Rav Achi a dit : parce qu’on peut objecter au fond même du raisonnement : qu’en est-il de la bête atteinte d’un défaut ? C’est que son défaut est visible ;
אמר רב אשי משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא מה לבעל מום שכן מומו ניכר
Temoura 28b תמורה
diras-tu [de même] de la bête saillissante et de la bête saillie, dont le défaut n’est pas visible ? Puisque leur défaut n’est pas visible, qu’elles soient valides pour l’autel ! L’Écriture enseigne : « Du bétail » (Lv 1, 2), pour exclure la bête saillissante et la bête saillie.
תאמר ברובע ונרבע שאין מומו ניכר הואיל ואין מומו ניכר יהא כשר לגבי מזבח ת"ל (ויקרא א, ב) מן הבהמה להוציא רובע ונרבע
« Du gros bétail » : pour exclure la bête adorée. Mais n’est-ce pas un raisonnement ? Si le salaire de prostitution et le prix du chien, dont les revêtements sont permis, sont eux-mêmes interdits, la bête adorée, dont le revêtement est interdit, n’est-il pas logique qu’elle soit interdite ?
מן הבקר להוציא את הנעבד והלא דין הוא ומה אתנן ומחיר שציפויין מותרין הן אסורין נעבד שציפויו אסור אינו דין שהוא אסור
Ou bien à l’inverse : si le salaire et le prix, qui sont interdits, ont leurs revêtements permis, la bête adorée, qui est permise, que son revêtement soit permis !
או חילוף ומה אתנן ומחיר שהן אסורין ציפוייהן מותרין נעבד שמותר יהא ציפויו מותר
S’il en était ainsi, tu aurais annulé : « Tu ne convoiteras pas l’argent et l’or qui sont sur elles pour les prendre pour toi » (Dt 7, 25).
א"כ ביטלת (דברים ז, כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך
Je l’accomplirai : « Tu ne convoiteras pas l’argent et l’or » [s’applique] à un objet sans souffle de vie ; mais pour un être doué de souffle de vie, puisque [la bête] est permise, on pourrait penser que le revêtement soit permis. L’Écriture enseigne : « Du gros bétail », pour exclure la bête adorée.
אני אקיימנו לא תחמוד כסף וזהב בדבר שאין בו רוח חיים אבל בדבר שיש בו רוח חיים הואיל והן מותר יכול יהא ציפוי מותר ת"ל מן הבקר להוציא את הנעבד
Rav ’Hanania objecta : la raison est que l’Écriture l’a exclue ; si l’Écriture ne l’avait pas exclue, le revêtement serait permis. Or n’est-il pas écrit : « Vous ferez disparaître leur nom » (Dt 12, 3) — tout ce qui est fait en leur nom ?
מתקיף לה רב חנניא טעמא דמעטי' קרא הא לא מעטי' קרא ציפוי מותר והכתיב (דברים יב, ג) ואבדתם את שמם כל העשוי לשמם
Ce [verset] vient pour leur donner un surnom : [le temple appelé] Beit Galya [maison de l’élévation], nous l’appelons Beit Karya [maison de la fosse] ; Pnei HaMolekh [face du roi], Pnei Kelev [face de chien] ; ’Ein Kol [œil qui voit tout], ’Ein Kots [œil d’épine].
ההוא לכנות להם שם הוא דאתא לבית גליא קרינן אותו בית כריא פני המולך פני כלב עין כל עין קוץ
Et moi, j’inverse : « du bétail », pour exclure la bête adorée ; « du gros bétail », pour exclure la bête saillissante et la bête saillie !
ואיפוך אנא מן הבהמה להוציא את הנעבד מן הבקר להוציא רובע ונרבע
Là, c’est d’après le contexte des versets : à propos du bétail il est écrit : « L’homme qui s’accouplera avec une bête sera mis à mort » (Lv 20, 15) ; à propos du gros bétail il est écrit : « Ils ont échangé leur gloire contre l’image d’un bœuf mangeant l’herbe » (Ps 106, 20).
התם מעניינא דקרא כתיב גבי בהמה (ויקרא כ, טו) ואיש כי יתן שכבתו בבהמה מות יומת גבי בקר כתיב (תהלים קו, כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב
« Du menu bétail » (Lv 1, 2) : pour exclure la bête réservée ; « et du menu bétail » : pour exclure la bête qui a encorné. Rabbi Chimon a dit : si l’on a mentionné la bête saillissante, pourquoi mentionner celle qui encorne ? Et si l’on a mentionné celle qui encorne, pourquoi mentionner la bête saillissante ?
(ויקרא ה, ו) מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח אר"ש אם נאמר רובע למה נאמר נוגח ואם נאמר נוגח למה נאמר רובע
Parce qu’il y a dans la bête saillissante ce qui n’est pas dans celle qui encorne : il y a dans la bête saillissante que, pour elle, la contrainte est comme le consentement, ce qui n’est pas le cas de celle qui encorne.
לפי שישנו ברובע מה שאין כן בנוגח יש ברובע שהרובע עושה אונס כרצון מה שאין כן בנוגח
Il y a dans celle qui encorne que [pour elle] on paie la rançon, ce qui n’est pas le cas de la bête saillissante. Il a donc fallu mentionner la bête saillissante, et il a fallu mentionner celle qui encorne.
יש בנוגח שהנוגח משלם את הכופר מה שאין כן ברובע הוצרך לומר רובע והוצרך לומר נוגח
Et ce Tanna-ci le tire d’ici, car il a été enseigné : la bête saillissante et la bête saillie (et toutes les autres) sont comme des sacrifices dont un défaut passager a précédé la consécration,
והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא הרובע והנרבע (וכולם) הם כקדשים שקדם מום עובר להקדשן
et elles ont besoin d’un défaut permanent pour être rachetées, comme il est dit : « Car leur corruption est en eux, un défaut est en eux » (Lv 22, 25).
וצריכין מום קבוע לפדות עליהן שנאמר כי משחתם בהם מום בם
Quel est l’enseignement [du verset] ? Il manque [un passage], et voici ce qu’il enseigne : d’où [savons-nous] qu’elles sont interdites ? L’Écriture enseigne : « Car leur corruption est en eux, un défaut est en eux » (Lv 22, 25). Et à l’école de Rabbi Yichmaël on a enseigné : partout où il est dit « corruption », il ne s’agit que de débauche et d’idolâtrie.
מאי תלמודא חסורי מיחסרא והכי קתני מנין שהן אסורין ת"ל (ויקרא כב, כה) כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים
De débauche, car il est écrit : « Car toute chair avait corrompu [sa voie] », etc. (Gn 6, 12) ; d’idolâtrie, car il est écrit : « De peur que vous ne vous corrompiez et ne vous fassiez une statue, l’image de quelque figure » (Dt 4, 16). Tout ce qu’un défaut rend invalide, la débauche et l’idolâtrie le rendent invalide.
דבר ערוה דכתיב (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר וגו' עבודת כוכבים דכתיב (דברים ד, טז) פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל כל שהמום פוסל בהן דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסלין בהן
Et l’école de Rabbi Yichmaël, que tire-t-elle de « du bétail », « du gros bétail » et « du menu bétail » ? Elle en a besoin pour exclure la bête malade, la bête vieille et la bête repoussante.
ותנא דבי ר' ישמעאל מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן מאי דריש בהו מיבעי ליה פרט לחולה זקן ומזוהם
Et le premier Tanna, qui a appliqué ces versets à la bête saillissante et à la bête saillie, d’où tire-t-il [l’exclusion de] la bête malade, vieille ou repoussante ? Il la tire de « du menu bétail, des agneaux ou des chèvres » (Lv 1, 10). Et pour l’école de Rabbi Yichmaël, c’est simplement la manière de s’exprimer du verset.
ות"ק דאפקינהו להני קראי לרובע ונרבע חולה זקן ומזוהם מנא ליה נפקא ליה מן הצאן מן הכבשים ומן העזים ולתנא דבי ר' ישמעאל אורחיה דקרא לאישתעויי הכי
« Qu’est-ce que la bête réservée ? [Celle qui est réservée] à l’idolâtrie », etc. Rech Lakich a dit : n’est interdite que [la bête] réservée depuis sept ans,
איזהו מוקצה לעבודת כוכבים וכו' אמר ר"ל אין אסור אלא מוקצה לשבע שנים
comme il est dit : « Et ce fut en cette nuit-là, [l’Éternel lui] dit : Prends le jeune taureau de ton père, et le second taureau, de sept ans » (Jg 6, 25).
שנאמר (שופטים ו, כה) ויהי בלילה ההוא ויאמר [לו ה'] קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים
Mais là, était-il seulement réservé ? Il avait aussi été adoré ! Rav A’ha bar Yaakov a dit : réservé pour être adoré, mais on ne l’avait pas adoré. Rava a dit : en réalité, on l’avait adoré, et c’est une dérogation exceptionnelle, selon Rabbi Abba bar Kahana ; car Rabbi Abba bar Kahana a dit : huit choses furent permises cette nuit-là : [l’offrande] à l’extérieur [du Sanctuaire], la nuit, par un non-cohen,
והתם מוקצה בלחוד הוה נעבד נמי הוה א"ר אחא בר יעקב מוקצה לעבוד ולא עבדוהו רבא אמר לעולם עבדוהו וחידוש הוא כדר' אבא בר כהנא דאמר רבי אבא בר כהנא שמנה דברים התירו באותו לילה חוץ ולילה וזרות
Original : Temurah 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.