Rabbi Its’hak Na’ppa’ha objecta à Rabbi Ami : « Il emportera tout le taureau » (Lv 4, 12) : qu’il l’emporte en entier.
איתיביה רבי יצחק נפחא לר' אמי (ויקרא ד, יב) והוציא את כל הפר שיוציא את כולו
Yoma 50a יומא
Structure du débat :Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et le taureau expiatoire et le bouc expiatoire » (Lv 16, 27). Rav Papa a dit : sur la peau, la chair et la fiente, tous s’accordent ; ils divergent sur le sang : l’un estime que le sang est appelé « taureau », l’autre estime que le sang n’est pas appelé « taureau ».
ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אמר רב פפא בעור ובשר ופרש דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי בדם מר סבר דם איקרי פר ומר סבר דם לא איקרי פר
Rav Achi a dit : il est logique [de suivre] celui qui dit que le sang est appelé « taureau », car il est écrit : « Avec ceci Aaron entrera dans le sanctuaire : avec un jeune taureau » (Lv 16, 3). L’introduit-il donc par ses cornes ? C’est plutôt avec son sang, et [le verset] l’appelle « taureau ».
אמר רב אשי מסתברא כמאן דאמר דם איקרי פר דכתיב (ויקרא טז, ג) בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר אטו בקרניה מעייל ליה אלא בדמו וקרי ליה פר
Et l’autre ? [Le verset signifie :] par quoi Aaron est-il habilité à entrer dans le sanctuaire ? Par un jeune taureau comme sacrifice expiatoire.
ואידך במה הוכשר אהרן לבא אל הקדש בפר בן בקר לחטאת
Qu’il le déduise plutôt du fait que c’est un sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort, et un sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort est voué à la mort ! Ravin bar Rav Ada dit à Rava : tes disciples disent au nom de Rav Amram : c’est un sacrifice expiatoire de la collectivité, et il n’est pas voué à la mort.
ותיפוק ליה דחטאת שמתו בעליה היא וחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידיך אמר רב עמרם חטאת צבור היא ולא למיתה אזלא
Car nous avons appris : Rabbi Meïr lui dit : le taureau de Yom Kippour, les galettes du grand prêtre et la Pâque ne sont-ils pas des sacrifices individuels, et ils repoussent le Chabbat et l’impureté ? N’en résulte-t-il pas qu’il y a quelqu’un qui dit que [le taureau] est de la collectivité ?
דתנן אמר לו ר"מ והלא פר יום הכפורים וחביתי כהן גדול ופסח דקרבן יחיד הוא ודוחה את השבת ואת הטומאה לאו מכלל דאיכא למאן דאמר דצבור
Et selon ton raisonnement, puisqu’il enseigne : Rabbi Yaakov lui dit : le taureau de l’erreur de la collectivité, les boucs de l’idolâtrie et le sacrifice de fête ne sont-ils pas des sacrifices de la collectivité, et ils ne repoussent ni le Chabbat ni l’impureté ? En résulte-t-il qu’il y a quelqu’un qui dit qu’ils sont individuels ?
ולטעמיך דקתני אמר לו רבי יעקב והלא פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים וחגיגה דקרבן צבור ואין דוחין לא את השבת ולא את הטומאה מכלל דאיכא למאן דאמר דיחיד
C’est plutôt au premier Tanna qu’il répond. Il l’avait entendu dire : un sacrifice de la collectivité repousse le Chabbat et l’impureté, et un sacrifice individuel ne repousse ni le Chabbat ni l’impureté. Rabbi Meïr lui dit : le sacrifice individuel est-il une règle générale ? Le taureau de Yom Kippour, les galettes du grand prêtre et la Pâque ne sont-ils pas des sacrifices individuels, et ils repoussent le Chabbat et l’impureté !
אלא לתנא קמא קא מהדר ליה דשמעיה דקאמר קרבן צבור דוחה את השבת ואת הטומאה וקרבן יחיד אינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה אמר לו רבי מאיר קרבן יחיד כללא הוא והלא פר יום הכפורים וחביתי כהן גדול ופסח דקרבן יחיד הוא ודוחין את השבת ואת הטומאה
Et Rabbi Yaakov lui dit : le sacrifice de la collectivité est-il une règle générale ? Le taureau de l’erreur de la collectivité, les boucs de l’idolâtrie et le sacrifice de fête ne sont-ils pas des sacrifices de la collectivité, et ils ne repoussent ni le Chabbat ni l’impureté !
ואמר לו רבי יעקב קרבן צבור כללא הוא והלא פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים וחגיגה דקרבן צבור הוא ואין דוחין לא את השבת ולא את הטומאה
Tiens plutôt cette règle en main : tout [sacrifice] dont le temps est fixé repousse le Chabbat et l’impureté, même pour un individu ; et tout [sacrifice] dont le temps n’est pas fixé ne repousse ni le Chabbat ni l’impureté, même pour la collectivité.
אלא נקוט האי כללא בידך כל שזמנו קבוע דוחה את השבת ואת הטומאה אפילו ביחיד וכל שאין זמנו קבוע אינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה ואפילו בצבור
Abayé lui objecta : le taureau et le bouc de Yom Kippour qui ont été perdus, et pour lesquels on en a mis à part d’autres à leur place, tous seront mis à mort ; et de même les boucs de l’idolâtrie qui ont été perdus et pour lesquels on en a mis à part d’autres à leur place, tous seront mis à mort, selon Rabbi Yehouda. Rabbi Eliézer et Rabbi Chimon disent : ils paîtront jusqu’à ce qu’ils soient atteints d’un défaut, seront vendus, et leur prix ira aux offrandes volontaires, car un sacrifice expiatoire de la collectivité n’est pas mis à mort.
איתיביה אביי פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן כולם ימותו וכן שעירי עבודת כוכבים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן כולם ימותו דברי רבי יהודה רבי (אליעזר) ורבי שמעון אומרים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת צבור מתה
Il lui répondit : quel taureau ? Le taureau de l’erreur de la collectivité. Mais il enseigne « de Yom Kippour » ! Quand il l’enseigne, c’est au sujet du bouc.
אמר ליה מאי פר פר העלם דבר של צבור והא של יוה"כ קתני כי קתני אדשעיר
Mais on a enseigné dans une baraïta : le taureau de Yom Kippour et le bouc de Yom Kippour qui ont été perdus, et pour lesquels on en a mis à part d’autres à leur place, tous seront mis à mort, selon Rabbi Yehouda. Rabbi Eliézer et Rabbi Chimon disent : ils paîtront jusqu’à ce qu’ils soient atteints d’un défaut, seront vendus, et leur prix ira aux offrandes volontaires, car un sacrifice expiatoire de la collectivité n’est pas mis à mort !
והתניא פר של יוה"כ ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן כולם ימותו דברי רבי יהודה רבי (אליעזר) ורבי שמעון אומרים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת צבור מתה
Ne dis pas : « car un sacrifice expiatoire de la collectivité n’est pas mis à mort », mais dis : « car un sacrifice expiatoire d’associés n’est pas mis à mort ». Et quelle conséquence pratique [y a-t-il à ne pas l’appeler sacrifice de la collectivité] ?
לא תימא שאין חטאת צבור מתה אלא אימא שאין חטאת השותפין מתה ומאי נפקא מינה
Que les cohanim n’apportent pas de taureau pour une décision erronée.
דלא מייתו כהנים פר בהוראה
Viens et entends, car Rabbi Eliézer a demandé :
ת"ש דבעי ר' (אליעזר)
Original : Yoma 50a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.