celui-là n’est conforme ni à Rabbi Eliézer ben Yaakov ni à Rabbi Yehouda.
ההוא דלא כרבי אליעזר בן יעקב ודלא כר' יהודה
Yoma 26b יומא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Le sacrifice perpétuel est offert par neuf, dix, onze ou douze [prêtres], pas moins et pas plus. Comment ? Lui-même, par neuf ; à la fête [de Soukkot], l’un tient en main une fiole d’eau : en voilà dix.
מתני׳ תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר לא פחות ולא יותר כיצד עצמו בט' בחג ביד אחד צלוחית של מים הרי כאן עשרה
Le soir, par onze : lui-même par neuf, et deux tiennent en main deux bûches. Le Chabbat, par onze : lui-même par neuf, et deux tiennent en main les deux coupes d’oliban du pain de proposition. Et le Chabbat qui tombe pendant la fête, l’un tient en main une fiole d’eau.
בין הערבים באחד עשר הוא עצמו בתשעה ושנים בידם שני גזירי עצים בשבת באחד עשר הוא עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים
GUEMARA: Rabbi Abba, et d’aucuns disent Rami bar ’Hama, et d’aucuns disent Rabbi Yo’hanan, dit : on ne fait la libation de l’eau à la fête qu’avec le sacrifice perpétuel du matin. D’où [le sait-on] ? De ce qu’il enseigne : « Et le Chabbat qui tombe pendant la fête, l’un tient en main une fiole d’eau. » Or si tu penses qu’on fait la libation avec le perpétuel du soir, tu le trouverais aussi en semaine.
גמ׳ אמר ר' אבא ואיתימא רמי בר חמא ואיתימא ר' יוחנן אין מנסכין מים בחג אלא בתמיד של שחר ממאי מדקתני ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים ואי סלקא דעתך בתמיד של בין הערבים מנסכין בחול נמי משכחת לה
Rav Achi dit : nous aussi l’avons appris : et à celui qui fait la libation on dit : « Lève la main ! », car une fois, quelqu’un fit la libation sur ses pieds, et tout le peuple le bombarda de ses etroguim. Déduis-en [cela].
אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא ולמנסך אומר לו הגבה ידיך שפעם אחד נסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן שמע מינה
Il a été enseigné : Rabbi Chimon bar Yo’haï dit : d’où [sait-on] que le perpétuel du soir requiert deux bûches portées par deux prêtres ? Car il est dit : « Ils disposeront du bois » (Lv 1, 7). Si cela ne concerne pas le perpétuel du matin, puisqu’il est écrit : « Le prêtre y fera brûler du bois chaque matin et y disposera » (Lv 6, 5), applique-le au perpétuel du soir.
תניא רשב"י אומר מניין לתמיד של בין הערבים שטעון שני גזירי עצים בשני כהנים שנאמר (ויקרא א, ז) וערכו עצים אם אינו ענין לתמיד של שחר דכתיב (ויקרא ו, ה) ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה תניהו ענין לתמיד של בין הערבים
Mais dis que l’un et l’autre concernent le perpétuel du matin, et que le Miséricordieux dit : fais, puis fais encore ! — S’il en était ainsi, que le verset dise : « il fera brûler… il fera brûler ».
ואימא אידי ואידי בתמיד של שחר ואמר רחמנא עביד והדר עביד א"כ נימא קרא ובער ובער
Si le Miséricordieux avait écrit « il fera brûler », j’aurais dit : un, oui ; deux, non. Il nous apprend qu’on en fait un et qu’on en fait deux.
אי כתב רחמנא ובער הוה אמינא חד אין תרי לא קמ"ל דנעביד חד ונעביד תרי
S’il en était ainsi, que le verset dise : « il fera brûler… ils feront brûler », ou bien « il disposera… ils disposeront ». Pourquoi « il fera brûler… ils disposeront » ? Déduis-en ce que nous avons dit.
א"כ נימא קרא ובער ובערו א"נ וערך וערכו מאי ובער וערכו שמע מינה כדקא אמרינן
Rabbi ’Hiya a enseigné : le tirage au sort [concerne] parfois treize, parfois quatorze, parfois quinze, parfois seize [prêtres].
תני ר' חייא פייס פעמים י"ג פעמים י"ד פעמים ט"ו פעמים ט"ז
Mais n’a-t-on pas enseigné : dix-sept ?
והתניא י"ז
Celle-là n’est pas conforme à Rabbi Eliézer ben Yaakov, mais à Rabbi Yehouda.
ההיא דלא כר"א בן יעקב אלא כרבי יהודה
MICHNA: Le bélier est offert par onze : la viande par cinq ; les entrailles, la fleur de farine et le vin, par deux chacun. Le taureau est offert par vingt-quatre : la tête et la patte — la tête par un, et la patte par deux ; la croupe et la patte — la croupe par deux, et la patte par deux ; la poitrine et le cou — la poitrine par un, et le cou par trois ; les deux pattes avant par deux, et les deux flancs par deux ; les entrailles, la fleur de farine et le vin, par trois chacun.
מתני׳ איל קרב באחד עשר הבשר בחמשה הקרביים והסולת והיין בשנים שנים פר קרב בעשרים וארבעה הראש והרגל הראש באחד והרגל בשנים העוקץ והרגל העוקץ בשנים והרגל בשנים החזה והגרה החזה באחד והגרה בשלשה שתי ידים בשנים ושתי דפנות בשנים הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה
De quoi parle-t-on ? Des sacrifices publics ; mais pour un sacrifice individuel, s’il veut l’offrir [seul], il l’offre. Le dépouillement et le dépeçage, des uns comme des autres, sont égaux.
בד"א בקרבנות ציבור אבל בקרבן יחיד אם רצה להקריב מקריב הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שוין
GUEMARA: On a enseigné : leur dépouillement et leur dépeçage sont égaux en ce qu’ils sont permis à un non-prêtre.
גמ׳ תנא הפשיטן וניתוחן שוין בזר
’Hizkiya dit : d’où [sait-on] que le dépouillement et le dépeçage sont permis à un non-prêtre ? Car il est dit : « Les fils d’Aaron le prêtre mettront du feu sur l’autel » (Lv 1, 7) : la mise du feu requiert la prêtrise ; le dépouillement et le dépeçage ne requièrent pas la prêtrise.
אמר חזקיה מניין להפשט וניתוח ששוה בזר שנאמר (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח נתינת אש בעיא כהונה הפשט וניתוח לא בעיא כהונה
Original : Yoma 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.