Et existe-t-il une chose pareille ? Oui, car les Rabbanan ont vu Rav Yehouda sortir au marché avec cinq paires de bottes [l’une sur l’autre].
ומי איכא כי האי גוונא אין דחזיוה רבנן לרב יהודה דנפק בחמשא זוזי מוקי לשוקא
Yevamot 102b יבמות
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : une yevama qui a grandi parmi les frères est permise à l’un des frères, et l’on ne craint pas qu’elle ait ôté la sandale de l’un d’eux. La raison en est que nous ne l’avons pas vu ; mais si nous l’avons vu, nous craignons.
אמר רב יהודה אמר רב יבמה שהגדילה בין האחין מותרת לינשא לאחד מן האחין ואין חוששין שמא חלצה סנדל לאחד מהן טעמא דלא חזינן הא חזינן חיישינן
Mais il est enseigné : qu’il ait eu l’intention et non elle, ou qu’elle ait eu l’intention et non lui, sa ’halitsa est invalide, jusqu’à ce que tous deux aient l’intention ensemble ! — Voici ce qu’il dit : même si nous l’avons vu, nous ne craignons pas qu’ils aient eu l’intention.
והא תניא בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד הכי קאמר אע"ג דחזינן אין חוששין שמא כוונו
Certains disent : la raison en est que nous ne l’avons pas vu ; mais si nous l’avons vu, nous craignons. Et ce qu’enseigne le Tanna, qu’il faut l’intention, c’est pour qu’elle soit permise aux autres ; mais pour les frères, elle devient inapte.
ואיכא דאמרי טעמא דלא חזינן הא חזינן חוששין ודקא תנא בעי כוונה הני מילי לאישתרויי לעלמא אבל לאחין מיפסלא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : une sandale cousue de lin, on ne fait pas la ’halitsa avec, car il est dit : « Je t’ai chaussée de ta’hach » (Ez 16, 10). Dis alors : de ta’hach, oui ; de toute autre chose, non ! — « Sandale », « sandale » : [la répétition] inclut.
אמר רב יהודה אמר רב סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר (יחזקאל טז, י) ואנעלך תחש ואימא תחש אין מידי אחרינא לא נעל נעל ריבה
Si « sandale, sandale » inclut, alors même n’importe quoi ! — S’il en était ainsi, à quoi servirait ta’hach ?
אי נעל נעל ריבה אפי' כל מילי נמי אם כן תחש מאי אהני ליה
Rabbi Éléazar demanda à Rav : [une sandale] qui est de cuir et dont les attaches sont de poil, qu’en est-il ? Il lui dit : Ne lui applique-t-on pas « Je t’ai chaussée de ta’hach » ? — S’il en est ainsi, entièrement de poil aussi ! — Celle-là s’appelle un chausson de feutre. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
בעא מיניה רבי אלעזר מרב הוא של עור ותריסיותיו של שער מהו אמר ליה מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש אי הכי כולו של שער נמי ההוא קרקא מקרי
Rav Kahana dit à Chmouel : D’où [sait-on] que ce « elle ôtera (ve-’haltsa) sa sandale de dessus son pied » (Dt 25, 9) signifie retirer ? Car il est écrit : « on retirera (ve-’hiltsou) les pierres atteintes de la plaie » (Lv 14, 40).
אמר ליה רב כהנא לשמואל ממאי דהאי וחלצה נעלו מעל רגלו מישלף הוא דכתיב (ויקרא יד, מ) וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע
Dis plutôt que c’est équiper, car il est écrit : « Équipez (hé’haltsou) parmi vous des hommes pour l’armée » (Nb 31, 3) ! — Là aussi : retirez-les de chez eux pour le combat.
ואימא זרוזי הוא דכתיב (במדבר לא, ג) החלצו מאתכם אנשים לצבא התם נמי שלופי מביתא לקרבא
Mais il est écrit : « Il délivre (ye’hallets) le pauvre par sa pauvreté » (Jb 36, 15) ! — En récompense de sa pauvreté, il est retiré du jugement de la Géhenne.
והכתיב (איוב לו, טו) יחלץ עני בעניו בשכר עניו יחלצו מדינה של גיהנם
Mais ce qui est écrit : « L’ange de l’Éternel campe autour de ceux qui Le craignent, et il les délivre (vay’haltsem) » (Ps 34, 8) ? — En récompense de leur crainte, Il les retire du jugement de la Géhenne.
אלא הא דכתיב (תהלים לד, ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם
Mais ce qui est écrit : « Et Il fortifiera (ya’halits) tes os » (Is 58, 11) — et Rabbi Éléazar a dit : c’est la meilleure des bénédictions ; et Rava a dit : c’est le renforcement des os. — Oui, [le mot] a ce sens-ci et ce sens-là ; mais ici, si tu pensais qu’il s’agit d’équiper, que le Miséricordieux écrive : « elle ôtera sa sandale à son pied ».
אלא הא דכתיב (ישעיהו נח, יא) ועצמותיך יחליץ ואמר רבי אלעזר זו מעולה שבברכות ואמר רבא זרוזי גרמי אין משמע הכי ומשמע הכי דהכא אי ס"ד זרוזי הוא א"כ לכתוב רחמנא וחלצה נעלו ברגלו
Si le Miséricordieux avait écrit « à son pied », j’aurais dit : à son pied, oui ; à sa jambe, non. [C’est pourquoi] le Miséricordieux a écrit « de dessus son pied » : même à sa jambe. — S’il en est ainsi, que le Miséricordieux écrive « sur le dessus de son pied ». Que signifie « de dessus son pied » ? Déduis-en que c’est retirer.
אי כתב רחמנא ברגלו ה"א ברגלו אין בשוקו לא כתב רחמנא מעל רגלו דאפילו בשוקו א"כ לכתוב רחמנא במעל רגלו מאי מעל רגלו ש"מ מישלף הוא
Un hérétique dit à Rabban Gamliel : [Vous êtes] un peuple dont son Maître a fait la ’halitsa, car il est écrit : « Avec leurs moutons et leurs bœufs, ils iront chercher l’Éternel, et ils ne Le trouveront pas : Il s’est retiré (’halats) d’eux » (Os 5, 6).
אמר ליה ההוא מינא לר"ג עמא דחלץ ליה מריה מיניה דכתיב (הושע ה, ו) בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם
Il lui dit : Sot ! Est-il écrit « Il a déchaussé pour eux » ? Il est écrit « Il s’est retiré d’eux » ! Et une yevama dont les frères se seraient retirés, cela a-t-il quelque consistance ?
אמר ליה שוטה מי כתיב חלץ להם חלץ מהם כתיב ואילו יבמה דחלצו לה אחין מידי מששא אית ביה:
« Un chausson, sa ’halitsa est invalide, etc. » Cela veut dire qu’un chausson n’est pas une chaussure.
באנפיליא חליצתה פסולה כו': למימרא דאנפיליא לאו מנעל הוא
Nous avons aussi appris : celui qui prélève [dans la chambre des sicles] n’entre ni avec un vêtement à ourlet replié, ni avec un chausson, et inutile de dire avec une chaussure ou une sandale, car on n’entre pas dans le parvis avec une chaussure ou une sandale.
ותנן נמי אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא באנפיליא ואין צריך לומר במנעל וסנדל לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה
On objecte : qu’il s’agisse de la chaussure, de la sandale ou du chausson, il ne se promènera pas avec [à Yom Kippour], ni d’une maison à l’autre, ni d’un lit à l’autre.
ורמינהו אחד מנעל וסנדל ואנפיליא לא יטייל בהן לא מבית לבית ולא ממטה למטה
Abayé a dit : [il s’agit d’un chausson] qui contient de la bourre, et [l’interdit est] à cause du confort. Rava lui dit : Et à cause du confort, [une chose] qui n’est pas une chaussure est-elle interdite à Yom Kippour ? Or Rabba bar Rav Houna enroulait un foulard autour de son pied et sortait ! Rava a donc dit : il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit d’un chausson de cuir ; là, d’un chausson de tissu.
אמר אביי דאית ביה כתיתי ומשום תענוג אמר ליה רבא ומשום תענוג בלא מנעל ביום הכפורים מי אסירי והא רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק אלא אמר רבא לא קשיא כאן באנפיליא של עור כאן באנפיליא של בגד
Il est aussi raisonnable [de dire] ainsi, car si tu ne dis pas cela, Yom Kippour contredit Yom Kippour, puisqu’il est enseigné : un homme ne se promènera pas en kordakissin dans sa maison, mais il se promène en chaussons dans sa maison. N’est-ce donc pas qu’il faut en déduire : ici, un chausson de cuir ; là, un chausson de tissu ? Déduis-en cela.
ה"נ מסתברא דאי לא תימא הכי קשיא יום הכפורים איום הכפורים דתניא לא יטייל אדם בקורדקיסין בתוך ביתו אבל מטייל הוא באנפילין בתוך ביתו אלא לאו ש"מ כאן באנפיליא של עור כאן באנפיליא של בגד ש"מ
Il est enseigné conformément à Rava : si elle a déchaussé une chaussure déchirée qui couvre la majeure partie du pied, une sandale abîmée qui contient la majeure partie du pied, une sandale de liège ou de fibre, le pilon d’un amputé, un mok, des appuis pour les pieds, un chausson de cuir ; et celle qui accomplit la ’halitsa d’un adulte,
תניא כוותיה דרבא חלצה במנעל הנפרם שחופה את רוב הרגל בסנדל הנפחת שמקבל את רוב הרגל בסנדל של שעם ושל סיב בקב הקיטע במוק בסמיכת הרגלים באנפיליא של עור והחולצת מן הגדול
Original : Yevamot 102b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.