[sans] les ustensiles du service, [avec les ustensiles de l’achéra], avec le bois de l’achéra, la bête réservée et la bête adorée.
וכלי שרת [וכלי אשירה] ועצי אשירה ומוקצה ונעבד
Temoura 29a תמורה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Tobi bar Matna a dit au nom de Rabbi Yochiya : d’où [tire-t-on l’interdit de] la bête réservée de la Torah ? Comme il est dit : « Vous veillerez à M’offrir en son temps » (Nb 28, 2) : tout ce pour quoi on fait une garde.
אמר רב טובי בר מתנה א"ר יאשיה מנין למוקצה מן התורה שנאמר (במדבר כח, ב) תשמרו להקריב לי במועדו כל שעושין לו שימור
Abayé objecta : s’il en est ainsi, si l’on a apporté un agneau [acheté] le jour même et qu’on ne lui a pas fait de garde, serait-il aussi inapte à l’offrande ? [Il lui répondit :] Moi, je dis : « Vous veillerez à M’offrir en son temps » : à Moi, et non à un autre maître. Et quel est l’autre auquel on offre ? Dis : c’est l’idolâtrie. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
מתקיף לה אביי אלא מעתה אייתית אימרא דצומא ולא עביד ליה שימור ה"נ דלא חזו להקרבה [א"ל] אנא תשמרו להקריב לי במועדו קאמינא לי ולא לאדון אחר ואיזהו אחר שמקריבין לו הוי אומר זו עבודת כוכבים
Rava bar Rav Ada a dit au nom de Rav Yits’hak : la bête réservée n’est interdite que lorsqu’on l’a [effectivement] adorée. Oula a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : lorsqu’on l’a remise aux prêtres de l’idolâtrie.
אמר רבא בר רב אדא אמר רב יצחק אין מוקצה אסור אלא עד שיעבדו עולא א"ר יוחנן עד שימסרוהו לכומרי עבודת כוכבים
Baha a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : lorsqu’on lui a fait manger les vesces de l’idolâtrie. Rabbi Abba dit à Baha : divergez-vous donc d’Oula ? Il lui dit : non ; Oula aussi, quand il le disait, [parlait du cas] où on lui fait avaler les vesces de l’idolâtrie.
בהא אמר רבי יוחנן עד שיאכילוהו כרשיני עבודת כוכבים אמר ליה רבי אבא לבהא מפלגיתו אתון אעולא א"ל לא עולא נמי כי קאמר הוא דשפי ליה כרשיני עבודת כוכבים
Rabbi Abba a dit : Baha savait expliquer [ainsi] un enseignement, mais s’il n’était pas monté là-bas, il ne l’aurait pas su : c’est la terre d’Israël qui le lui a valu. Rav Yits’hak lui dit : Baha était [savant] d’ici comme de là-bas.
א"ר אבא ידע בהא לשנויי שמעתא ואי לא דסליק התם לא הוה ידע דארץ ישראל גרמה ליה אמר ליה רב יצחק בהא מיכן ומיכן הוה
Car Rav ’Hanania de Trita a enseigné devant Rabbi Yo’hanan : la bête réservée n’est interdite que lorsqu’on a accompli sur elle un acte. Il l’a enseigné, puis il l’a lui-même expliqué : quel acte ? Lorsqu’on l’a tondue et qu’on l’a fait travailler [pour l’idole].
דתני רב חנניא טריטאה קמיה דר' יוחנן אין מוקצה אסור אלא עד שיעשו בו מעשה הוא תני לה והדר אמר לה מאי מעשה עד שיגזז ויעבדו בו
« Qu’est-ce que la bête adorée ? », etc. D’où ces choses [sont-elles tirées] ?
איזהו נעבד כו' מנא הני מילי
Rav Papa a dit : car le verset dit : « Des pâturages d’Israël » (Ez 45, 15) : de ce qui est permis à Israël. Et si tu pensais qu’elles sont interdites aux particuliers, pourquoi aurais-je besoin d’un verset pour les exclure [de l’offrande] au Très-Haut ?
אמר רב פפא דאמר קרא (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל ואי ס"ד אסירי להדיוט למה לי קרא ממעטינהו מגבוה
Et partout où une chose est interdite aux particuliers, n’a-t-on pas besoin de verset ? Or la bête terefa, qui est interdite aux particuliers, un verset l’a exclue [de l’offrande] au Très-Haut,
וכל היכא דאסירי להדיוט לא בעי קרא והא טרפה דאסירא להדיוט ומעטיה קרא מגבוה
car il a été enseigné : quand il dit « du gros bétail » plus bas, l’Écriture n’avait besoin de le dire que pour exclure la terefa.
דתניא כשהוא אומר מן הבקר למטה שאין ת"ל אלא להוציא את הטרפה
C’était nécessaire : on aurait pu penser que cela ne vaut que si elle est devenue terefa puis a été consacrée ; mais si elle a été consacrée puis est devenue terefa, dis qu’elle soit permise pour le Très-Haut.
איצטריך סד"א הני מילי דנטרפה ואחר כך נתקדשה אבל נתקדשה ואחר כך נטרפה אימא דתישרי לגבוה
Mais cela se déduit d’ici : « Tout ce qui passe sous le bâton » (Lv 27, 32) : à l’exclusion de la terefa, qui ne passe pas.
והא מהכא נפקא (ויקרא כז, לב) כל אשר יעבור תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת
Cela aussi était nécessaire : on aurait pu penser que cela ne vaut que là où elle n’a pas eu de moment d’aptitude, comme lorsqu’elle est née terefa du ventre de sa mère ; mais là où elle a eu un moment d’aptitude, qu’elle est sortie à l’air du monde et qu’ensuite elle est devenue terefa, dis qu’elle soit permise pour le Très-Haut. Il nous apprend [que non].
ההוא נמי איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דלא היתה לה שעת הכושר דנולדה טרפה ממעי אמה אבל היכא דהיתה לה שעת הכושר ויצאת לאויר העולם ואח"כ נטרפה אימא תשתרי לגבוה קמ"ל
MICHNA: Qu’est-ce que le salaire de prostitution ? Celui qui dit à une prostituée : « Prends cet agneau pour ton salaire » — même s’il y en a cent, ils sont tous interdits. De même, celui qui dit à son prochain : « Prends cet agneau, et que ta servante passe la nuit auprès de mon esclave » : Rabbi (Meïr) dit : ce n’est pas un salaire de prostitution ; et les Sages disent : c’est un salaire de prostitution.
מתני׳ ואיזהו אתנן האומר לזונה הוליך טלה זה בשכרך אפי' הן ק' כולן אסורין וכן האומר לחבירו הוליך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי רבי (מאיר) אומר אינו אתנן וחכמים אומרים אתנן
GUEMARA: Le maître a dit : « Même s’il y en a cent, ils sont tous interdits. » De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’elle a reçu comme salaire cent bêtes, il est évident qu’elles sont toutes interdites : qu’importe une, qu’importe cent ?
גמ׳ אמר מר ואפילו הן מאה כולן אסורין היכי דמי אילימא דשקלה אגרא מאה בהמות פשיטא דכולהו אסירי מה לי חד מה לי מאה
Ce n’est nécessaire que si elle a reçu comme salaire une seule [bête] et qu’il lui en a donné cent : toutes viennent en vertu du salaire de prostitution.
לא צריכא דשקלה אגרא חדא ויהיב לה מאה דכולהו מכח אתנן קאתי
Les Rabbins ont enseigné : s’il lui a donné et n’a pas eu de rapport avec elle, s’il a eu un rapport avec elle et ne lui a pas donné, son salaire est permis. « S’il lui a donné et n’a pas eu de rapport avec elle » — tu appelles cela son salaire ? Et de plus, « s’il a eu un rapport avec elle et ne lui a pas donné » — que lui a-t-il donné ?
ת"ר נתן לה ולא בא עליה בא עליה ולא נתן לה אתננה מותר נתן לה ולא בא עליה אתננה קרית ליה ותו בא עליה ולא נתן לה מאי יהיב לה
Voici plutôt ce qu’il enseigne : s’il lui a donné et ensuite a eu un rapport avec elle, [ou] s’il a eu un rapport avec elle et ensuite lui a donné, son salaire est permis. Mais que [la qualité de] salaire s’applique à lui rétroactivement ! Rabbi Éléazar a dit :
אלא הכי קתני נתן לה ואח"כ בא עליה בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותר וליחול עליה אתנן למפרע אמר רבי אלעזר
Original : Temurah 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.