Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
un homme endormi n’acquiert pas sa yevama ? Plutôt : lorsqu’il est tombé [sur elle] et a pénétré. Mais Rabba n’a-t-il pas dit : s’il est tombé du toit et a pénétré, il est redevable de quatre choses, et il n’acquiert pas sa yevama ?
ישן לא קנה ביבמתו אלא בנתקע והא אמר רבה נפל מן הגג ונתקע חייב בארבעה דברים וביבמתו לא קנה
Plutôt : par exemple, lorsqu’il avait l’intention [de s’unir] à sa femme et que sa yevama l’a saisi et a eu des rapports avec lui. « Tous deux contraints », [selon] l’école de Rabbi ’Hiya, de quel cas s’agit-il ? Par exemple, lorsqu’il avait l’intention [de s’unir] à sa femme, que des idolâtres l’ont saisi, les ont collés l’un à l’autre, et qu’il a eu des rapports avec elle.
אלא כגון שנתכוון לאשתו ותקפתו יבמתו ובא עליה שניהם אנוסים דבי רבי חייא היכי דמי כגון שנתכוון לאשתו ותקפוהו עובדי כוכבים ודבקום זה בזה ובא עליה
D’où tire-t-on ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Son yavam viendra à elle » (Dt 25, 5) : c’est un commandement. Autre explication : « Son yavam viendra à elle » : que ce soit par inadvertance ou délibérément, sous la contrainte ou de plein gré.
מנא הני מילי דתנו רבנן (דברים כה, ה) יבמה יבא עליה מצוה דבר אחר יבמה יבא עליה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון
Mais ne l’as-tu pas déjà tiré pour [enseigner] le commandement ? Le commandement se tire de « et si l’homme ne veut pas » (Dt 25, 7) : donc, s’il veut, il l’épouse par lévirat. Et le verset vient [enseigner] : que ce soit par inadvertance ou délibérément, sous la contrainte ou de plein gré.
והא אפיקתיה למצוה למצוה (דברים כה, ז) מואם לא יחפוץ האיש נפקא הא חפץ יבם וכי אתא קרא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון
On a enseigné ailleurs : « Son yavam viendra à elle » — de façon naturelle ; « et la prendra » — [même] de façon non naturelle ; « et l’épousera par lévirat » — le rapport la consomme, mais l’argent et le document ne la consomment pas ; « et l’épousera par lévirat » — contre son gré. Autre explication : « Son yavam viendra à elle » — que ce soit par inadvertance, etc.
תניא אידך יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה שלא כדרכה ויבם ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה ויבמה בעל כרחה ד"א יבמה יבא עליה בין בשוגג כו'
Mais ne l’as-tu pas déjà tiré pour [enseigner] « de façon naturelle » ? Cela se tire de « pour relever un nom à son frère » (Dt 25, 7) : là où l’on relève un nom. Et le verset vient [enseigner] : que ce soit par inadvertance ou délibérément, sous la contrainte ou de plein gré.
והא אפיקתי' לכדרכה ההוא (דברים כה, ז) מלהקים לאחיו שם נפקא במקום שמקים שם וכי אתא קרא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון
Revenons au texte même : Rav Yehouda a dit : un homme endormi n’acquiert pas sa yevama, car le verset dit : « Son yavam viendra à elle » — [il faut] qu’il ait l’intention à son égard d’un rapport. Mais n’a-t-on pas enseigné : qu’il soit éveillé [ou endormi] ? Dis : qu’elle soit éveillée ou endormie.
גופא אמר רב יהודה ישן לא קנה ביבמתו דאמר קרא יבמה יבא עליה עד דמכוין לה לשם ביאה והתניא בין ער [בין ישן אימא בין ערה בין ישנה
[Mais n’a-t-on pas enseigné : qu’il soit éveillé] ou endormi, qu’elle soit éveillée ou endormie ? De quoi s’agit-il ici ? D’un homme assoupi. Comment est l’homme assoupi ? Rav Achi dit : endormi et pas endormi, éveillé et pas éveillé — par exemple, lorsqu’on l’appelle, il répond, mais il ne sait pas donner une réponse sensée ; et lorsqu’on lui rappelle [quelque chose], il s’en souvient.
והתניא בין ער] הוא בין ישן הוא בין ערה היא בין ישנה היא הכא במאי עסקינן במתנמנם ה"ד מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר
Revenons au texte même : Rabba a dit : s’il est tombé du toit et a pénétré, il est redevable de quatre choses, et il n’acquiert pas sa yevama : du dommage, de la douleur, de l’inactivité et des frais de guérison ; mais il n’est pas redevable de l’humiliation, car le maître a dit : on n’est redevable de l’humiliation que si l’on en avait l’intention.
גופא אמר רבה נפל מן הגג ונתקע חייב בארבעה דברים וביבמתו לא קנה בנזק בצער בשבת ברפוי אבל בושת לא מיחייב דאמר מר אין חייב על הבושת עד שיתכוון
Rava dit : s’il avait l’intention de se frotter contre un mur et s’est frotté contre sa yevama, il ne l’acquiert pas ; [s’il avait l’intention] de se frotter contre un animal et s’est frotté contre sa yevama, il l’acquiert, puisqu’il avait l’intention d’un rapport quel qu’il soit.
אמר רבא נתכוון להטיח בכותל והטיח ביבמתו לא קנה להטיח בבהמה והטיח ביבמה קנה דהא קמכוין לשם ביאה בעולם:
« Que ce soit par un simple contact. » ’Oula dit : d’où [tire-t-on] le contact de la Torah ? Car il est dit : « Et l’homme qui couche avec une femme indisposée et découvre sa nudité, il a mis à nu sa source » (Lv 20, 18) : d’ici [on tire] le contact de la Torah.
אחד המערה: אמר עולא מנין להעראה מן התורה שנאמר (ויקרא כ, יח) ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקורה הערה מכאן להעראה מן התורה
Nous l’avons trouvé pour la nidda ; pour les autres proches interdites, d’où [le tire-t-on] ? Et si tu dis : apprenons-le de la nidda — il en va autrement de la nidda, car elle rend impur celui qui a des rapports avec elle.
אשכחן נדה שאר עריות מנין וכ"ת נילף מנדה מה לנדה שכן מטמאה את בועלה
Cela vient plutôt de la femme du frère, car il est écrit : « Et l’homme qui prendra la femme de son frère, c’est une impureté » (Lv 20, 21). La femme de son frère est-elle [toujours] nidda ? C’est plutôt : comme la nidda. De même que la nidda [est interdite] par le simple contact, de même la femme du frère [est interdite] par le simple contact.
אלא אתיא מאשת אח דכתיב (ויקרא כ, כא) ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא וכי אשת אחיו [לעולם] נדה היא אלא כנדה מה נדה בהעראה אף אשת אח בהעראה
Il en va autrement de la femme du frère, car il a le pouvoir de les multiplier, puisque, s’il le veut, il peut aller consacrer [des femmes] jusqu’à mille.
מה לאשת אח שכן בידו לרבות דאי בעי מקדש ואזיל כי אלפא
Cela vient plutôt de la sœur du père et de la sœur de la mère, car il est écrit : « Tu ne découvriras pas la nudité de la sœur de ta mère et de la sœur de ton père, car il a mis à nu sa proche parente » (Lv 20, 19). On peut réfuter : il en va autrement de la sœur du père et de la sœur de la mère, car c’est un interdit qui vient de lui-même.
אלא אתיא מאחות אב ואחות אם דכתיב (ויקרא כ, יט) וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה איכא למיפרך מה לאחות אב ואחות אם שכן איסור הבא מאליו
D’un seul [cas] cela ne vient pas ; que cela vienne de deux ! De quels [cas] cela viendrait-il ? Que cela vienne de la femme du frère et de la sœur du père et de la sœur de la mère — il en va autrement de celles-ci, car elles sont interdites pour cause de parenté.
מחדא לא אתיא תיתי [חדא] מתרתי מהי תיתי תיתי מאשת אח ואחות אב ואחות אם מה להנך שכן אסורין משום שאר
Que cela vienne plutôt de la nidda et de la sœur du père et de la sœur de la mère — il en va autrement de celles-ci, car c’est un interdit qui vient de lui-même. Que cela vienne plutôt de la nidda et de la femme du frère : quelle réfutation opposes-tu ?
אלא תיתי מנדה ואחות אב ואחות אם מה להנך שכן איסור הבא מאליו אלא תיתי מנדה ואשת אח דמאי פרכת
Rav A’ha, fils de Rav Ika, objecta : il en va autrement de la nidda et de la femme du frère, car elles n’ont pas de permission du vivant de celui qui les rend interdites ; diras-tu de même de la femme mariée, qui a une permission du vivant de celui qui la rend interdite ?
מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא מה לנדה ואשת אח שכן אין להם היתר בחיי אוסרן תאמר באשת איש שכן יש לה היתר בחיי אוסרה
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : est-ce donc que la nidda et la femme du frère n’ont pas de permission du vivant de celui qui les rend interdites, mais qu’après cela elles ont une permission ? La nidda,
אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אטו נדה ואשת אח בחיי אוסרן הוא דאין להם היתר אבל לאחר מכאן יש להם היתר נדה
Original : Yevamot 54a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.