L’Écriture dit : « Sept jours les revêtira le cohen qui sera à sa place parmi ses fils, qui entrera dans la Tente d’assignation » (Ex 29, 30) — celui qui est apte à entrer dans la Tente d’assignation. Or, s’il en était ainsi [qu’il officie avec ces vêtements], il serait apte !
תלמוד לומר (שמות כט, ל) שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד מי שראוי לבא אל אהל מועד ואם איתא מיחזא חזי
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : il parle ainsi : quiconque est oint principalement pour la Tente d’assignation ; est exclu celui-ci, qui est oint principalement pour la guerre.
אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר כל שעיקר משיחתו לאהל מועד יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה
Abayé lui dit : en ferais-tu donc un non-cohen ? C’est plutôt : comme le grand-prêtre, non, à cause de l’inimitié ; comme le simple cohen, non, parce qu’on élève en sainteté et qu’on ne fait pas descendre.
אמר ליה אביי אלא זר משוית ליה אלא ככהן גדול משום איבה ככהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין
Car il est enseigné : les choses qui distinguent le grand-prêtre du simple cohen : le taureau du cohen oint, le taureau [apporté] pour [la transgression de] l’un des commandements, le taureau de Yom Kippour et le dixième d’épha.
דתניא דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט פר כהן משיח ופר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה
Il ne laisse pas pousser [ses cheveux] et ne déchire pas [ses vêtements] — mais il déchire par le bas, et le simple [cohen] par le haut ; il ne se rend pas impur pour ses proches ; il a l’obligation [d’épouser] une vierge et l’interdiction [d’épouser] une veuve ; [sa mort] fait revenir le meurtrier [involontaire] ;
לא פורע ולא פורם אבל פורם הוא מלמטה וההדיוט מלמעלה ואין מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח
il offre étant en deuil, mais ne mange pas ; il ne partage pas, mais prend une part en premier et offre une part en premier ; il officie avec huit vêtements ; il est exempt [du sacrifice] pour l’impureté du Temple et de ses choses saintes ; et tous les services de Yom Kippour ne sont valables que par lui.
ומקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק ונוטל חלק בראש ומקריב חלק בראש ומשמש בשמנה כלים ופטור על טומאת מקדש וקדשיו וכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו
Et toutes [ces règles] s’appliquent à celui [qui n’est consacré que] par l’abondance des vêtements, sauf le taureau [apporté] pour l’un des commandements.
Et aucune ne s’applique à l’oint pour la guerre, sauf cinq choses dites dans la section : il ne laisse pas pousser [ses cheveux], ne déchire pas [ses vêtements], ne se rend pas impur pour ses proches, a l’obligation [d’épouser] une vierge et l’interdiction [d’épouser] une veuve ; et il fait revenir le meurtrier, selon les paroles de Rabbi Yehouda. Et les Sages disent : il ne le fait pas revenir.
וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורין בפרשה לא פורע ולא פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודה וחכמים אומרים אינו מחזיר
Rav Papa objecta : cela se comprend pour Rabbi Abbahou, à cause de l’honneur [dû à sa position auprès] de la maison de César ; mais à Rabbi ’Hiya bar Abba, qu’ils lui disent : « Rabbi Yo’hanan n’a pas dit cela ! »
מתקיף לה רב פפא בשלמא רבי אבהו משום יקרא דבי קיסר אלא לרבי חייא בר אבא נימרו ליה מימר לא אמר רבי יוחנן הכי
Quand Ravin vint, il dit : c’est « consulte » qui a été dit. Il est aussi enseigné ainsi : les vêtements avec lesquels le grand-prêtre officie, l’oint pour la guerre consulte avec eux.
כי אתא רבין אמר נשאל איתמר תניא נמי הכי בגדים שכ"ג משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן
Les Sages ont enseigné : comment consulte-t-on ? Celui qui consulte a le visage tourné vers celui qui est consulté, et celui qui est consulté a le visage tourné vers la Présence divine.
תנו רבנן כיצד שואלין השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה
Celui qui consulte dit : « Poursuivrai-je cette troupe ? » (1 S 30, 8), et celui qui est consulté dit : « Ainsi a dit l’Éternel : monte et réussis. » Rabbi Yehouda dit : il n’a pas besoin de dire « Ainsi a dit l’Éternel », mais [seulement] « monte et réussis ».
השואל אומר (שמואל א ל, ח) ארדוף אחרי הגדוד הזה והנשאל אומר כה אמר ה' עלה והצלח רבי יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה' אלא עלה והצלח
On ne consulte pas à voix haute, car il est dit : « il consultera pour lui » (Nb 27, 21) ; ni en pensant dans son cœur, car il est dit : « il consultera pour lui devant l’Éternel » ; mais comme Anne dans sa prière, car il est dit : « Et Anne parlait en son cœur » (1 S 1, 13).
אין שואלין בקול שנאמר (במדבר כז, כא) ושאל לו ולא מהרהר בלבו שנאמר ושאל לו לפני ה' אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה שנאמר (שמואל א א, יג) וחנה היא מדברת על לבה
On ne consulte pas sur deux choses à la fois ; et si l’on a consulté [ainsi], on ne répond que sur une seule, et l’on ne lui répond que sur la première, car il est dit : « Les notables de Qeïla me livreront-ils entre ses mains ? Saül descendra-t-il ? etc. Et l’Éternel dit : Il descendra » (1 S 23, 11). Or tu as dit qu’on ne répond que sur la première ! — David avait consulté
אין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין אלא אחד ואין מחזירין לו אלא ראשון שנאמר (שמואל א כג, יא) היסגירוני בעלי קעילה בידו הירד שאול וגו' ויאמר ה' ירד והא אמרת אין מחזירין אלא ראשון דוד שאל
Original : Yoma 73a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.