Au nord de Jérusalem, hors des trois camps. Rabbi Yossé dit : ils sont brûlés au lieu des cendres.
לצפונה של ירושלים וחוץ לשלש מחנות ר' יוסי אומר אבית הדשן נשרפין
Yoma 68b יומא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 3Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava a dit : qui est le Tanna qui diverge de Rabbi Yossé ? C’est Rabbi Eliézer ben Yaakov, car il est enseigné : « au lieu où l’on verse les cendres il sera brûlé » (Lv 4, 12) — qu’il y ait là des cendres. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : que son lieu soit en pente.
אמר רבא מאן תנא דפליג עליה דר' יוסי ר' אליעזר בן יעקב הוא דתניא (ויקרא ד, יב) אל שפך הדשן ישרף שיהא לשם דשן רבי אליעזר בן יעקב אומר שיהא מקומו משופך
אמר ליה אביי ודילמא במקומו משופך הוא דפליגי
Les Sages ont enseigné : « Et celui qui les brûle » (Lv 16, 28) — celui qui brûle rend impurs [ses] vêtements, mais non celui qui allume le feu, ni celui qui dispose le bûcher. Et qui est celui qui brûle ? C’est celui qui aide au moment du brûlement.
ת"ר והשורף השורף מטמא בגדים ולא המצית את האור ולא המסדר את המערכה ואי זהו השורף זה המסייע בשעת שריפה
Pourrait-on penser que même lorsqu’ils sont réduits en cendre, ils rendent impurs les vêtements ? L’Écriture dit : « les » — eux rendent impurs les vêtements, mais réduits en cendre, ils ne rendent pas impurs les vêtements. Rabbi Éléazar fils de Rabbi Chimon dit : le taureau rend impur ; si la chair s’est désagrégée, il ne rend pas impurs les vêtements.
יכול אף משנעשו אפר מטמאין בגדים ת"ל אותם אותם מטמאין בגדים ולא משנעשו אפר מטמאין בגדים ר"א ברבי שמעון אומר הפר מטמא ניתך הבשר אינו מטמא בגדים
Quelle différence y a-t-il entre eux ? Il y a entre eux [le cas] où on l’a calciné.
מאי בינייהו איכא בינייהו דשויה חרוכא
MICHNA: On disait au grand-prêtre : « Le bouc est arrivé au désert. » Et d’où savait-on que le bouc était arrivé au désert ? On établissait des postes [de guetteurs], on agitait des foulards, et l’on savait que le bouc était arrivé au désert.
מתני׳ אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דירכאות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר
Rabbi Yehouda a dit : n’avaient-ils pas un grand signe ? De Jérusalem jusqu’à Beit ’Hadoudo, il y a trois milles : on marche un mil, on revient un mil, on attend le temps d’un mil, et l’on sait que le bouc est arrivé au désert.
אמר ר' יהודה והלא סימן גדול היה להם מירושלים ועד בית חדודו שלשה מילין הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר
Rabbi Yichmaël dit : n’avaient-ils pas un autre signe ? Une langue d’écarlate était attachée à l’entrée du Sanctuaire, et quand le bouc arrivait au désert, la langue blanchissait, car il est dit : « Si vos péchés sont comme l’écarlate, ils deviendront blancs comme la neige » (Is 1, 18).
ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיהו א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו
GUEMARA: Abayé a dit : on en apprend que Beit ’Hadoudo se trouve dans le désert. Et il nous apprend ceci : Rabbi Yehouda estime que dès que le bouc est arrivé au désert, sa prescription est accomplie.
גמ׳ אמר אביי ש"מ בית חדודו במדבר קיימא והא קמ"ל דקסבר רבי יהודה כיון שהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Les deux boucs ».
הדרן עלך שני שעירי
MICHNA: Le grand-prêtre venait pour lire. S’il voulait lire dans les vêtements de lin, il lit ; sinon, il lit dans une robe blanche à lui.
מתני׳ בא לו כהן גדול לקרות אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא ואם לאו קורא באצטלית לבן משלו
Le chantre de l’assemblée prend le rouleau de la Torah et le donne au chef de l’assemblée ; le chef de l’assemblée le donne au segan, le segan le donne au grand-prêtre, et le grand-prêtre se lève, le reçoit et lit « Après la mort » et « Mais le dix ». Puis il roule le rouleau de la Torah, le pose sur son sein et dit : « Plus que ce que je vous ai lu est écrit ici. » Le [passage] « Et le dix » (Nb 29, 7) qui est dans le livre des Nombres, il le lit par cœur.
חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן (במדבר כט, ז) ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה
Et il prononce à sa suite huit bénédictions : sur la Torah, sur le service [du Temple], sur l’action de grâces, sur le pardon de la faute, sur le Temple séparément, sur Israël séparément, sur Jérusalem séparément, sur les cohanim séparément, et sur le reste de la prière.
ומברך עליה שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון ועל המקדש בפני עצמו ועל ישראל בפני עצמן ועל ירושלים בפני עצמה ועל הכהנים בפני עצמן ועל שאר התפלה
Celui qui voit le grand-prêtre lorsqu’il lit ne voit pas le taureau et le bouc qu’on brûle ; et celui qui voit le taureau et le bouc qu’on brûle ne voit pas le grand-prêtre lorsqu’il lit. Non qu’il n’en ait pas le droit, mais c’était un long chemin, et les deux tâches se faisaient en même temps.
הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כ"ג כשהוא קורא ולא מפני שאינו רשאי אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן שוה כאחת
GUEMARA: Puisqu’il enseigne « dans une robe blanche à lui », on en déduit que la lecture n’est pas un service.
גמ׳ מדקתני באצטלית לבן משלו מכלל דקריאה לאו עבודה היא
Et il enseigne : « s’il voulait lire dans les vêtements de lin, il lit ». On en apprend que les vêtements sacerdotaux ont été donnés pour qu’on en jouisse ? — Peut-être la lecture est-elle différente, car elle est un besoin du service.
וקתני אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן דילמא שאני קריאה דצורך עבודה היא
Car nous avons posé la question : les vêtements sacerdotaux ont-ils été donnés pour qu’on en jouisse, ou n’ont-ils pas été donnés pour qu’on en jouisse ?
דאיבעיא לן בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן או לא ניתנו ליהנות בהן
Viens entendre : ils ne dormaient pas dans les vêtements sacrés. Dormir, non ; mais manger, ils mangeaient [avec eux]. — Peut-être le manger est-il différent, car c’est un besoin du service, comme il est enseigné : « Ils mangeront ces choses par lesquelles l’expiation a été faite » (Ex 29, 33) — cela enseigne que les cohanim mangent et que les propriétaires obtiennent l’expiation.
ת"ש לא היו ישנים בבגדי קודש שינה הוא דלא הא מיכל אכלי דילמא שאני אכילה דצורך עבודה היא כדתניא (שמות כט, לג) ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין
Dormir, non ; mais marcher, ils marchaient [avec eux] ? — En toute rigueur, marcher non plus [n’est pas permis].
שינה הוא דלא הא הלוכי מהלכי בדין הוא דהלוכי נמי לא
Original : Yoma 68b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.