« Celui qui fait un vœu “jusqu’aux pluies”, [l’interdit dure] depuis la chute des pluies jusqu’à ce que tombe la deuxième ondée ».
הנודר עד הגשמים משירדו גשמים עד שתרד רביעה שניה
Ta’anit 6b תענית
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Zevid dit : pour les olives, car nous avons appris : « À partir de quand tout le monde a-t-il le droit [de prendre] la glanure, la gerbe oubliée et le coin du champ ? Après que les nemouchot sont passés. [Les grains tombés et] les grappillons [de la vigne] ? Après que les pauvres sont allés dans la vigne et revenus. Et pour les olives ? Après que la deuxième ondée est tombée ».
רב זביד אמר לזיתים דתנן מאימתי כל אדם מותרין בלקט בשכחה ובפאה משילכו הנמושות בפרט ובעוללות משילכו עניים בכרם ויבואו בזיתים משתרד רביעה שניה
Que sont les « nemouchot » ? Rabbi Yo’hanan dit : les vieillards qui marchent avec une canne. Rech Lakich dit : les glaneurs qui passent après les glaneurs.
מאי נמושות אמר ר' יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ר"ל אמר לקוטי בתר לקוטי
Rav Papa dit : pour marcher sur les sentiers privés, car le maître a dit : tout le monde peut marcher sur les sentiers privés jusqu’à ce que tombe la deuxième ondée.
רב פפא אמר כדי להלך בשבילי הרשות דאמר מר מהלכין כל אדם בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : pour éliminer les fruits de la septième année, car nous avons appris : « Jusqu’à quand peut-on profiter de la paille et du chaume de la septième année et les brûler ? Jusqu’à ce que tombe la deuxième ondée ».
רב נחמן בר יצחק אמר לבער פירות שביעית דתנן עד מתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית עד שתרד רביעה שניה
Quelle en est la raison ? Car il est écrit : « Et pour ton bétail et pour la bête sauvage qui est dans ton pays » (Lv 25, 7) : tant que la bête sauvage mange dans le champ, donne à manger à ton bétail à la maison ; quand c’est fini pour la bête sauvage dans le champ, c’est fini pour ton bétail dans la maison.
מאי טעמא דכתיב (ויקרא כה, ז) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך בבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית
Rabbi Abbahou dit : que signifie le terme « revi’a », ondée ? Une chose qui féconde (rova’) le sol, selon [le propos de] Rav Yehouda, car Rav Yehouda a dit : la pluie est l’époux de la terre, ainsi qu’il est dit : « Car, comme la pluie et la neige descendent du ciel et n’y retournent pas sans avoir abreuvé la terre, l’avoir fait enfanter et germer » (Is 55, 10).
אמר רבי אבהו מאי לשון רביעה דבר שרובע את הקרקע כדרב יהודה דאמר רב יהודה מיטרא בעלה דארעא הוא שנאמר (ישעיהו נה, י) כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה
Et Rabbi Abbahou a dit : la première ondée, assez pour qu’elle pénètre dans le sol d’un tefa’h ; la deuxième, assez pour boucher avec [la boue] l’ouverture d’un tonneau. Rav ’Hisda dit : des pluies qui sont tombées assez pour boucher l’ouverture d’un tonneau ne relèvent pas de « Il retiendra [le ciel] ».
ואמר רבי אבהו רביעה ראשונה כדי שתרד בקרקע טפח שניה כדי לגוף בה פי חבית אמר רב חסדא גשמים שירדו כדי לגוף בהן פי חבית אין בהן משום ועצר
Et Rav ’Hisda a dit : des pluies qui sont tombées avant [la mention de] « Il retiendra » ne relèvent pas de « Il retiendra ».
ואמר רב חסדא גשמים שירדו קודם ועצר אין בהן משום ועצר
Abayé dit : nous ne l’avons dit qu’avant le « Il retiendra » du soir ; mais avant le « Il retiendra » du matin, elles relèvent de « Il retiendra », car Rav Yehouda bar Yits’hak a dit : ces nuages du matin n’ont pas de consistance, car il est écrit : « Que te ferai-Je, Éphraïm ? Que te ferai-Je, Juda ? Votre bonté est comme la nuée du matin, etc. » (Os 6, 4).
אמר אביי לא אמרן אלא קודם ועצר דאורתא אבל קודם ועצר דצפרא יש בהן משום ועצר דאמר רב יהודה בר יצחק הני ענני דצפרא לית בהו מששא דכתיב (הושע ו, ד) מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וגו'
Rav Papa dit à Abayé : mais les gens ne disent-ils pas : « Quand les portes de la pluie s’ouvrent [le matin], ânier, baisse ton sac et va dormir » ? Ce n’est pas une contradiction : l’un, quand [le ciel] est couvert d’une nuée épaisse ; l’autre, quand il est couvert de nuages légers.
א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי במפתח בבי מיטרא בר חמרא מוך שקך וגני לא קשיא הא דקטיר בעיבא הא דקטיר בענני
Rav Yehouda dit : bonne est l’année dont [le mois de] Tevet est veuf. Certains disent : parce que les jardins ne restent pas en friche ; et certains disent : parce que la nielle ne la prend pas. Est-ce vrai ? Rav ’Hisda n’a-t-il pas dit : bonne est l’année dont Tevet est boueux ? Ce n’est pas une contradiction : l’un, quand la pluie est venue au début [de la saison] ; l’autre, quand la pluie n’est pas venue au début.
אמר רב יהודה טבא לשתא דטבת ארמלתא איכא דאמרי דלא ביירי תרביצי ואיכא דאמרי דלא שקיל שודפנא איני והאמר רב חסדא טבא לשתא דטבת מנוולתא לא קשיא הא דאתא מיטרא מעיקרא הא דלא אתא מיטרא מעיקרא
Et Rav ’Hisda a dit : des pluies qui sont tombées sur une partie d’un pays et ne sont pas tombées sur une [autre] partie du pays ne relèvent pas de « Il retiendra ». Est-ce vrai ? N’est-il pas écrit : « Et Moi aussi, Je vous ai refusé la pluie quand il restait encore trois mois jusqu’à la moisson ; J’ai fait pleuvoir sur une ville, et sur une autre ville Je n’ai pas fait pleuvoir ; une parcelle recevait la pluie, etc. » (Am 4, 7) ? Et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : l’une et l’autre sont pour la malédiction !
ואמר רב חסדא גשמים שירדו על מקצת מדינה ועל מקצת מדינה לא ירדו אין בהן משום ועצר איני והכתיב (עמוס ד, ז) וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וגו' ואמר רב יהודה אמר רב שתיהן לקללה
Ce n’est pas une contradiction : l’un, quand elle est venue en abondance ; l’autre, quand elle est venue comme il le faut. Rav Achi dit : c’est aussi précis, car il est écrit « timmaèr » : elle sera un lieu de pluie [excessive]. Déduis-en.
לא קשיא הא דאתא טובא הא דאתא כדמבעי ליה אמר רב אשי דיקא נמי דכתיב תמטר תהא מקום מטר ש"מ
Rabbi Abbahou dit : à partir de quand récite-t-on une bénédiction sur les pluies ? Dès que le fiancé sort à la rencontre de la fiancée.
א"ר אבהו מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה
Que récite-t-on ? Rav Yehouda dit au nom de Rav : « Nous Te rendons grâce, Éternel notre Dieu, pour chaque goutte que Tu as fait descendre pour nous. » Et Rabbi Yo’hanan la termine ainsi : « Si notre bouche était pleine de chant comme la mer, et notre langue d’allégresse comme la multitude de ses vagues, etc. », jusqu’à : « Que tes miséricordes ne nous abandonnent pas, Éternel notre Dieu, et elles ne nous ont pas abandonnés. Béni sois-Tu, [Dieu] des multiples actions de grâce. »
מאי מברך אמר רב יהודה אמר רב מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ור' יוחנן מסיים בה הכי אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו כו' עד אל יעזבונו רחמיך ה' אלהינו ולא עזבונו ברוך רוב ההודאות
« Des multiples actions de grâce » et non « de toutes les actions de grâce » ? Rava dit : dis : « Dieu des actions de grâce ». Rav Papa dit : c’est pourquoi
רוב ההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא אימא אל ההודאות אמר רב פפא הלכך
Original : Taanit 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.