de ne pas commencer près de toi, de peur que tu ne te brûles.
שלא תתחיל מפניך שמא תכוה
Yoma 53a יומא
Structure du débat :Baraïta 2Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos maîtres ont enseigné : « Il mettra l’encens sur le feu devant l’Éternel » (Lv 16, 13) : qu’il ne le prépare pas à l’extérieur pour l’introduire ensuite, afin d’exclure [l’opinion] des Sadducéens, qui disent qu’il le prépare à l’extérieur et l’introduit.
ת"ר (ויקרא טז, יג) ונתן את הקטורת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס להוציא מלבן של צדוקין שאומרים יתקן מבחוץ ויכניס
Qu’interprétaient-ils ? « Car dans la nuée Je Me montrerai sur le propitiatoire » (Lv 16, 2) : cela enseigne qu’il le prépare à l’extérieur et l’introduit.
מאי דרוש (ויקרא טז, ב) כי בענן אראה על הכפורת מלמד שיתקן מבחוץ ויכניס
Les Sages leur dirent : n’est-il pas déjà dit : « Il mettra l’encens sur le feu devant l’Éternel » ? Dans ce cas, pourquoi le verset enseigne-t-il : « Car dans la nuée Je Me montrerai sur le propitiatoire » ?
אמרו להם חכמים והלא כבר נאמר ונתן את הקטורת על האש לפני ה' אם כן מה ת"ל כי בענן אראה על הכפורת
Cela enseigne qu’il y met l’herbe qui fait monter la fumée. Et d’où sait-on qu’il y met l’herbe qui fait monter la fumée ? Car il est dit : « La nuée de l’encens couvrira le propitiatoire » (Lv 16, 13). S’il n’y a pas mis l’herbe qui fait monter la fumée, ou s’il a omis l’un de tous ses aromates, il est passible de mort.
מלמד שנותן בה מעלה עשן ומניין שנותן בה מעלה עשן שנאמר (ויקרא טז, יג) וכסה ענן הקטורת את הכפורת הא לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה
Qu’on le déduise plutôt de ce qu’il fait une entrée vaine !
ותיפוק ליה דקא מעייל ביאה ריקנית
Rav Chéchet a dit : de quoi traitons-nous ici ? Du cas où il a agi par inadvertance quant à l’entrée et délibérément quant à la combustion.
אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון ששגג בביאה והזיד בהקטרה
Rav Achi a dit : tu peux même dire qu’il a agi délibérément dans l’un et l’autre cas, par exemple s’il a introduit deux encensements, l’un complet et l’autre incomplet. Pour l’entrée il n’est pas coupable, puisqu’il en a introduit un complet ; pour la combustion il est coupable, puisqu’il brûle un encens incomplet.
רב אשי אמר אפילו תימא הזיד בזו ובזו כגון דעייל שתי הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה אביאה לא מיחייב דהא עייל ליה שלימה אהקטרה מיחייב דקא מקטר קטורת חסירה
Le maître a dit : « Et d’où sait-on qu’il y met l’herbe qui fait monter la fumée ? Le verset enseigne : “couvrira” ». Un verset pour un verset ?
אמר מר ומניין שנותן בה מעלה עשן ת"ל וכסה קרא לקרא
Rav Yossef a dit : voici ce qu’il dit : je n’ai [de source] que pour la feuille de l’herbe qui fait monter la fumée ; pour la racine de l’herbe qui fait monter la fumée, d’où ? Le verset enseigne : « couvrira ».
אמר רב יוסף הכי קאמר אין לי אלא עלה מעלה עשן עיקר מעלה עשן מניין ת"ל וכסה
Abayé lui dit : on a pourtant enseigné l’inverse dans une baraïta ! Car on a enseigné : s’il y a mis la racine de l’herbe qui fait monter la fumée, [la fumée] s’élevait droite comme un bâton jusqu’à ce qu’elle atteigne le plafond ; une fois arrivée au plafond, elle descendait lentement le long des murs jusqu’à ce que la maison se remplisse de fumée, comme il est dit : « Et la maison se remplissait de fumée » (Is 6, 4).
א"ל אביי והא איפכא תניא דתניא נתן בה עיקר מעלה עשן היה מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לשמי קורה כיון שהגיע לשמי קורה ממשמש ויורד בכותלים עד שנתמלא הבית עשן. שנאמר (ישעיהו ו, ד) והבית ימלא עשן
Abayé a donc dit : voici ce qu’il dit : je n’ai [de source] que pour la racine de l’herbe qui fait monter la fumée ; pour la feuille de l’herbe qui fait monter la fumée, d’où ? Le verset enseigne : « couvrira ».
אלא אמר אביי הכי קאמר אין לי אלא עיקר מעלה עשן עלה מעלה עשן מניין ת"ל וכסה
Rav Chéchet a dit : je n’ai [de source] que pour la Tente d’assignation du désert ; pour Chilo et le Temple éternel, d’où ? Le verset enseigne : « couvrira ».
רב ששת אמר אין לי אלא אהל מועד שבמדבר שילה ובית עולמים מניין ת"ל וכסה
Cela découle pourtant de « Il fera ainsi pour la Tente d’assignation qui réside avec eux » (Lv 16, 16) !
האי (ויקרא טז, טז) מוכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם נפקא
Voici plutôt ce qu’il dit : je n’ai [de source] que pour Yom Kippour ; pour les autres jours de l’année, d’où ? Le verset enseigne : « couvrira ».
אלא הכי קאמר אין לי אלא ביום הכפורים בשאר ימות השנה מניין ת"ל וכסה
Rav Achi a dit : l’un [des versets] pour la mitsva, et l’autre pour en faire une condition indispensable. Rava a dit : l’un pour la sanction, et l’autre pour l’avertissement.
רב אשי אמר חד למצוה וחד לעכב רבא אמר חד לעונש וחד לאזהרה
On a enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer dit : « afin qu’il ne meure pas » (Lv 16, 13) est la sanction ; « car dans la nuée Je Me montrerai » (Lv 16, 2) est l’avertissement.
תניא ר"א אומר ולא ימות עונש כי בענן אראה אזהרה
On pourrait penser que tous deux ont été dits avant la mort des fils d’Aaron ; le verset enseigne : « après la mort des deux fils d’Aaron » (Lv 16, 1). On pourrait penser que tous deux ont été dits après la mort des deux fils d’Aaron ; le verset enseigne : « car dans la nuée Je Me montrerai sur le propitiatoire ». Comment donc ? L’avertissement avant la mort, et la sanction après la mort.
יכול יהיו שניהם אמורין קודם מיתת בני אהרן ת"ל (ויקרא טז, א) אחרי מות שני בני אהרן יכול יהיו שניהם אמורים אחר מיתת שני בני אהרן ת"ל כי בענן אראה על הכפורת הא כיצד אזהרה קודם מיתה ועונש אחר מיתה
Quelle est la déduction ? Rava a dit : le verset dit : « car dans la nuée Je Me montrerai », et [Il] ne S’était pas encore montré. Mais alors, pour quelle raison furent-ils punis ?
מאי תלמודא אמר רבא אמר קרא כי בענן אראה ועדיין לא נראה ואלא מ"ט איענוש
Comme on l’a enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer dit : les fils d’Aaron ne sont morts que parce qu’ils ont enseigné une halakha devant Moïse leur maître. Qu’avaient-ils interprété ? « Les fils d’Aaron le cohen mettront du feu sur l’autel » (Lv 1, 7) : bien que le feu descende du ciel, c’est une mitsva d’en apporter de l’ordinaire.
כדתניא ר"א אומר לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש ( ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט
« Il sortait et s’en allait par le chemin par lequel il était entré. » D’où ces paroles ? Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : le verset dit : « Salomon vint au haut lieu qui était à Gabaon, Jérusalem » (2 Ch 1, 13). Quel rapport Gabaon a-t-il avec Jérusalem ?
יצא ובא לו דרך כניסתו מנא הני מילי א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן אמר קרא (דברי הימים ב א, יג) ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם וכי מה ענין גבעון אצל ירושלים
C’est plutôt qu’il compare son départ de Gabaon vers Jérusalem à sa venue de Jérusalem à Gabaon : de même que lors de sa venue de Jérusalem à Gabaon son visage était tourné vers le haut lieu, comme lorsqu’on arrive, de même lors de son départ de Gabaon vers Jérusalem son visage était tourné vers le haut lieu, comme lorsqu’on arrive.
אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלים לביאתו מירושלים לגבעון מה ביאתו מירושלים לגבעון פניו כלפי במה כדרך ביאתו אף יציאתו מגבעון לירושלים פניו כלפי במה כדרך ביאתו
Et de même les cohanim à leur service, les lévites sur leur estrade et les Israélites à leur poste de présence : lorsqu’ils prenaient congé, ils ne tournaient pas le dos pour s’en aller, mais se tournaient de côté pour s’en aller.
וכן כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כשהן נפטרין לא היו מחזירין פניהן והולכין אלא מצדדין פניהן והולכין
Et de même, un disciple qui prend congé de son maître ne tournera pas le dos pour s’en aller, mais se tournera de côté pour s’en aller. Comme Rabbi Éléazar : lorsqu’il prenait congé de Rabbi Yo’hanan, si Rabbi Yo’hanan voulait s’en aller, Rabbi Éléazar restait incliné à sa place jusqu’à ce que Rabbi Yo’hanan disparaisse à sa vue.
וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך אלא מצדד פניו והולך כי הא דר' אלעזר כד הוה מיפטר מיניה דר' יוחנן כד הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין קאי ר' אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי ר' יוחנן מיניה
Et si Rabbi Éléazar voulait s’en aller, il marchait à reculons jusqu’à ce que Rabbi Yo’hanan disparaisse à sa vue. Rava, lorsqu’il prenait congé de Rav Yossef, marchait à reculons, si bien que ses pieds se heurtaient et que le seuil de la maison de Rav Yossef était taché de sang.
וכד הוה בעי ר' אלעזר לסגויי הוה קא אזיל לאחוריה עד דמכסי מיניה דרבי יוחנן רבא כד הוה מיפטר מיניה דרב יוסף הוה אזיל לאחוריה עד דמנגפן כרעיה ומתווסן אסקופתא דבי רב יוסף דמא
Original : Yoma 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.