S’il pense comme Rabbi Yehouda ben Betéra, qu’il dise comme lui ! Rabbi Akiva estime que là où la libation supplémentaire est écrite, c’est au sixième [jour] qu’elle est écrite.
אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה נימא כוותיה קסבר רבי עקיבא כי כתיב ניסוך יתירא בששי הוא דכתיב
Il est enseigné : Rabbi Nathan dit : « Dans le sanctuaire, verse une libation de boisson forte pour l’Éternel » (Nb 28, 7) : le texte parle de deux libations, l’une la libation de l’eau et l’autre la libation du vin. Dis que les deux sont de vin ! S’il en était ainsi, que le verset écrive soit « verse, verse », soit « libation, libation ». Que signifie « verse une libation » ? Déduis-en : l’une d’eau et l’autre de vin.
תניא ר' נתן אומר (במדבר כח, ז) בקדש הסך נסך שכר לה' בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין אימא תרוייהו דחמרא אם כן ליכתוב קרא או הסך הסך או נסך נסך מאי הסך נסך שמעת מינה חד דמיא וחד דחמרא
Mais alors, ce que nous avons appris : « La libation de l’eau, [pendant] tous les sept [jours] » — de qui est-ce ? Si c’est de Rabbi Yehochoua, disons un seul jour ; si c’est de Rabbi Akiva, deux jours ; si c’est de Rabbi Yehouda ben Betéra, six jours !
אלא הא דתנן ניסוך המים כל ז' מני אי ר' יהושע נימא חד יומא אי ר"ע תרי יומי אי ר' יהודה ב"ב שיתא יומי
En réalité, c’est de Rabbi Yehouda ben Betéra, et il pense comme Rabbi Yehouda de la Michna, car nous avons appris : « Rabbi Yehouda dit : on versait la libation avec un log [d’eau] pendant [tous] les huit [jours] » ; et il exclut le premier et inclut le huitième.
לעולם ר' יהודה ב"ב היא וס"ל כר' יהודה דמתני' דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ומפיק ראשון ומעייל שמיני
Et pourquoi le premier n’est-il pas [inclus] ? Parce que, lorsqu’il est fait allusion à l’eau, c’est au deuxième [jour] qu’il y est fait allusion. Mais le huitième aussi : lorsqu’il est fait allusion à l’eau, c’est au septième qu’il y est fait allusion !
ומאי שנא ראשון דלא דכי רמיזי מים בשני הוא דרמיזי שמיני נמי כי רמיזי מים בשביעי הוא דרמיזי
car Rabbi Ami a dit au nom de Rabbi Yo’hanan, au nom de Rabbi Ne’hounia, homme de la vallée de Beit ’Hortan : les dix plants, le saule et la libation de l’eau sont une halakha [donnée] à Moïse au Sinaï.
דאמר ר' אמי א"ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני:
« Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Yehochoua : celui qui passe devant l’arche le dernier jour de fête de la Fête : le dernier mentionne, le premier ne mentionne pas ; le premier jour de fête de Pessa’h : le premier mentionne, le dernier ne mentionne pas. »
רבי יהודה אומר משום רבי יהושע העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:
De quel Rabbi Yehochoua s’agit-il ? Si l’on dit : le Rabbi Yehochoua de la Michna, il dit pourtant qu’on mentionne [dès] le dernier jour de fête de la Fête !
הי רבי יהושע אילימא רבי יהושע דמתניתין הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר
Et de plus, ce qui est enseigné : « Rabbi Yehouda dit au nom de ben Betéra : celui qui passe devant l’arche le dernier jour de fête de la Fête, le dernier mentionne » — de quel ben Betéra s’agit-il ? Si l’on dit : Rabbi Yehouda ben Betéra, il dit pourtant qu’on mentionne le deuxième [jour] de la Fête !
ותו הא דתניא ר' יהודה אומר משום בן בתירה העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הי בן בתירה אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני בחג הוא מזכיר
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : que ce soit Rabbi Yehochoua ben Betéra : tantôt on l’appelle par son nom, tantôt on l’appelle par le nom de son père ; l’un [des enseignements date d’]avant son ordination, l’autre d’après son ordination.
אמר רב נחמן בר יצחק תהא ברבי יהושע בן בתירה זמנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא והא מקמי דליסמכוהו והא לבתר דליסמכוהו
Il est enseigné : pour la rosée et les vents, les Sages n’ont pas obligé à les mentionner, mais si l’on veut les mentionner, on les mentionne. Quelle en est la raison ? Rabbi ’Hanina dit : parce qu’ils ne sont pas retenus.
תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ"ט א"ר חנינא לפי שאין נעצרין
Et la rosée, d’où savons-nous qu’elle n’est pas retenue ? Car il est écrit : « Élie le Tichbite, des habitants de Galaad, dit à Achab : par la vie de l’Éternel, Dieu d’Israël, devant qui je me tiens, il n’y aura ces années-ci ni rosée ni pluie, sinon selon ma parole » (1 R 17, 1), et il est écrit : « Va, montre-toi à Achab, et Je donnerai la pluie sur la face de la terre » (1 R 18, 1), alors qu’Il ne lui a pas parlé de la rosée. Pour quelle raison ? Parce
וטל מנלן דלא מיעצר דכתיב (מלכים א יז, יג) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וכתיב (מלכים א יח, א) לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ואילו טל לא קאמר ליה מאי טעמא משום
Original : Taanit 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.