« Et elles s’appliquent dans les autres années du septennat, et elles n’ont pas de rachat, ce qui n’est pas le cas pour la dîme. » Déduis-en.
ונוהגין בשאר שני שבוע ואין להם פדיון מה שאין כן במעשר ש"מ
Yevamot 74a יבמות
Structure du débat :Question 1Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Viens et entends : s’il lui reste des lambeaux qui font obstacle à la circoncision, il ne mange ni de la terouma, ni du Pessa’h, ni des choses saintes, ni de la dîme. N’est-ce pas la dîme des grains ? — Non, la dîme du bétail.
ת"ש נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה הרי זה אינו אוכל לא בתרומה ולא בפסח ולא בקדשים ולא במעשר מאי לאו מעשר דגן לא מעשר בהמה
La dîme du bétail, ce sont des choses saintes ! — Et selon ton raisonnement, n’a-t-il pas enseigné le Pessa’h, et il enseigne [aussi] les choses saintes ?
מעשר בהמה היינו קדשים וליטעמיך מי לא תנן פסח וקתני קדשים
On comprend que le Pessa’h et les choses saintes soient nécessaires : car s’il avait enseigné le Pessa’h, [j’aurais dit que c’est] parce que l’incirconcision est écrite au sujet du Pessa’h, mais les choses saintes, dis que non ; et s’il avait enseigné les choses saintes, j’aurais dit : que signifie « choses saintes » ? Le Pessa’h. Mais la dîme du bétail, pourquoi ai-je besoin [de la mentionner] ?
בשלמא פסח וקדשים צריכי דאי תנא פסח משום דערלות בפסח כתיבא אבל קדשים אימא לא ואי תנא קדשים ה"א מאי קדשים פסח אלא מעשר בהמה למה לי
C’est plutôt la première dîme, et c’est [l’opinion de] Rabbi Meïr, qui dit que la première dîme est interdite aux étrangers.
אלא מעשר ראשון ור' מאיר היא דאמר מעשר ראשון אסור לזרים
Viens et entends, de ce qu’a enseigné Rabbi ’Hiya bar Rav de Difti : l’incirconcis est interdit des deux dîmes. N’est-ce pas l’une la dîme des grains et l’autre la dîme du bétail ? — Ici aussi, la première dîme, et selon Rabbi Meïr.
ת"ש מדתני ר' חייא בר רב מדפתי ערל אסור בשתי מעשרות מאי לאו אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה הכא נמי מעשר ראשון ור' מאיר
Viens et entends : l’endeuillé est interdit de la dîme, et permis pour la terouma et pour la vache ; le tevoul yom est interdit de la terouma, et permis pour la vache et pour la dîme ; celui à qui manque l’expiation est interdit pour la vache, et permis pour la terouma et pour la dîme. Et s’il en était ainsi, qu’on enseigne : l’incirconcis est interdit de la terouma, et permis pour la vache et pour la dîme !
ת"ש אונן אסור במעשר ומותר בתרומה ובפרה טבול יום אסור בתרומה ומותר בפרה ובמעשר מחוסר כפורים אסור בפרה ומותר בתרומה ובמעשר ואם איתא ניתני ערל אסור בתרומה ומותר בפרה ובמעשר
Ce Tanna est celui de l’école de Rabbi Akiva, qui inclut l’incirconcis comme l’impur, car il a été enseigné : Rabbi Akiva dit : « Homme, homme » (Lv 22, 4) — pour inclure l’incirconcis.
האי תנא דבי רבי עקיבא היא דמרבי ליה לערל כטמא דתניא רבי עקיבא אומר (ויקרא כב, ד) איש איש לרבות את הערל
Et quel est le Tanna qui est en désaccord avec Rabbi Akiva ? C’est le Tanna de Rabbi Yossef le Babylonien, car il a été enseigné : la combustion [de la vache] par un endeuillé ou par celui à qui manque l’expiation est valide ; Rabbi Yossef le Babylonien dit : par un endeuillé, elle est valide ; par celui à qui manque l’expiation, elle est invalide.
ומאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא תנא דרבי יוסף הבבלי היא דתניא שרפת אונן ומחוסר כפורים כשרה רבי יוסף הבבלי אומר אונן כשרה מחוסר כפורים פסולה
Rabbi Its’hak lui aussi pense que l’incirconcis est interdit de la dîme, car Rabbi Its’hak a dit : d’où [sait-on] que l’incirconcis est interdit de la dîme ? Il est dit « de lui » au sujet de la dîme, et il est dit « de lui » au sujet du Pessa’h : de même que pour « de lui » mentionné au sujet du Pessa’h, l’incirconcis y est interdit, de même pour « de lui » mentionné au sujet de la dîme, l’incirconcis y est interdit.
ואף ר' יצחק סבר ערל אסור במעשר דא"ר יצחק מנין לערל שאסור במעשר נאמר ממנו במעשר ונאמר ממנו בפסח מה ממנו האמור בפסח ערל אסור בו אף ממנו האמור במעשר ערל אסור בו
[Les mots] sont libres ; car s’ils n’étaient pas libres, on pourrait objecter : qu’en est-il du Pessa’h, pour lequel on est passible pour pigoul, pour notar et pour impureté ? — Ils sont bien libres.
מופני דאי לא מופני איכא למיפרך מה לפסח שכן חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא לאיי אפנויי מופני
Comment sont-ils libres ? Rava a dit au nom de Rabbi Its’hak : trois « de lui » sont écrits au sujet du Pessa’h (Ex 12, 9-10) : un pour lui-même, un pour la gezera chava, et un…
מאי מופני אמר רבא א"ר יצחק תלתא (שמות יב, ט) ממנו כתיבי בפסח חד לגופיה וחד לגזירה שוה וחד
selon celui qui dit : l’Écriture vient te donner un commandement positif après une interdiction — puisqu’il est écrit « le reste », il est écrit aussi « de lui » ; et selon celui qui dit : [c’est] pour lui donner un second matin pour sa combustion — puisqu’il est écrit « jusqu’au matin », il est écrit aussi « de lui ».
למאן דאמר בא הכתוב ליתן לך עשה אחר לא תעשה איידי דכתיב נותר כתיב נמי ממנו ולמאן דאמר ליתן לו בקר שני לשריפתו איידי דכתיב עד בקר כתיב נמי ממנו
Trois « de lui » sont écrits au sujet de la dîme : un pour lui-même, un pour ce qu’a dit Rabbi Abbahou au nom de Rabbi Yo’hanan, et un pour ce qu’a dit Rech Lakich.
תלתא ממנו כתיבי במעשר חד לגופיה וחד לדרבי אבהו א"ר יוחנן וחד לדריש לקיש
Car Rech Lakich a dit au nom de Rabbi Samya : d’où [sait-on] que la seconde dîme devenue impure, il est permis de s’en oindre ? Car il est dit : « Et je n’en ai rien donné pour un mort » (Dt 26, 14) : pour un mort je n’en ai pas donné, mais pour un vivant, d’une manière semblable au mort, j’en ai donné. Quelle est la chose qui est semblable pour les vivants et pour les morts ? Dis : c’est l’onction.
דאמר ריש לקיש א"ר סמיא מנין למעשר שני שנטמא שמותר לסוכו שנאמר (דברים כו, יד) ולא נתתי ממנו למת למת הוא דלא נתתי הא לחי דומיא דמת נתתי איזה דבר ששוה בחיים ובמתים הוי אומר זו סיכה
Mar Zoutra objecta : et dis : pour lui acheter un cercueil et des linceuls ! Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : « de lui » — de sa substance même. Rav Achi a dit : « je n’ai pas donné » est semblable à « je n’ai pas mangé » : de même que là, [il s’agit] de sa substance, de même ici, de sa substance.
מתקיף לה מר זוטרא ואימא ליקח לו ארון ותכריכים אמר רב הונא בריה דרב יהושע ממנו מגופו רב אשי אמר לא נתתי דומיא דלא אכלתי מה להלן מגופו אף כאן מגופו
Mais il n’est encore libre que d’un seul côté ! Cela va bien pour celui qui dit : on apprend, et on ne réfute pas ; mais selon celui qui dit : on apprend, et on réfute, que peut-on dire ?
ואכתי מופנה מצד אחד הוא הניחא למאן דאמר למדין ואין משיבין אלא למ"ד למדין ומשיבין מאי איכא למימר
Celle de Rabbi Abbahou découle de ce qu’a dit Rav Na’hman au nom de Rabba bar Avouha ; car Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : que signifie ce qui est écrit : « Et Moi, voici que Je t’ai donné la garde de Mes prélèvements » (Nb 18, 8) ? L’Écriture parle de deux teroumot : l’une, la terouma pure, et l’autre, la terouma impure ; et le Miséricordieux a dit : « à toi » — elle sera tienne, pour l’allumer sous ton plat.
הך דרבי אבהו מדרב נחמן אמר רבה בר אבוה נפקא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מאי דכתיב (במדבר יח, ח) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא לך שלך תהא להסקה תחת תבשילך:
« Et tous les impurs, etc. » D’où ces choses [sont-elles tirées] ? Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yichmaël : le verset dit : « Tout homme de la descendance d’Aaron qui est lépreux ou atteint d’écoulement », etc. (Lv 22, 4). Quelle est la chose qui s’applique également
וכל הטמאים כו': מנא הני מילי א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל אמר קרא (ויקרא כב, ד) איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב וגו' אי זהו דבר ששוה
Original : Yevamot 74a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.