Et c’est la fin [de la baraïta] qu’il lui fallait [enseigner] : ils les ôtaient, les pliaient et les posaient sous leur tête.
וסיפא איצטריכא ליה פושטין ומקפלין ומניחין תחת ראשיהם
Yoma 69a יומא
Structure du débat :Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Ils les ôtaient, les pliaient et les posaient sous leur tête » : on en apprend que les vêtements sacerdotaux ont été donnés pour qu’on en jouisse ! Rav Papa a dit : ne dis pas « sous leur tête », mais dis « à hauteur de leur tête ». Rav Mecharchiya a dit : on en apprend que [poser] les tefilin à côté [de la tête] est bien.
פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן אמר רב פפא לא תימא תחת ראשיהן אלא אימא כנגד ראשיהן אמר רב משרשיא שמעת מינה תפילין מן הצד שפיר דמי
Il est aussi logique que ce soit « à hauteur de leur tête », car s’il te venait à l’esprit [que c’est] « sous leur tête », je l’interdirais à cause du mélange [de laine et de lin], puisqu’il y a la ceinture ; et même admettons qu’ils aient été donnés pour qu’on en jouisse, on jouirait d’un mélange !
הכי נמי מסתברא דכנגד ראשיהן דאי סלקא דעתך תחת ראשיהן ותיפוק לי משום כלאים דהא איכא אבנט ונהי נמי דניתנו ליהנות בהן הא מתהני מכלאים
Cela convient pour celui qui dit que la ceinture du grand-prêtre (pendant les autres jours de l’année) est la même que la ceinture du simple cohen ; mais pour celui qui dit que la ceinture du grand-prêtre n’est pas la même que la ceinture du simple cohen, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד אבנטו של כהן גדול (בשאר ימות השנה) זה הוא אבנטו של כהן הדיוט אלא למאן דאמר אבנטו של כ"ג לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר
Et si tu dis que le mélange n’est interdit que pour le vêtir et le mettre sur soi, mais permis pour l’étaler [sous soi] — n’est-il pas enseigné : « [un vêtement de mélange] ne montera pas sur toi » (Lv 19, 19), mais tu as le droit de l’étaler sous toi ; cependant les Sages ont dit qu’il est interdit de faire ainsi, de peur qu’un fil ne s’enroule sur sa chair ?
וכי תימא כלאים בלבישה והעלאה הוא דאסור בהצעה שרי והתניא (ויקרא יט, יט) לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תיכרך נימא אחת על בשרו
Et si tu dis qu’on interpose quelque chose entre eux — Rabbi Chimon ben Pazi n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi, qui l’a dit au nom de Rabbi, au nom de la sainte assemblée de Jérusalem : même [s’il y a] dix matelas l’un sur l’autre avec un mélange en dessous, il est interdit de dormir dessus ? N’en apprends-tu donc pas que c’est « à hauteur de leur tête » ? Apprends-le de là.
וכ"ת דמפסיק ליה מידי ביני ביני והאמר ר"ש בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי אמר רבי משום קהלא קדישא שבירושלים אפי' עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן אלא לאו שמע מינה כנגד ראשיהן שמע מינה
Rav Achi a dit : en réalité, [c’est] « sous leur tête ». Et quant au fait qu’on jouirait du mélange : les vêtements sacerdotaux sont durs, conformément à ce qu’a dit Rav Houna, fils de Rabbi Yehochoua : ce feutre rigide de Narech est permis.
רב אשי אמר לעולם תחת ראשיהן והא קא מתהני מכלאים בגדי כהונה קשין הן כי הא דאמר רב הונא בריה דר' יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא
Viens entendre : les vêtements sacerdotaux — sortir avec eux en ville est interdit ; mais dans le Temple, que ce soit au moment du service ou hors du moment du service, c’est permis, parce que les vêtements sacerdotaux ont été donnés pour qu’on en jouisse. Apprends-le de là.
ת"ש בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ש"מ
Et en ville, non ? Mais il est enseigné : le vingt-cinq [Tevet] est le jour du mont Garizim, où l’on ne prononce pas d’oraison funèbre.
ובמדינה לא והתניא בעשרים וחמשה [בטבת] יום הר גרזים [הוא] דלא למספד
C’est le jour où les Couthéens demandèrent à Alexandre le Macédonien [la permission de] détruire la maison de notre Dieu, et il la leur accorda. On vint l’annoncer à Chimon le Juste. Que fit-il ? Il revêtit les vêtements sacerdotaux et s’enveloppa des vêtements sacerdotaux ; des notables d’Israël étaient avec lui, des torches enflammées à la main. Et toute la nuit, ceux-ci marchaient d’un côté et ceux-là marchaient de l’autre, jusqu’au lever de l’aube.
יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר
Quand l’aube se leva, [Alexandre] leur dit : « Qui sont ceux-là ? » Ils lui dirent : « Des Juifs qui se sont révoltés contre toi. » Quand il arriva à Antipatris, le soleil brilla, et ils se rencontrèrent. Dès qu’il vit Chimon le Juste, il descendit de son char et se prosterna devant lui. Ils lui dirent : « Un grand roi comme toi se prosterne devant ce Juif ? » Il leur dit : « L’image de son visage me donne la victoire dans mes batailles. »
כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו אמרו לו יהודים שמרדו בך כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי
Il leur dit : « Pourquoi êtes-vous venus ? » Ils dirent : « Est-il possible qu’une maison dans laquelle on prie pour toi et pour ton royaume, afin qu’il ne soit pas détruit, des idolâtres t’égarent pour la détruire ? » Il leur dit : « Qui sont ceux-là ? » Ils lui dirent : « Ce sont des Couthéens, ceux qui se tiennent devant toi. » Il leur dit : « Les voici livrés entre vos mains. »
אמר להם למה באתם אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עובדי כוכבים להחריבו אמר להם מי הללו אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך אמר להם הרי הם מסורין בידיכם
Aussitôt, ils leur percèrent les talons, les attachèrent aux queues de leurs chevaux et les traînèrent sur les épines et les ronces jusqu’à ce qu’ils arrivent au mont Garizim. Arrivés au mont Garizim, ils le labourèrent et le semèrent de vesce, comme ceux-là avaient voulu faire à la maison de notre Dieu. Et ce jour-là, on en fit un jour de fête.
מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרזים כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו ואותו היום עשאוהו יו"ט
Si tu veux, dis : [c’étaient des vêtements] dignes des vêtements sacerdotaux ; et si tu veux, dis : « Il est temps d’agir pour l’Éternel : ils ont enfreint Ta Torah » (Ps 119, 126).
אי בעית אימא ראויין לבגדי כהונה ואי בעית אימא (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך
Le chantre de l’assemblée prend le rouleau de la Torah. On en apprend qu’on rend honneur au disciple en présence du maître ? Abayé a dit : tout cela est en l’honneur du grand-prêtre.
חזן הכנסת נוטל ספר תורה ש"מ חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב אמר אביי כולה משום כבודו דכ"ג היא
Et le grand-prêtre se lève : on en déduit qu’il était assis. Or nous avons appris :
וכהן גדול עומד מכלל שהוא יושב והא אנן תנן
Original : Yoma 69a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.