והכי קתני בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין ויש מהן ארבעה פעמים ביום שחרית ומוסף מנחה ונעילת שערים ואלו הן שלשה פרקים תעניות ומעמדות ויום הכפורים
Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : C’est l’opinion de Rabbi Meïr ; mais les Sages disent : À l’office du matin et au moussaf, il y a la bénédiction des cohanim ; à la min’ha et à la ne’ila, il n’y a pas de bénédiction des cohanim.
א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים שחרית ומוסף יש בהן נשיאת כפים מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים
Qui sont ces Sages ? C’est Rabbi Yehouda, car il a été enseigné : L’office du matin, le moussaf, la min’ha et la ne’ila, tous comportent la bénédiction des cohanim, telle est l’opinion de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : L’office du matin et le moussaf comportent la bénédiction des cohanim ; la min’ha et la ne’ila ne comportent pas la bénédiction des cohanim. Rabbi Yossé dit : La ne’ila comporte la bénédiction des cohanim ; la min’ha ne comporte pas la bénédiction des cohanim.
מאן חכמים ר' יהודה היא דתניא שחרית ומוסף מנחה ונעילה כולן יש בהן נשיאת כפים דברי ר"מ ר"י אומר שחרית ומוסף יש בהן נשיאת כפים מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים רבי יוסי אומר נעילה יש בה נשיאת כפים מנחה אין בה נשיאת כפים
Sur quoi divergent-ils ? Rabbi Meïr pense : Chaque jour, quelle est la raison pour laquelle les cohanim ne lèvent pas leurs mains à la min’ha ? À cause de l’ivresse ; aujourd’hui [jour de jeûne], il n’y a pas d’ivresse.
במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר כל יומא טעמא מאי לא פרשי כהני ידייהו במנחתא משום שכרות האידנא ליכא שכרות
Rabbi Yehouda pense : L’office du matin et le moussaf, où l’ivresse n’est pas fréquente les autres jours, les Maîtres n’ont pas fait de décret à leur sujet ; la min’ha et la ne’ila, où l’ivresse est fréquente les autres jours, les Maîtres ont fait un décret à leur sujet.
רבי יהודה סבר שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיח שכרות לא גזרו בהו רבנן מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות גזרו בהו רבנן
Rabbi Yossé pense : La min’ha, qui a lieu chaque jour, les Maîtres ont fait un décret à son sujet ; la ne’ila, qui n’a pas lieu chaque jour, les Maîtres n’ont pas fait de décret à son sujet.
רבי יוסי סבר מנחה דאיתה בכל יומא גזרו בה רבנן נעילה דליתה בכל יומא לא גזרו בה רבנן
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : La halakha est selon Rabbi Meïr. Rabbi Yo’hanan a dit : Le peuple a l’habitude d’agir selon Rabbi Meïr. Et Rava a dit : La coutume est selon Rabbi Meïr.
אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי מאיר ורבא אמר מנהג כרבי מאיר
Celui qui dit : La halakha est selon Rabbi Meïr — nous l’exposons publiquement dans la leçon. Celui qui dit : La coutume — nous ne l’exposons pas publiquement, mais nous l’enseignons [à qui nous interroge]. Et celui qui dit : Le peuple a l’habitude — nous ne l’enseignons pas, mais si quelqu’un l’a fait, c’est fait, et nous ne le faisons pas revenir [sur son acte].
מאן דאמר הלכה כרבי מאיר דרשינן לה בפירקא מאן דאמר מנהג מידרש לא דרשינן אורויי מורינן ומאן דאמר נהגו אורויי לא מורינן ואי עביד עביד ולא מהדרינן ליה
Et Rav Na’hman a dit : La halakha est selon Rabbi Yossé. — Et la halakha est selon Rabbi Yossé ! Alors aujourd’hui, pourquoi les cohanim lèvent-ils leurs mains à la min’ha d’un jeûne ? — Puisqu’ils les lèvent à proximité du coucher du soleil, c’est comme la prière de la ne’ila.
ורב נחמן אמר הלכה כרבי יוסי והלכה כרבי יוסי והאידנא מ"ט פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא
En tout cas, selon tous, il est interdit à celui qui est ivre de faire la bénédiction des cohanim. D’où tire-t-on cela ? Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit au nom de Bar Kappara : Pourquoi la section du cohen qui bénit a-t-elle été placée à côté de la section du nazir ? Pour dire : de même que le nazir a interdiction de vin, de même le cohen qui bénit a interdiction de vin.
דכולי עלמא מיהת שכור אסור בנשיאת כפים מנהני מילי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין
Le père de Rabbi Zeïra, et d’aucuns disent : Ochaya bar Zavda, objecta : Dans ce cas, de même que le nazir a interdiction des pépins de raisin, de même le cohen qui bénit aurait interdiction des pépins de raisin ! Rabbi Its’hak a dit : Le verset dit : « pour Le servir et pour bénir en Son nom » (Dt 10, 8) : de même que celui qui sert [au Temple] a la permission des pépins de raisin, de même le cohen qui bénit a la permission des pépins de raisin.
מתקיף לה אבוה דרבי זירא ואמרי לה אושעיא בר זבדא אי מה נזיר אסור בחרצן אף כהן מברך אסור בחרצן א"ר יצחק אמר קרא לשרתו ולברך בשמו מה משרת מותר בחרצן אף כהן מברך מותר בחרצן
Original : Taanit 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.