Il n’est permis de s’asseoir dans le parvis qu’aux seuls rois de la maison de David, car il est dit : « Le roi David vint et s’assit devant l’Éternel » (1 Ch 17, 16) ! — Comme l’a dit Rav ’Hisda : dans le parvis des femmes ; ici aussi, dans le parvis des femmes.
אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (דברי הימים א יז, טז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים
Et où la [parole] de Rav ’Hisda a-t-elle été dite ? Sur ceci, [qu’]on objecte, car il est enseigné : Où la lit-on ? Dans le parvis. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : sur le mont du Temple, car il est dit : « Il y lut devant la place qui est devant la porte des Eaux » (Ne 8, 3). Et Rav ’Hisda a dit : dans le parvis des femmes.
והיכא איתמר דרב חסדא אהא מיתיבי דתניא היכן קורין בו בעזרה ראב"י אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח, ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים ואמר רב חסדא בעזרת נשים
« Et Esdras bénit l’Éternel, le grand Dieu » (Ne 8, 6). Que signifie « grand » ? Rav Yossef a dit au nom de Rav : qu’il L’a magnifié par le Nom explicite. Rav Guidel a dit : [il a dit :] « Béni soit l’Éternel, Dieu d’Israël, depuis l’éternité jusqu’à l’éternité » (1 Ch 16, 36).
(נחמיה ח, ו) ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול מאי גדול אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש רב גידל אמר (דברי הימים א טז, לו) ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם
Non ? N’est-il pas écrit : « Et Esdras le scribe se tenait sur une tour de bois qu’on avait faite pour la circonstance » (Ne 8, 4), et Rav Guidel a dit : qu’il L’a magnifié par le Nom explicite ? — C’était une décision d’exception.
ולא והכתיב (נחמיה ח, ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה
« Ils crièrent d’une voix forte vers l’Éternel, leur Dieu » (Ne 9, 4). Qu’ont-ils dit ? Rav — d’autres disent Rabbi Yo’hanan — a dit : « Malheur, malheur ! C’est lui qui a détruit le Temple, brûlé le Sanctuaire, tué tous les justes et exilé Israël de sa terre, et il danse encore parmi nous ! Ne nous l’as-Tu donné que pour que nous en recevions une récompense ? Nous ne voulons ni de lui ni de sa récompense ! »
(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן
Ils restèrent en jeûne trois jours et trois nuits, et on le leur livra. Il sortit du Saint des saints sous la forme d’un lionceau de feu. Le prophète dit à Israël : « C’est le penchant de l’idolâtrie », car il est dit : « Et il dit : C’est la méchanceté » (Za 5, 8).
אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה
Alors qu’ils le saisissaient, un poil de sa crinière s’arracha, et il poussa un cri dont le son porta à quatre cents parasanges. Ils dirent : « Que faire ? Peut-être, à Dieu ne plaise, aura-t-on pitié de lui au Ciel. » Le prophète leur dit : « Jetez-le dans un chaudron de plomb et couvrez-en l’ouverture avec du plomb, car le plomb absorbe le son », ainsi qu’il est dit : « Et il dit : C’est la méchanceté. Et il la jeta au milieu de l’épha, et il jeta la masse de plomb sur son ouverture » (Za 5, 8).
בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה
Ils dirent : « Puisque c’est un moment de faveur, implorons la miséricorde au sujet du penchant à la transgression. » Ils implorèrent la miséricorde, et il fut livré entre leurs mains.
אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו
Il leur dit : « Voyez : si vous me tuez, le monde s’éteindra. » Ils l’emprisonnèrent trois jours, puis on chercha un œuf du jour dans toute la terre d’Israël, et on n’en trouva pas. Ils dirent : « Que faire ? Si nous le tuons, le monde s’éteint ; si nous implorons la miséricorde pour la moitié, au Ciel on n’accorde pas de moitiés. » Ils l’aveuglèrent et le relâchèrent ; et cela servit à ce qu’il n’excite plus l’homme envers ses proches parentes.
אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה
En Occident, on enseigne ainsi : Rav Guidel a dit : « grand » — qu’il L’a magnifié par le Nom explicite ; et Rav Matna a dit : [il a dit :] « le Dieu grand, puissant et redoutable » (Ne 9, 32).
במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט, לב) האל הגדול הגבור והנורא
Et l’opinion de Rav Matna rejoint celle de Rabbi Yehochoua ben Lévi, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : pourquoi les a-t-on appelés « les hommes de la Grande Assemblée » ? Parce qu’ils ont rendu à la couronne son ancien éclat. Moïse vint et dit : « le Dieu grand, puissant et redoutable » (Dt 10, 17). Jérémie vint et dit : des étrangers font tapage dans Son Sanctuaire ; où sont Ses actes redoutables ? Il ne dit pas « redoutable ». Daniel vint et dit : des étrangers asservissent Ses enfants ; où sont Ses actes de puissance ? Il ne dit pas « puissant ».
והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור
Eux vinrent et dirent : au contraire, c’est là la puissance de Sa puissance, qu’Il domine Son penchant en accordant la patience aux méchants. Et ce sont là Ses actes redoutables : car sans la crainte du Saint, béni soit-Il, comment une seule nation pourrait-elle subsister parmi les nations ?
אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות
Et les Sages [Jérémie et Daniel], comment ont-ils pu agir ainsi et abolir une institution qu’avait instituée Moïse ? Rabbi Éléazar a dit : parce qu’ils savaient du Saint, béni soit-Il, qu’Il est véridique, ils n’ont pas parlé faussement de Lui.
ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו
Ce n’est pas une difficulté : ici, [s’il faut] autant de temps que le traducteur doive s’interrompre ; là, assez peu pour que le traducteur n’ait pas à s’interrompre.
לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן
Mais n’enseigne-t-on pas à ce sujet : on saute dans le Prophète et on ne saute pas dans la Torah ; et jusqu’où saute-t-on ? Assez peu pour que le traducteur n’ait pas à s’interrompre. Donc dans la Torah, absolument pas !
והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן הא בתורה כלל כלל לא
Et il est enseigné : on saute dans la Torah dans un même sujet, et dans le Prophète dans deux sujets ; ici et là, assez peu pour que le traducteur n’ait pas à s’interrompre. On ne saute pas d’un prophète à un autre ; mais dans [le livre] des Douze prophètes, on saute,
והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין
Original : Yoma 69b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.