selon la Torah, un converti peut juger son prochain, car il est dit : « Tu établiras sur toi un roi que l’Éternel ton Dieu choisira ; c’est du milieu de tes frères que tu établiras sur toi un roi » (Dt 17, 15) : « sur toi » — c’est là qu’il faut « du milieu de tes frères » ; mais un converti peut juger son prochain converti.
גר דן את חבירו דבר תורה שנאמר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך עליך הוא דבעינן מקרב אחיך אבל גר דן את חבירו גר
Et si sa mère était d’Israël, il peut juger même un Israélite. Et pour la ’halitsa, [il ne le peut pas] à moins que son père et sa mère ne soient d’Israël, car il est dit : « Et on appellera son nom en Israël » (Dt 25, 10).
ואם היתה אמו מישראל דן אפי' ישראל ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל שנאמר ונקרא שמו בישראל
Rabba a dit au nom de Rav Kahana, au nom de Rav : Si Élie venait et disait : on déchausse avec une chaussure, on l’écouterait ; on ne déchausse pas avec une sandale, on ne l’écouterait pas, car le peuple a déjà pris l’usage de la sandale.
אמר רבה אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל
Et Rav Yossef a dit au nom de Rav Kahana, au nom de Rav : Si Élie venait et disait : on ne déchausse pas avec une chaussure, on l’écouterait ; on ne déchausse pas avec une sandale, on ne l’écouterait pas, car le peuple a déjà pris l’usage de la sandale.
ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל
Et selon celui qui dit [qu’on peut déchausser une chaussure] même a priori : n’avons-nous pas appris : « Si elle a déchaussé une chaussure, sa ’halitsa est valide » — après coup, oui ; a priori, non ?
ולמ"ד אפי' לכתחלה והתנן חלצה במנעל חליצתה כשרה דיעבד אין לכתחלה לא
En réalité, même a priori ; mais comme il voulait enseigner dans la dernière partie « un chausson, sa ’halitsa est invalide », ce qui vaut même après coup, il a aussi formulé la première partie après coup.
Et la chaussure a priori est une controverse de Tannaïm, car il est enseigné : Rabbi Yossé a dit : Une fois, je suis allé à Netsivin ; j’y ai trouvé un ancien ; je lui ai dit : Connais-tu bien Rabbi Yehouda ben Beteira ? Il m’a dit : Oui, il est souvent à ma table. — L’as-tu vu faire accomplir la ’halitsa à une yevama ?
ומנעל לכתחלה תנאי היא דתניא א"ר יוסי פעם אחת הלכתי לנציבין מצאתי זקן אחד אמרתי לו כלום אתה בקי בר' יהודה בן בתירא אמר לי הן ועל שולחני הוא תדיר כלום ראית שחלץ ביבמה
Il m’a dit : Je l’ai vu faire accomplir la ’halitsa de nombreuses fois. — Avec une chaussure ou avec une sandale ? Il m’a dit : Fait-on donc la ’halitsa avec une chaussure ? La Torah a dit « sa sandale », et non « sa chaussure » ! Je lui ai dit : S’il en est ainsi, qu’a vu Rabbi Meïr pour dire : « Si elle a déchaussé une chaussure, sa ’halitsa est valide » ?
אמר לי ראיתי שחלץ הרבה פעמים במנעל או בסנדל אמר לי וכי חולצין במנעל והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו אמרתי לו א"כ מה ראה ר' מאיר לומר חלצה במנעל חליצתה כשירה
Si l’on dit : parce que la tige est « au-dessus » [du pied], et le haut de la tige « au-dessus de l’au-dessus », alors que la Torah a dit « de dessus » et non « de dessus le dessus » — s’il en est ainsi, même après coup ce ne serait pas [valide] ! [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
אילימא משום דהויא פנתא מעל וארקתא מעל דמעל והתורה אמרה מעל ולא מעל דמעל אי הכי אפילו דיעבד נמי לא
Rav a dit : Si je n’avais pas vu mon oncle faire la ’halitsa avec une sandale à lacets, je n’aurais fait la ’halitsa qu’avec une sandale d’Arabe, qui serre davantage. Et la nôtre, bien qu’elle ait une agrafe, nous y attachons un cordon, afin que sa ’halitsa soit parfaite.
אמר רב אי לאו דחמיתיה לחביבי דחלץ בסנדל דאית לה שינצין אנא לא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטייעא דמיהדק טפי והאי דידן אע"ג דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא כי היכי דתהוי חליצתה מעלייתא:
Moyen mnémotechnique : « déliement, yevama, sandale ». Rav Yehouda a dit au nom de Rav : la yevama est rendue permise à un étranger par le retrait [de la sandale de] la majeure partie du talon.
סימן התרת יבמה סנדל: אמר רב יהודה אמר רב התרת יבמה לשוק בשמיטת רוב העקב
On objecte : si les courroies de la chaussure ou de la sandale ont été déliées, ou s’il a retiré [son pied de] la majeure partie du pied, sa ’halitsa est invalide.
מיתיבי הותרו רצועות מנעל וסנדל או ששמט רוב הרגל חליצתה פסולה
La raison en est que c’est lui qui l’a retirée ; mais si c’est elle qui l’a retirée, sa ’halitsa est valide. La majeure partie du pied, oui ; la majeure partie du talon, non !
טעמא דשמט הוא הא שמטה היא חליצתה כשרה רוב הרגל אין רוב העקב לא
Non : la majeure partie du pied, c’est la majeure partie du talon. Et pourquoi l’appelle-t-on « la majeure partie du pied » ? Parce que toute la force de la jambe s’appuie dessus.
לא היינו רוב הרגל היינו רוב העקב ואמאי קרו ליה רוב הרגל דכולא חיילא דכרעא עליה דחיס
Cela soutient Rabbi Yannaï, car Rabbi Yannaï a dit : qu’il ait délié et qu’elle ait retiré, ou qu’elle ait délié et qu’il ait retiré, sa ’halitsa est invalide, jusqu’à ce que ce soit elle qui délie et elle qui retire. Rabbi Yannaï demanda : si elle l’a déchirée, qu’en est-il ? Si elle l’a brûlée, qu’en est-il ? Faut-il que le pied soit découvert, et il l’est ; ou faut-il un déchaussement, et il n’y en a pas ? Que cela reste en suspens.
מסייע ליה לר' ינאי דאמר ר' ינאי בין שהתיר הוא ושמטה היא בין שהתירה היא ושמט הוא חליצתה פסולה עד שתתיר היא ותשמיט היא בעי ר' ינאי קרעתהו מהו שרפתהו מהו גלויי כרעא בעינן והאיכא או דלמא חליצה בעינן וליכא תיקו
Rabbi Ne’hemia demanda à Rabba : deux chaussures l’une sur l’autre, qu’en est-il ? Comment ? Si l’on dit qu’elle a retiré celle du dessus et que celle du dessous est restée, le Miséricordieux a dit « de dessus », et non « de dessus le dessus » ! Non, c’est nécessaire lorsqu’elle a déchiré celle du dessus et retiré celle du dessous, et que celle du dessus est restée : qu’en est-il ? Faut-il un déchaussement, et il y en a un ; ou faut-il que le pied soit découvert, et il ne l’est pas ?
בעא מיניה רבי נחמיה מרבה שני מנעלים זה על גב זה מהו ה"ד אילימא דשלפתיה לעילאי וקאי תתאי מעל אמר רחמנא ולא מעל דמעל לא צריכא דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי וקאי עילאי מאי חליצה בעינן והא איכא או דלמא גלויי כרעא בעינן וליכא
Original : Yevamot 102a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.