le vestibule, le portique et la galerie ? L’Écriture dit : « maison » : de même que la maison est destinée à l’habitation, sont exclus ceux-ci, qui ne sont pas destinés à l’habitation.
בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה
Pourrais-je inclure même les toilettes, la tannerie, l’établissement de bains et la maison d’immersion ? L’Écriture dit : « maison » : de même que la maison est faite pour l’honneur, ainsi tout ce qui est fait pour l’honneur ; sont exclus ceux-ci, qui ne sont pas faits pour l’honneur.
יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל בית מה בית העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד יצאו אלו שאין עשויין לכבוד
Pourrais-je inclure même le mont du Temple, les chambres et les parvis ? L’Écriture dit : « maison » : de même que la maison est profane, ainsi tout ce qui est profane ; sont exclus ceux-ci, qui sont saints. C’est une réfutation.
יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קודש תיובתא
Rav Chmouel bar Yehouda enseigna devant Rava : Six portes sont exemptées de la mezouza : la remise à paille, l’étable, le bûcher, les entrepôts, la porte perse, la porte non couverte et la porte qui n’a pas dix [palmes] de haut. Il lui dit : Tu as commencé par six et tu as fini par sept !
תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא ששה שערים פטורין מן המזוזה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות ושער המדי ושער שאינו מקורה ושער שאינו גבוה י' א"ל פתחת בששה וסלקת בשבעה
Il lui dit : La porte perse fait l’objet d’un désaccord entre Tannaïm, car il est enseigné dans une baraïta : Une arcade, Rabbi Meïr l’oblige à la mezouza et les Sages l’en exemptent ; et ils s’accordent à dire que si ses pieds ont dix [palmes de haut], elle est obligée à la mezouza. Abayé a dit : Selon tous, si elle a dix [palmes] de haut mais que ses pieds n’ont pas trois [palmes], ce n’est rien ; ou bien si ses pieds ont trois [palmes] mais qu’elle n’a pas dix [palmes] de haut, ce n’est rien.
א"ל שער המדי תנאי היא דתניא כיפה ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרים ושוין שאם יש ברגלה עשרה שחייבת במזוזה אמר אביי דכ"ע גבוהה י' ואין ברגלה ג' ולאו כלום היא א"נ יש ברגלה ג' ואינה גבוהה י' ולאו כלום היא
Ils ne sont en désaccord que lorsqu’elle a dix [palmes] de haut, que ses pieds ont trois [palmes], qu’elle n’a pas quatre [palmes] de large, mais qu’il y a [assez de matière] pour l’entailler afin de la compléter à quatre. Rabbi Meïr estime qu’on considère comme entaillé pour compléter, et les Sages estiment qu’on ne considère pas comme entaillé pour compléter.
לא נחלקו אלא בגבוהה י' ויש ברגלה ג' ואין ברחבה ד' ויש בה לחוק להשלימה לארבעה ר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים
Nos maîtres ont enseigné : La synagogue, la maison d’une femme et la maison d’associés sont obligées à la mezouza. C’est évident ! Tu aurais pu dire : « ta maison », et non sa maison à elle ; « ta maison », et non leurs maisons. Il nous fait donc savoir [le contraire].
ת"ר בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייבת במזוזה פשיטא מהו דתימא ביתך ולא ביתה ביתך ולא בתיהם קמשמע לן
Et dis qu’il en est bien ainsi ! Le verset dit : « afin que vos jours et les jours de vos enfants se multiplient » (Dt 11, 21). Ceux-là ont-ils besoin de vie, et ceux-ci n’auraient-ils pas besoin de vie ?
ואימא הכי נמי אמר קרא (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם הני בעו חיי והני לא בעו חיי
Mais alors, pourquoi « ta maison » ? Selon [l’enseignement de]Rava, car Rava a dit : [Du côté de] la voie par laquelle tu entres ; quand un homme lève le pied, c’est le droit qu’il lève en premier.
אלא ביתך למה לי כדרבא דאמר רבא דרך ביאתך וכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר ברישא
Il est enseigné dans une autre baraïta : La synagogue, la maison d’associés et la maison d’une femme deviennent impures par les plaies [de lèpre]. C’est évident ! Tu aurais pu dire : « Celui à qui appartient la maison viendra » (Lv 14, 35) : à lui, et non à elle ; à lui, et non à eux. Il nous fait donc savoir [le contraire].
תניא אידך בית הכנסת ובית השותפין ובית האשה מטמאין בנגעים פשיטא מהו דתימא (ויקרא יד, לה) ובא אשר לו הבית לו ולא לה לו ולא להן קמ"ל
Et dis qu’il en est bien ainsi ! Le verset dit : « dans une maison du pays de votre possession » (Lv 14, 34). Mais alors, pourquoi « à lui » ? Celui qui réserve sa maison pour lui-même, qui ne veut pas prêter ses ustensiles et dit qu’il n’en a pas, le Saint, béni soit-Il, le dévoile lorsqu’il vide sa maison. Cela exclut celui qui prête ses ustensiles à autrui.
ואימא ה"נ אמר קרא (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחוזתכם אלא לו למה לי מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו הקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו פרט למשאיל כליו לאחרים
Et la synagogue devient-elle impure par les plaies ? N’est-il pas enseigné dans une baraïta : Pourrait-on penser que les synagogues et les maisons d’étude deviennent impures par les plaies ? L’Écriture dit : « Celui à qui appartient la maison viendra » : celui à qui elle est réservée ; sont exclues celles-ci, qui ne sont réservées à personne.
ובית הכנסת מי מטמא בנגעים והתניא יכול יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ת"ל ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו יצאו אלו שאין מיוחדין לו
Cela ne pose pas de difficulté : ceci est [selon]Rabbi Meïr, cela [selon] les Sages, car il est enseigné dans une baraïta : Une synagogue où se trouve un logement pour le bedeau est obligée à la mezouza ; et celle où il n’y a pas de logement, Rabbi Meïr l’oblige et les Sages l’exemptent.
לא קשיא הא ר"מ הא רבנן דתניא בית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין בה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין
Et si tu veux, dis : les deux sont [selon] les Sages, et cela ne pose pas de difficulté : ceci quand il s’y trouve un logement, cela quand il ne s’y trouve pas de logement.
ואיבעית אימא הא והא רבנן ולא קשיא הא דאית בה בית דירה הא דלית בה בית דירה
Et si tu veux, dis : les deux [concernent le cas] où il ne s’y trouve pas de logement,
ואי בעית אימא הא והא דלית בה בית דירה
Original : Yoma 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.