Et si tu veux, dis : si nous estimons que le tour se fait à pied, tous s’accordent à dire qu’on déduit l’intérieur de l’extérieur ; et ici ils divergent sur ceci : l’un estime que le tour se fait de la main, et l’autre estime que le tour se fait à pied.
ואי בעית אימא אי סבירא לן הקפה ברגל דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ והכא בהא קא מיפלגי מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל
Et si tu veux, dis : selon tous, le tour se fait de la main, et ici ils divergent sur ceci : l’un estime qu’on déduit la main du pied, et l’autre estime qu’on ne la déduit pas.
ואי בעית אימא דכ"ע הקפה ביד והכא בהא קא מיפלגי מר סבר ילפינן יד מרגל ומר סבר לא ילפינן
Et Rabbi Yossé le Galiléen estime-t-il que le tour se fait de la main ? Puisque la fin [de la Michna] enseigne : « Rabbi Eliézer dit : il se tenait à sa place et purifiait », il en résulte que le premier Tanna ne le pense pas ! C’est donc clair, comme nous l’avons répondu au début : l’un estime que le tour se fait de la main, et l’autre estime que le tour se fait à pied.
וסבר ר' יוסי הגלילי הקפה ביד והא מדקתני סיפא ר' אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא מכלל דתנא קמא לא סבירא ליה אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל
Et si tu veux, dis : ils divergent sur ceci : l’un estime que le pourtour de l’autel intérieur est comme le pourtour de l’autel extérieur ; et l’autre estime que l’autel intérieur tout entier se trouve à la place d’une seule corne de l’autel extérieur.
ואי בעית אימא בהא קא מיפלגי מר סבר סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון ומר סבר כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי
On a enseigné dans une baraïta : Rabbi Yichmaël a dit : deux grands prêtres du premier Temple ont survécu. L’un disait : j’ai fait le tour avec ma main ; et l’autre disait : j’ai fait le tour avec mes pieds. Celui-ci donne une raison à ses paroles, et celui-là donne une raison à ses paroles.
תניא אמר ר' ישמעאל שני כהנים גדולים נשתיירו במקדש ראשון זה אומר בידי הקפתי וזה אומר ברגלי הקפתי זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו
Celui-ci donne une raison à ses paroles : le pourtour de l’autel intérieur est comme le pourtour de l’autel extérieur. Et celui-là donne une raison à ses paroles : l’autel intérieur tout entier se trouve à la place d’une seule corne de l’autel extérieur.
זה נותן טעם לדבריו סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון וזה נותן טעם לדבריו כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דחיצון קאי
« Rabbi Eliézer dit : il se tenait à sa place et purifiait. » Selon qui est notre Michna ? C’est selon Rabbi Yehouda. Car on a enseigné dans une baraïta : Rabbi Meïr dit : Rabbi Eliézer dit : il se tient à sa place et purifie, et sur toutes [les cornes] il donnait de haut en bas, sauf celle qui est en diagonale, sur laquelle il donne de bas en haut.
רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא מתניתין מני ר' יהודה היא דתניא ר' מאיר אומר רבי אליעזר אומר במקומו עומד ומחטא ועל כולן היה נותן ממעלה למטה חוץ מאותה שבאלכסון שנותן ממטה למעלה
Rabbi Yehouda dit : Rabbi Eliézer dit : il se tient à sa place et purifie, et sur toutes il donne de bas en haut, sauf celle qui était exactement devant lui, sur laquelle il donne de haut en bas, afin que ses vêtements ne soient pas tachés.
רבי יהודה אומר ר' אליעזר אומר במקומו עומד ומחטא ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שנותן ממעלה למטה כי היכי דלא ניתווסן מאניה
« Il en aspergeait sur le tohar de l’autel. » Que signifie tohar ? Rabba bar Rav Chila a dit : la moitié de l’autel, comme les gens disent : « tehar tihara », c’est-à-dire la moitié de la journée.
הזה ממנו על טהרו של מזבח מאי טהרו אמר רבה בר רב שילא פלגיה דמזבח כדאמרי אינשי טהר טיהרא והוי פלגיה דיומא
On a objecté : lorsqu’il asperge, il n’asperge ni sur la cendre ni sur les braises, mais il écarte les braises de part et d’autre et asperge ! Rabba bar Rav Chila a donc dit : [cela signifie] sur la partie découverte de l’autel, comme il est écrit : « et comme le ciel même en pureté [tohar] » (Ex 24, 10).
מיתיבי כשהוא מזה אינו מזה לא ע"ג האפר ולא ע"ג הגחלים אלא חותה גחלים אילך ואילך ומזה אלא אמר רבה בר רב שילא על גלויה דמזבח כדכתיב (שמות כד, י) וכעצם השמים לטוהר
On a enseigné dans une baraïta : ’Hanania dit : il donne du côté nord. Rabbi Yossé dit : il donne du côté sud. Sur quoi divergent-ils ? L’un estime que l’ouverture se trouvait au sud, et l’autre estime que l’ouverture se trouvait au nord.
תניא חנניא אומר בצד צפוני הוא נותן רבי יוסי אומר בצד דרומי הוא נותן במאי קמיפלגי מר סבר פיתחא בדרום קאי ומר סבר פיתחא בצפון קאי
En tout cas, selon tous, là où il termine les aspersions des cornes, c’est là qu’il donne sur son toit. Pour quelle raison ? Le verset dit : « Il le purifiera et le sanctifiera » (Lv 16, 19) : à l’endroit où il l’a sanctifié, là il l’a purifié.
דכ"ע מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב על גגו מאי טעמא אמר קרא (ויקרא טז, יט) וטהרו וקדשו מקום שקדשו שם טיהרו
« Il versait le reste du sang sur le pied occidental de l’autel extérieur », car le verset dit : « et tout le sang du taureau, il le versera » (Lv 4, 7), et lorsqu’il sort, c’est celui-là qu’il rencontre en premier.
שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון דאמר קרא (ויקרא ד, ז) ואת כל דם הפר ישפוך וכי נפיק בההוא פגע ברישא
« Et [les restes] de l’autel extérieur, il les versait sur le pied méridional. » Nos maîtres ont enseigné : « le pied de l’autel » (Lv 4, 30) : c’est le pied méridional. Tu dis le pied méridional ; ou peut-être n’est-ce que le pied occidental ?
ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומית ת"ר (ויקרא ד, ל) יסוד המזבח זה יסוד דרומית אתה אומר יסוד דרומית או אינו אלא יסוד מערבית
Tu dois dire : que sa descente de la rampe soit déduite de sa sortie du Sanctuaire : de même que pour sa sortie du Sanctuaire [il verse] au plus proche de lui, à savoir le pied occidental, de même pour sa descente de la rampe [il verse] au plus proche de lui, à savoir le pied méridional.
אמרת ילמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו ואי זה זה יסוד מערבי אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו ואי זה זה יסוד דרומי
On a enseigné dans une baraïta : Rabbi Yichmaël dit : l’un et l’autre, au pied occidental. Rabbi Chimon ben Yo’haï dit : l’un et l’autre, au pied méridional. Pour Rabbi Yichmaël, cela se comprend : il estime qu’on déduit ce qui est implicite de ce qui est explicite.
תניא ר' ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי ר' שמעון בן יוחאי אומר זה וזה יסוד דרומי בשלמא ר' ישמעאל קסבר ילמד סתום ממפורש
On a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël comme dans l’école de Rabbi Chimon ben Yo’haï : l’un et l’autre, au pied méridional. Et ton aide-mémoire : les hommes l’ont tiré vers l’homme.
תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי זה וזה יסוד דרומית וסימניך משכוה גברי לגברא
« Les uns et les autres se mélangeaient dans le canal et sortaient, etc. » Nos maîtres ont enseigné : on commet un sacrilège avec le sang, selon Rabbi Meïr et Rabbi Chimon ; et les Sages disent : on ne commet pas de sacrilège avec lui.
אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין וכו' תנו רבנן מועלין בדמים דברי ר' מאיר ור' שמעון וחכ"א אין מועלין בהן
Original : Yoma 59a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.