Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: À partir de quand mentionne-t-on la puissance des pluies [dans la prière] ? Rabbi Eliézer dit : à partir du premier jour de fête de [Soukkot, la] Fête. Rabbi Yehochoua dit : à partir du dernier jour de fête de la Fête.
מתני׳ מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג
Rabbi Yehochoua lui dit : puisque les pluies ne sont qu’un signe de malédiction pendant la Fête, pourquoi les mentionnerait-on ? Rabbi Eliézer lui répondit : moi non plus je n’ai pas dit de les demander, mais de les mentionner : « Il fait souffler le vent et descendre la pluie » en son temps. Il lui dit : s’il en est ainsi, qu’on les mentionne toujours !
אמר לו ר' יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה הוא מזכיר אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר
On ne demande les pluies qu’à l’approche [de la saison] des pluies. Rabbi Yehouda dit : celui qui passe devant l’arche le dernier jour de fête de la Fête : le dernier [officiant, celui de Moussaf,] mentionne [les pluies], le premier ne les mentionne pas ; le premier jour de fête de Pessa’h : le premier les mentionne, le dernier ne les mentionne pas.
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביו"ט הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר
où il est enseigné : « On mentionne la puissance des pluies dans [la bénédiction de] la résurrection des morts, on les demande dans la bénédiction des années, et la havdala [se dit] dans “Tu accordes la connaissance” », et il enseigne [ici] : « À partir de quand mentionne-t-on la puissance des pluies ? »
C’est plutôt que le Tanna sortait [du traité] de Roch Hachana, où nous avons appris : « Et à la Fête [de Soukkot], on est jugé sur l’eau » ; et puisqu’il a enseigné : « Et à la Fête, on est jugé sur l’eau », il enseigne : « À partir de quand mentionne-t-on la puissance des pluies ? »
אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונין על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים
Qu’il enseigne donc : « À partir de quand mentionne-t-on les pluies ? » Que signifie « la puissance des pluies » ? Rabbi Yo’hanan dit : parce qu’elles descendent avec puissance, ainsi qu’il est dit : « Il fait des choses grandes et insondables, des merveilles sans nombre » (Jb 5, 9), et il est écrit : « Il donne la pluie sur la face de la terre et envoie les eaux sur la face des campagnes » (Jb 5, 10).
וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר (איוב ה, ט) עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב (איוב ה, י) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות
Il est écrit ici : « Il fait des choses grandes et insondables », et il est écrit là-bas : « Ne le sais-tu pas, ne l’as-tu pas entendu ? Le Dieu éternel, l’Éternel, créateur des extrémités de la terre, ne se lasse ni ne se fatigue, son intelligence est insondable » (Is 40, 28), et il est écrit : « Il affermit les montagnes par sa force, il est ceint de puissance » (Ps 65, 7).
כתיב הכא עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם (ישעיהו מ, כח) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב (תהלים סה, ז) מכין הרים בכחו נאזר בגבורה
Et d’où savons-nous que c’est dans la prière ? Car il est enseigné : « Aimer l’Éternel votre Dieu et Le servir de tout votre cœur » (Dt 11, 13) : quel est le service qui se fait dans le cœur ? Dis : c’est la prière. Et il est écrit à la suite : « Je donnerai la pluie de votre terre en son temps, la pluie précoce et la pluie tardive » (Dt 11, 14).
ומנא לן דבתפלה דתניא (דברים יא, יג) לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה (דברים יא, יד) ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש
Rabbi Yo’hanan dit : trois clés sont dans la main du Saint, béni soit-Il, qui n’ont pas été remises à la main d’un émissaire, et ce sont : la clé des pluies, la clé de l’enfantement et la clé de la résurrection des morts.
אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים מפתח של חיה מפתח של תחיית המתים
La clé des pluies, car il est écrit : « L’Éternel t’ouvrira son bon trésor, le ciel, pour donner la pluie de ta terre en son temps » (Dt 28, 12). La clé de l’enfantement, d’où [le sait-on] ? Car il est écrit : « Dieu se souvint de Rachel, et Dieu
מפתח של גשמים דכתיב (דברים כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב ויזכור אלהים את רחל וישמע
Original : Taanit 2a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.