Structure du débat :Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
mais n’est pas épousée en lévirat. — [Rav te répondra :] Moi je te parle d’une sota certaine, et toi tu me parles d’une sota douteuse. — Et en quoi une sota certaine est-elle différente ? (Quelle en est la raison ? Parce qu’il est écrit à son sujet « impureté ».)
ולא מתייבמת [אמר לך רב] אמינא לך אנא סוטה ודאי ואמרת לי את סוטה ספק ומ"ש סוטה ודאי (מ"ט משום דכתיב בה טומאה
Pour la sota douteuse aussi « impureté » est écrit, car il a été enseigné : Rabbi Yossé ben Kipar dit au nom de Rabbi Éléazar : Celui qui reprend sa femme répudiée : après le mariage, elle est interdite ; après les fiançailles, elle est permise, parce qu’il est dit : « après qu’elle a été rendue impure » (Dt 24, 4).
סוטה ספק נמי טומאה כתיבא בה דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר המחזיר גרושתו מן הנישואין אסורה מן האירוסין מותרת משום שנאמר (דברים כד, ד) אחרי אשר הוטמאה
Et les Sages disent : l’une et l’autre sont interdites. Mais comment est-ce que j’accomplis « après qu’elle a été rendue impure » ? Pour inclure la sota qui s’est isolée.
וחכ"א אחת זו ואחת זו אסורה אלא מה אני מקיים אחרי הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה
— Et qu’est-ce que « qui s’est isolée » ? Qui a eu des rapports. Et pourquoi l’appelle-t-il « qui s’est isolée » ? Il a employé un langage convenable. — Pour celle qui a eu des rapports, « impureté » est écrit explicitement : « et elle s’est isolée, et elle s’est rendue impure » (Nb 5, 13) !
— C’est pour la placer sous [le coup d’]un interdit. — Et Rabbi Yossé ben Kipar n’admet-il pas d’interdit pour la sota ? Et même pour la débauchée aussi ?
למיקם עלה בלאו ור' יוסי בן כיפר לאו בסוטה לית ליה ואפי' זנאי נמי
Rav Yehouda demanda à Rav Chéchet : Celui qui reprend sa femme répudiée après qu’elle s’est remariée, et qui est mort, qu’en est-il de sa co-épouse ? Selon Rabbi Yossé ben Kipar, ne te le demande pas : puisque Rabbi Yossé ben Kipar a dit que « impureté » est écrit à propos de celui qui reprend sa femme répudiée, sa co-épouse est comme elle.
בעא מיניה רב יהודה מרב ששת המחזיר גרושתו משניסת ומת צרתה מהו אליבא דרבי יוסי בן כיפר לא תיבעי לך כיון דאמר ר' יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא צרתה כמותה
Et si [tu objectes] parce qu’il est écrit à son sujet : « c’est une abomination » (Dt 24, 4) — elle est une abomination, mais ses enfants ne sont pas une abomination — sa co-épouse, [elle,] est une abomination.
ואי משום דכתיב בה (דברים כד, ד) תועבה היא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה
Là où tu peux te le demander, c’est selon les Sages : bien que les Sages aient dit que « impureté » est écrit à propos de la sota, un verset ne sort pas de son sens obvie ;
כי תיבעי לך אליבא דרבנן אע"ג דאמור רבנן טומאה בסוטה הוא דכתיב אין מקרא יוצא מידי פשוטו
ou peut-être, puisqu’il a été déraciné [de son sens], il est déraciné. Certains disent : selon les Sages, ne te le demande pas : puisqu’il a été déraciné, il est déraciné.
או דלמא כיון דאיעקר איעקר איכא דאמרי אליבא דרבנן לא תיבעי לך כיון דאיתעקר איעקר
Là où tu peux te le demander, c’est selon Rabbi Yossé ben Kipar : qu’en est-il ? Bien que Rabbi Yossé ben Kipar ait dit que « impureté » est écrit à propos de celui qui reprend sa femme répudiée, le Miséricordieux a-t-il restreint : « elle » est une abomination, et sa co-épouse n’est pas une abomination ? Ou peut-être : elle est une abomination, et ses enfants ne sont pas une abomination, mais sa co-épouse est une abomination ?
כי תיבעי לך אליבא דרבי יוסי בן כיפר מאי אע"ג דאמר ר' יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא מיעט רחמנא היא תועבה ואין צרתה תועבה או דלמא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה
Il lui dit : Vous l’avez appris : Si l’une était apte et l’autre disqualifiée, s’il fait la ’halitsa, il la fait à celle qui est disqualifiée, et s’il épouse en lévirat, il épouse celle qui est apte.
א"ל תניתוה היתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשרה
Qu’est-ce qu’« apte » et qu’est-ce que « disqualifiée » ? Si l’on dit : apte, apte pour tout le monde ; disqualifiée, disqualifiée pour tout le monde — puisque pour lui elle est convenable, quelle différence cela fait-il pour lui ?
מאי כשרה ומאי פסולה אילימא כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה
N’est-ce pas plutôt : apte, apte pour lui ; disqualifiée, disqualifiée pour lui ? Et de quoi s’agit-il ? De celui qui reprend sa femme répudiée. Et [la baraïta] enseigne : « s’il épouse en lévirat, il épouse celle qui est apte ».
אלא לאו כשרה כשרה ליה פסולה פסולה ליה ומאי ניהו מחזיר גרושתו וקתני ואם היה מייבם מייבם לכשרה
— Non, en réalité : apte, apte pour tout le monde ; disqualifiée, disqualifiée pour tout le monde. Et ce que tu as dit : « puisque pour lui elle est convenable, quelle différence cela fait-il pour lui ? » — C’est à cause de [l’enseignement de]Rav Yossef,
לא לעולם כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא ודקאמרת כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה משום דרב יוסף
Viens [et] entends : Celui qui reprend sa femme répudiée après qu’elle s’est remariée, elle et sa co-épouse accomplissent la ’halitsa. — Elle et sa co-épouse, peux-tu le penser ? Dis plutôt : soit elle, soit sa co-épouse.
ת"ש המחזיר גרושתו משנשאת היא וצרתה חולצת היא וצרתה ס"ד [אלא] אימא או היא או צרתה
— Et puisque tu la rectifies, n’est-ce pas une rectification ? Rectifie-la ainsi : elle accomplit la ’halitsa ; sa co-épouse accomplit la ’halitsa ou est épousée en lévirat.
ולאו תרוצי קמתרצת לה תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit : Rabbi Yo’hanan demandait : Celui qui reprend sa femme répudiée après qu’elle s’est remariée, qu’en est-il de sa co-épouse ? Rabbi Ami lui dit : Demande-toi plutôt [à propos d’]elle-même ! — Elle-même, je ne me le demande pas,
אמר רבי חייא בר אבא רבי יוחנן בעי המחזיר גרושתו משניסת צרתה מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך היא גופה היא גופה לא קמיבעיא לי
car nous disons un raisonnement a fortiori : si elle lui est interdite dans [le cas où] il lui était permis [de l’épouser], à plus forte raison dans [le cas où] il lui est interdit. Là où je me le demande, c’est pour sa co-épouse : qu’en est-il ? Le raisonnement a fortiori est-il assez fort pour repousser la co-épouse, ou non ?
דאמרינן קל וחומר במותר לה אסורה באסור לה לא כל שכן כי קא מיבעיא לי צרתה מאי מי אלים ק"ו למידחי צרה או לא
Rav Na’hman bar Yits’hak l’enseignait ainsi : Rabbi ’Hiya bar Abba a dit : Rabbi Yo’hanan demandait : Celui qui reprend sa femme répudiée après qu’elle s’est remariée, qu’en est-il ? Rabbi Ami lui dit : Demande-toi plutôt [à propos de] sa co-épouse ! — Sa co-épouse, je ne me le demande pas, car le raisonnement a fortiori n’est pas assez fort pour repousser la co-épouse ; mais là où je me le demande, c’est pour elle-même : qu’en est-il ? Le raisonnement a fortiori est-il assez fort dans le cadre de la mitsva, ou non ?
רב נחמן בר יצחק מתני הכי אמר ר' חייא בר אבא בעי ר' יוחנן המחזיר גרושתו משניסת מהו א"ל ר' אמי ותיבעי לך צרתה צרתה לא קמיבעיא לי דלא אלים קל וחומר למידחי צרה אלא כי קמיבעיא לי היא גופה מאי מי אלים קל וחומר במקום מצוה או לא
Original : Yevamot 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.