qu’elle n’est pas retenue. Mais si elle n’est pas retenue, pourquoi Élie a-t-il eu besoin de jurer ? Voici ce qu’il lui disait : même la rosée de bénédiction ne viendra pas. Qu’Il lui rende alors la rosée de bénédiction ! Parce que la chose ne serait pas remarquée.
דלא מיעצר וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אשתבועי למה ליה הכי קא"ל אפילו טל דברכה נמי לא אתי וליהדריה לטל דברכה משום דלא מינכרא מילתא
(Mais) les vents, d’où savons-nous qu’ils ne sont pas retenus ? Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : car le verset dit : « Car comme les quatre vents du ciel Je vous ai dispersés, parole de l’Éternel » (Za 2, 10). Que leur dit-Il ? Si l’on dit que le Saint, béni soit-Il, dit ainsi à Israël : « Je vous ai dispersés aux quatre vents du monde », s’il en était ainsi, il aurait fallu [dire] « aux quatre » et non « comme les quatre ». Il dit plutôt ceci : de même que le monde ne peut exister sans vents, de même le monde ne peut exister sans Israël.
(אלא) רוחות מנא לן דלא מיעצרי א"ר יהושע בן לוי דאמר קרא (זכריה ב, י) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה' מאי קאמר להו אילימא הכי קאמר להו הקב"ה לישראל דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא אי הכי כארבע בארבע מיבעי ליה אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל
Rabbi ’Hanina dit : c’est pourquoi, en été, si l’on a dit « Il fait souffler le vent », on ne fait pas recommencer ; si l’on a dit « Il fait descendre la pluie », on fait recommencer.
א"ר חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
En saison des pluies, si l’on n’a pas dit « Il fait souffler le vent », on ne fait pas recommencer ; si l’on n’a pas dit « Il fait descendre la pluie », on fait recommencer. Et plus encore : même si l’on a dit « Il fait passer le vent et s’envoler la rosée », on ne fait pas recommencer.
בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו
Il est enseigné : pour les nuages et les vents, les Sages n’ont pas obligé à les mentionner, mais si l’on veut les mentionner, on les mentionne. Quelle en est la raison ? Parce qu’ils ne sont pas retenus.
תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ"ט משום דלא מיעצרי
Ils ne sont pas retenus ? Rav Yossef n’a-t-il pas enseigné : « Il retiendra le ciel » (Dt 11, 17) — des nuages et des vents. Tu dis : des nuages et des vents ; ou bien n’est-ce que de la pluie ? Quand il dit : « Et il n’y aura pas de pluie », voici que la pluie est [déjà] mentionnée. Comment donc j’interprète « Il retiendra le ciel » ? Des nuages et des vents.
ולא מיעצרי והתני רב יוסף (דברים יא, יז) ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות אתה אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר כשהוא אומר ולא יהיה מטר הרי מטר אמור הא מה אני מקיים ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות
Il y a une contradiction entre « vents » et « vents », il y a une contradiction entre « nuages » et « nuages ». « Nuages » et « nuages », ce n’est pas une contradiction : l’un [parle] des [nuages] précoces, l’autre des [nuages] tardifs.
« Vents » et « vents », ce n’est pas une contradiction : l’un [parle] d’un vent ordinaire, l’autre d’un vent inhabituel. Un vent inhabituel est bon pour l’aire à battre ! On peut se servir d’un van.
רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח מצויה הא ברוח שאינה מצויה רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי אפשר בנפוותא
Il est enseigné : les nuages et les vents viennent en second après la pluie. Comment cela se présente-t-il ? ’Oulla dit, et certains disent Rav Yehouda : [ceux qui viennent] après la pluie. Est-ce à dire que c’est une bonne chose ? N’est-il pas écrit : « L’Éternel fera de la pluie de ta terre de la poussière et de la terre » (Dt 28, 24) ? Et ’Oulla, et certains disent Rav Yehouda, a dit : [c’est] le vent qui vient après la pluie !
תנא העבים והרוחות שניות למטר היכי דמי אמר עולא ואיתימא רבי יהודה דבתר מיטרא למימרא דמעליותא היא והכתיב (דברים כח, כד) יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זיקא דבתר מטרא
Ce n’est pas une contradiction : l’un [parle du vent] qui vient doucement, l’autre de celui qui vient violemment. (Et si tu veux, dis :) l’un [parle de celui] qui soulève la poussière, l’autre de celui qui ne soulève pas la poussière.
לא קשיא הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא (ואי בעית אימא) הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק
Et Rav Yehouda a dit : le vent après la pluie est comme la pluie ; les nuages après la pluie sont comme la pluie ; le soleil après la pluie est comme deux pluies. Pour exclure quoi ? Pour exclure les nuages légers de la nuit et le soleil qui [perce] entre les nuages.
ואמר רב יהודה זיקא דבתר מיטרא כמיטרא עיבא דבתר מיטרא כמיטרא שימשא דבתר מיטרא כתרי מטרי למעוטי מאי למעוטי גילהי דליליא ושמשא דביני קרחי
Rava dit : la neige est aussi bonne pour les montagnes que cinq pluies pour la terre, ainsi qu’il est dit : « Car Il dit à la neige : sois sur la terre ; [de même] à l’averse de pluie et aux averses de pluies de sa force » (Jb 37, 6).
אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא שנאמר (איוב לז, ו) כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו
Original : Taanit 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.