à toute la descendance d’Aaron ? Dis : c’est la terouma. — Et dis : la poitrine et la cuisse ! — Elles ne s’appliquent pas à celle qui retourne [à la maison de son père].
בזרעו של אהרן הוי אומר זו תרומה ואימא בחזה ושוק אינה בחוזרת
Yevamot 74b יבמות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La terouma non plus ne s’applique pas à la ’halala ! — La ’halala n’est pas de la descendance d’Aaron.
תרומה נמי אינה בחללה חללה לאו זרעו דאהרן היא
Et d’où [sait-on] que ce « jusqu’à ce qu’il soit pur » [signifie] jusqu’au coucher du soleil ? Dis : jusqu’à ce qu’il apporte l’expiation !
וממאי דהאי עד אשר יטהר עד דאיכא הערב שמש אימא עד דמייתי כפרה
Cela ne peut te venir à l’esprit, car il a été enseigné à l’école de Rabbi Yichmaël : l’Écriture parle du zav qui a eu deux écoulements et du lépreux mis en isolement, semblables à celui qui est impur par un mort : de même que celui qui est impur par un mort n’est pas soumis à l’expiation, de même ceux-ci ne sont pas soumis à l’expiation.
לא ס"ד דתנא דבי ר' ישמעאל בזב בעל שתי ראיות ובמצורע מוסגר הכתוב מדבר דומיא דטמא נפש מה טמא נפש דלאו בר כפרה הוא הני נמי דלאו בני כפרה נינהו
Et dis : cela ne vaut que pour celui qui n’est pas soumis à l’expiation ; mais celui qui est soumis à l’expiation, [il doit attendre] jusqu’à ce qu’il apporte l’expiation !
ואימא הני מילי דלאו בר כפרה אבל דבר כפרה עד דמייתי כפרה
Et de plus, ce que nous avons appris : il s’est immergé et est remonté, il mange de la dîme ; son soleil s’est couché, il mange de la terouma ; il a apporté son expiation, il mange des choses saintes — d’où le tenons-nous ?
ותו הא דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרה אוכל בקדשים מנא לן
Rava a dit au nom de Rav ’Hisda : trois versets sont écrits. Il est écrit : « Et il ne mangera pas des choses saintes, à moins d’avoir lavé son corps dans l’eau » (Lv 22, 6) — donc, s’il s’est lavé, il est pur. Et il est écrit : « Et le soleil se couchera, et il sera pur, et ensuite il mangera des choses saintes » (Lv 22, 7). Et il est écrit : « Et le cohen fera l’expiation pour elle, et elle sera pure » (Lv 12, 8). Comment cela ? Ici pour la dîme, ici pour la terouma, ici pour les choses saintes.
אמר רבא אמר רב חסדא תלתא קראי כתיבי כתיב (ויקרא כב, ו) ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ טהור וכתיב (ויקרא כב, ז) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים וכתיב (ויקרא יב, ח) וכפר עליה הכהן וטהרה הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים
Et moi, j’inverse ! — Il est logique que la terouma l’emporte, car [s’y appliquent] la mort, le cinquième, l’absence de rachat et l’interdiction aux étrangers.
ואיפוך אנא מסתברא תרומה עדיפא שכן מחפ"ז
Au contraire, la dîme l’emporte, car [mnémonique] : H-D-S, T-B !
אדרבה מעשר עדיפא שכן הד"ס ט"ב
Même ainsi, la mort l’emporte.
אפי' הכי מיתה עדיפא
Rava a dit : même sans que la mort l’emporte, tu ne pourrais pas le dire : le verset dit « personne » ; quelle est la chose qui s’applique également à toute personne ? Dis : c’est la dîme.
רבא אמר בלא מיתה עדיפא נמי לא מצית אמרת אמר קרא נפש איזהו דבר ששוה בכל נפש הוי אומר זה מעשר
Mais encore : cela ne vaut que là où il n’est pas soumis à l’expiation ; mais là où il est soumis à l’expiation, [il doit attendre] jusqu’à ce qu’il apporte l’expiation !
ואכתי הני מילי היכא דלאו בר כפרה אבל היכא דבר כפרה עד דמייתי כפרה
Abayé a dit : deux versets sont écrits au sujet de l’accouchée. Il est écrit : « Jusqu’à ce que soient accomplis les jours de sa purification » (Lv 12, 4) — dès que ses jours sont accomplis, elle est pure ; et il est écrit : « Et le cohen fera l’expiation pour elle, et elle sera pure » (Lv 12, 8). Comment cela ? Ici pour la terouma, ici pour les choses saintes.
אמר אביי תרי קראי כתיבי ביולדת כתיב (ויקרא יב, ד) עד מלאת ימי טהרה כיון שמלאו ימיה טהרה וכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה הא כיצד כאן לתרומה כאן לקדשים
Et moi, j’inverse ! — Il est logique que les choses saintes soient plus graves, car [s’y appliquent] pigoul, notar, sacrifice, me’ila, retranchement et interdiction à l’endeuillé.
ואיפוך אנא מסתברא קדש חמור שכן פנקעכ"ס
Au contraire, la terouma est plus grave, car [s’y appliquent] la mort, le cinquième, l’absence de rachat et l’interdiction aux étrangers ! — Celles-là sont plus nombreuses.
אדרבה תרומה חמורה שכן מחפ"ז הנך נפישן
Rava a dit : même sans que celles-là soient plus nombreuses, tu ne pourrais pas le dire : le verset dit : « Et le cohen fera l’expiation pour elle, et elle sera pure » — cela implique qu’elle est [jusque-là] impure ; et s’il te venait à l’esprit [qu’il s’agit] des choses saintes, je lis ici : « Et la chair qui touchera quoi que ce soit d’impur ne sera pas mangée » (Lv 7, 19). Déduis-en donc [qu’il s’agit] de la terouma.
רבא אמר בלא הנך נפישן לא מצית אמרת אמר קרא וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה ואי ס"ד בקדשים איקרי כאן (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אלא שמע מינה בתרומה
Rav Chicha, fils de Rav Idi, objecta : et peux-tu dire que la terouma est écrite ici ? N’a-t-il pas été enseigné : « Parle aux enfants d’Israël » (Lv 12, 2) — je n’ai que les enfants d’Israël ; la convertie et la servante affranchie, d’où [l’apprend-on] ? Le verset dit : « une femme ». Et s’il te venait à l’esprit [qu’il s’agit] de la terouma, la convertie et la servante affranchie sont-elles donc de celles qui mangent de la terouma ?
מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי ומי מצית אמרת תרומה כתיבא הכא והתניא (ויקרא יב, ב) דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין תלמוד לומר אשה ואי סלקא דעתך בתרומה גיורת ושפחה בנות מיכל תרומה נינהו
Rava a dit : et [la terouma n’y est-elle] pas ?
אמר רבא ולא
Original : Yevamot 74b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.