Et qu’on le déduise pour moi de « qui est à lui » (Lv 16, 11) : le Miséricordieux a dit qu’il l’apporte de ses propres biens !
ותיפוק לי (ויקרא טז, יא) דאשר לו אמר רחמנא משלו הוא מביא
Yoma 51b יומא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car on a enseigné dans une baraïta : « qui est à lui » : il l’apporte de ses propres biens et non de ceux de la collectivité. On pourrait penser qu’il ne l’apporte pas de ceux de la collectivité, puisque la collectivité n’obtient pas l’expiation par lui, mais qu’il l’apporte de ceux de ses frères les cohanim, puisque ses frères les cohanim obtiennent l’expiation par lui ; le verset enseigne : « qui est à lui ».
דתניא אשר לו משלו הוא מביא ולא משל ציבור יכול לא יביא משל ציבור שאין הציבור מתכפרין בו אבל יביא משל אחיו הכהנים שהרי אחיו הכהנים מתכפרים בו ת"ל אשר לו
On pourrait penser qu’il ne doit pas l’apporter [ainsi], mais que s’il l’a apporté il est valide ; le verset enseigne de nouveau : « qui est à lui » (Lv 16, 6) : l’Écriture l’a répété pour en faire une condition indispensable.
יכול לא יביא ואם הביא כשר ת"ל שוב (ויקרא טז, ו) אשר לו שנה הכתוב עליו לעכב
Et selon ton raisonnement, ses frères les cohanim, s’ils n’y ont pas de part, comment leur procure-t-il l’expiation ? C’est plutôt que le trésor d’Aaron est différent, car le Miséricordieux l’a rendu disponible pour ses frères les cohanim. Ici aussi [pour l’échange], le trésor d’Aaron est différent, car le Miséricordieux l’a rendu disponible pour ses frères les cohanim.
וליטעמיך אחיו הכהנים אי לאו דקנו בגויה היכי מכפר להו אלא שאני בי גזא דאהרן דאפקריה רחמנא גבי אחיו הכהנים הכא [גבי תמורה] נמי שאני בי גזא דאהרן דאפקריה רחמנא גבי אחיו הכהנים
MICHNA: Il marchait dans le Sanctuaire jusqu’à ce qu’il arrive entre les deux rideaux qui séparaient le Saint du Saint des Saints, et entre eux il y avait une coudée. Rabbi Yossé dit : il n’y avait là qu’un seul rideau, comme il est dit : « Le rideau fera pour vous la séparation entre le Saint et le Saint des Saints » (Ex 26, 33).
מתני׳ היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהן אמה ר' יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר (שמות כו, לג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים
GUEMARA: Rabbi Yossé parle bien aux rabbanim ! Et les rabbanim te diront : cela vaut pour le Tabernacle ; mais dans le second Temple, puisqu’il n’y avait pas la coudée de séparation [amma traksin] — elle n’existait que dans le premier Temple —, et que les rabbanim avaient un doute sur sa sainteté, [à savoir] si elle était comme l’intérieur ou comme l’extérieur, ils firent deux rideaux.
גמ׳ שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן ורבנן אמרי לך הני מילי במשכן אבל במקדש שני כיון דלא הואי אמה טרקסין ובמקדש ראשון הוא דהואי ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ ועבוד שתי פרוכת
Nos maîtres ont enseigné : il marchait entre l’autel et le candélabre, selon Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : entre la table et l’autel. Et certains disent : entre la table et le mur. Qui sont « certains » ? Rav ’Hisda a dit : c’est Rabbi Yossé, qui a dit que l’ouverture se trouvait au nord.
תנו רבנן בין המזבח למנורה היה מהלך דברי ר"י ר"מ אומר בין שלחן למזבח ויש אומרים בין שלחן לכותל מאן יש אומרים אמר רב חסדא רבי יוסי היא דאמר פיתחא בצפון קאי
Et Rabbi Yehouda te dira que l’ouverture se trouvait au sud. Et Rabbi Meïr, selon qui pense-t-il ? S’il pense comme Rabbi Yehouda, qu’il entre comme Rabbi Yehouda ; s’il pense comme Rabbi Yossé, qu’il entre comme Rabbi Yossé !
ורבי יהודה אמר לך פיתחא בדרום קאי ורבי מאיר כמאן סבירא ליה אי כרבי יהודה סבירא ליה ניעול כרבי יהודה אי כרבי יוסי סבירא ליה ניעול כר' יוסי
En réalité, il pense comme Rabbi Yossé, et il te dira que les tables étaient posées dans le sens nord-sud, et la table fait obstacle, de sorte qu’il ne peut entrer [par là].
לעולם כרבי יוסי סבירא ליה ואמר לך שולחנות צפון ודרום מונחין ומפסקא ליה שלחן ולא מתעייל ליה
Et si tu veux, dis : en réalité, elles étaient posées dans le sens est-ouest, et à cause de la Présence divine, il n’est pas convenable
ואיבעית אימא לעולם מזרח ומערב מונחין ומשום שכינה לאו אורח ארעא
Original : Yoma 51b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.