[il s’agit du cas] où elle a pris les devants et l’a offert [en sacrifice]. De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’il le lui a fait acquérir immédiatement, il est évident que c’est permis, car jusque-là il n’avait pas eu de rapport avec elle.
שקדמה והקריבתו היכי דמי אי נימא דאקניה ניהליה לאלתר פשיטא דמותר דעד כאן לא בא עליה
Mais [s’il s’agit du cas] où il lui a dit : « Il ne te sera acquis qu’au moment du rapport », pourrait-elle l’offrir ? Le Miséricordieux a dit : « Quand un homme consacrera sa maison comme chose sainte à l’Éternel » (Lv 27, 14) : de même que sa maison est en sa possession, de même tout [ce qu’on consacre doit être] en sa possession.
ואלא דאמר לה לא ניקני ליך עד שעת ביאה מי מציא מקרבה ליה (ויקרא כז, יד) איש כי יקדיש את ביתו קדש לה' אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו
Ce n’est nécessaire que s’il lui a dit : « Je ne te le fais acquérir qu’au moment du rapport, mais si tu en as besoin, qu’il te soit acquis dès maintenant. »
לא צריכא דאמר לה לא מקניה לך עד שעת ביאה ואי מצטריך לך ניקני לך מעכשיו
Rav Ochaya demanda : si elle a pris les devants et l’a consacré, qu’en est-il ? Résous-le d’après Rabbi Éléazar, car Rabbi Éléazar a dit : « si elle a pris les devants et l’a offert » — c’est [seulement] si elle l’a offert, puisqu’il n’existe plus au moment du rapport ; mais si elle l’a consacré, il est interdit !
בעי רב אושעיא קדמה והקדישתו מאי תפשוט ליה מדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר קדמה והקריבתו הקריבתו היא דהא ליתיה בשעת ביאה אבל הקדישתו אסור
C’est cela même qu’il demande : si elle l’a offert, puisqu’il n’existe plus au moment du rapport, il est permis ; mais si elle l’a consacré, [il existe encore] au moment du rapport, [donc] il est interdit ;
היא גופה קמיבעיא ליה הקריבתו והא ליתיה בשעת ביאה מותר אבל הקדישה בשעת ביאה אסור
ou peut-être, puisque nous avons appris : « La déclaration [de consécration] au Très-Haut équivaut à la remise [effective] à un particulier », si elle l’a consacré, il est permis, et à plus forte raison si elle l’a offert ? Que [la question] reste en suspens.
או דלמא כיון דתנן אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט הקדישתו מותר וכל שכן הקריבתו תיקו
« S’il a eu un rapport avec elle et ensuite lui a donné, son salaire est permis. » Or n’a-t-il pas été enseigné : s’il a eu un rapport avec elle et lui a donné, même jusqu’à douze mois [plus tard], son salaire est interdit ?
בא עליה ואחר כך נתן לה אתננה מותר והתניא בא עליה ונתן לה ואפי' עד שנים עשר חדש אתננה אסור
Rav ’Hanan bar Rav ’Hisda a dit : il n’y a pas de difficulté : ici, il lui a dit : « Unis-toi à moi pour cet agneau » ; là, il lui a dit : « Unis-toi à moi pour un agneau », sans précision.
אמר רב חנן בר רב חסדא לא קשיא הא דאמר לה הבעלי לי בטלה זה הא דאמר לה הבעלי לי בטלה סתם
« Pour cet agneau » — mais il manque l’acte de tirer [qui opère l’acquisition] ! [Il s’agit] d’une prostituée idolâtre, qui n’acquiert pas par l’acte de tirer. Et si tu veux, dis : même d’une prostituée israélite, lorsque [l’agneau] se trouve dans sa cour.
טלה זה והא מחוסר משיכה בזונה עובדת כוכבים דלא קניא במשיכה ואיבעית אימא אפי' בזונה ישראלית כגון דקאי בחצרה
Ou bien : il le lui avait donné dès le départ, en en faisant pour elle un gage, et lui avait dit : « Si d’ici tel jour je te donne l’argent, tant mieux ; sinon, que l’agneau soit ton salaire. »
הא יהבית לה מעיקרא דשוויה לה אפותיקי ואמר לה אם עד יום פלוני יהיבנא לך זוזי מוטב ואם לאו טלה באתננך
Rav a dit : le salaire [d’une relation] avec un homme comme le salaire de toutes les unions interdites est interdit, sauf le salaire [donné à] sa propre femme nidda.
אמר רב אחד אתנן זכר ואחד אתנן כל עריות אסור חוץ מאתנן אשתו נדה
Et Lévi aussi, n’est-il pas écrit « prostituée » ? Il te dira : ce [mot] « prostituée » [inclut] aussi celle qui n’est pas prostituée. Et Rav, cette [inclusion de] celle qui n’est pas prostituée, d’où la tire-t-il ?
ולוי נמי והכתיב זונה אמר לך ההיא זונה ולא זונה ורב ההיא זונה ולא זונה מנא לי'
Il la tire de Rabbi, car il a été enseigné : Rabbi dit : n’est interdit que tout salaire qui lui parvient par une transgression ; mais le salaire de sa femme nidda, celui qu’il lui a donné comme rétribution pour son dédommagement, et celui qu’elle lui a donné comme son salaire, sont permis.
נפקא ליה מדרבי דתניא רבי אומר אין אתנן אסור אלא כל אתנן הבאות לו בעבירה אבל אתנן אשתו נדה ושנתן לה שכר להפקעתה ושנתנה לו באתננו מותרין
Bien qu’il n’y ait pas de preuve à la chose, il y a une allusion à la chose : « Quand tu donnais un salaire, et qu’aucun salaire ne [t’]était donné, tu as été le contraire » (Ez 16, 34).
אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (יחזקאל טז, לד) ובתתך אתנן ואתנן לא ניתן [לך] (לה) ותהי להפך
Quelle en est la raison ? Il est écrit ici « abomination », et il est écrit là : « Car quiconque fera l’une de toutes ces abominations » (Lv 18, 29) : de même que là il s’agit d’unions interdites sur lesquelles les fiançailles n’ont pas prise, de même ici les fiançailles n’ont pas prise sur elle.
מ"ט כתיב הכא תועבה וכתיב התם (ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל מה להלן עריות שאין קדושין תופסין בה ה"נ אין קדושין תופסין בה
Et un cohen qui a eu un rapport avec elle n’est pas flagellé à cause d’elle au titre de prostituée. Quelle en est la raison ? Car le verset dit : « Il ne profanera pas sa descendance » (Lv 21, 15) : celui dont la descendance lui est rattachée, à l’exclusion de l’idolâtre, dont la descendance ne lui est pas rattachée.
וכהן שבא עליה אין לוקה עליה משום זונה מ"ט דאמר קרא (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו מי שזרעו מיוחס אחריו יצא עובדת כוכבים דאין זרעו מיוחס אחריו
Pour une prostituée israélite, son salaire est permis. Quelle en est la raison ? Car les fiançailles ont prise sur elle. Et un cohen qui a eu un rapport avec elle est flagellé au titre de prostituée. Quelle en est la raison ? Car sa descendance lui est rattachée.
זונה ישראלית אתננה מותר מה טעם דהא קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה לוקה משום זונה מ"ט דהא זרעו מיוחס אחריו
Et Rava a dit : pour l’une comme pour l’autre, son salaire est interdit, et un cohen qui a un rapport avec elle est flagellé au titre de prostituée. Quelle en est la raison ? On les déduit l’une de l’autre : de même que la prostituée israélite [est interdite au cohen] par une interdiction, de même la prostituée idolâtre [l’est] par une interdiction ; et de même que le salaire de la prostituée idolâtre est interdit, de même le salaire de la prostituée israélite est interdit.
ורבא אמר אחד זה ואחד זה אתננה אסור וכהן הבא עליה לוקה משום זונה מ"ט ילפי מהדדי מה זונה ישראלית בלאו אף זונה עובדת כוכבים בלאו ומה אתנן זונה עובדת כוכבים אסור אף אתנן זונה ישראלית אסור
On objecta : pour la prostituée idolâtre comme pour la prostituée israélite, son salaire est interdit. C’est une réfutation d’Abayé ! Abayé te dira : de qui est cet enseignement ? De Rabbi Akiva, qui a dit : les fiançailles n’ont pas prise sur les [femmes interdites sous peine de] simple interdiction.
מיתיבי אחד זונה עובדת כוכבים ואחד זונה ישראלית אתננה אסור תיובתא דאביי אמר לך אביי הא מני ר' עקיבא היא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין
Et voici ce qu’il nous apprend : les fiançailles n’ont prise sur aucune prostituée, à l’instar de la veuve [pour le grand prêtre], sur laquelle les fiançailles n’ont pas prise.
והא קמשמע לן דכל זונה לא תפסי בה קדושין דומיא דאלמנה דלא תפסי בה קידושין
Et pour Rava, pourquoi enseigne-t-il [le cas], par exemple, d’une veuve pour le grand prêtre ? À l’instar de la veuve : de même que pour la veuve, il n’est flagellé que si on l’a averti à son sujet, de même pour la prostituée, [son salaire n’est interdit] que s’il lui a dit : « Voici pour toi. »
ולרבא מאי שנא דקתני כגון אלמנה לכ"ג דומיא דאלמנה מה אלמנה לא לקי עד דמתרי בה אף זונה עד דאמר הא לך
[C’est] pour exclure [l’opinion] de Rabbi Éléazar, car Rabbi Éléazar a dit : un célibataire qui a un rapport avec une célibataire sans intention de mariage en a fait une prostituée ; mais là où elle était prostituée dès le départ, en effet, c’est interdit.
לאפוקי מדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אבל היכא דזונה מעיקרא ה"נ דאסור
Mais il enseigne dans la suite : une veuve pour le grand prêtre, une divorcée ou une femme ayant subi la ’halitsa pour un simple cohen, leur salaire est interdit — or sur celles-là les fiançailles ont prise ! De qui est cet enseignement ?
והא קתני סיפא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אתננה אסור והא הני קדושין תופסין בהן הא מני
Original : Temurah 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.