Sans les vêtements sacerdotaux, il ne serait resté des ennemis d’Israël ni rescapé (sarid) ni survivant.
אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט
Yoma 72b יומא
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit : il a été enseigné dans l’école de Rabbi Chimon : [ce sont] des vêtements qu’on tisse d’une pièce, dans leur forme, sur leur métier, et dont il reste quelque chose. Qu’est-ce ? Rech Lakich a dit : ce sont les ouvrages à l’aiguille. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
רבי שמואל בר נחמני אמר דבי ר"ש תנא בגדים שגורדין אותן כברייתן מכליהן ומשרדין מהן כלום מאי היא ריש לקיש אמר אלו מעשה מחט
On objecte : les vêtements sacerdotaux, on ne les fait pas en ouvrage à l’aiguille mais en ouvrage de tisserand, car il est dit : « ouvrage de tisserand » (Ex 28, 32). Abayé a dit : cela n’était nécessaire que pour leurs manches, comme il est enseigné : la manche des vêtements sacerdotaux est tissée séparément, puis attachée au vêtement, et elle arrive jusqu’au poignet.
מיתיבי בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג שנאמר (שמות כח, לב) מעשה אורג אמר אביי לא נצרכה אלא לבית יד שלהם כדתניא בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד
Ra’hava a dit au nom de Rav Yehouda : Betsalel fit trois arches : celle du milieu, en bois, de neuf [palmes] ; l’intérieure, en or, de huit ; l’extérieure, de dix et un peu.
אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה פנימי של זהב שמונה חיצון עשרה ומשהו
Mais il est enseigné : onze et un peu ! Ce n’est pas une difficulté : celle-ci selon celui qui dit que son épaisseur est d’une palme, celle-là selon celui qui dit que son épaisseur n’est pas d’une palme. Et qu’est ce « un peu » ? La couronne.
והתניא אחד עשר ומשהו לא קשיא הא כמ"ד יש בעביו טפח הא כמ"ד אין בעביו טפח ומאי משהו זיר
Rabbi Yo’hanan a dit : il y a trois couronnes : celle de l’autel, celle de l’arche et celle de la table. Celle de l’autel, Aaron l’a méritée et l’a prise ; celle de la table, David l’a méritée et l’a prise ; celle de l’arche est encore posée : quiconque veut la prendre, qu’il vienne la prendre. Peut-être diras-tu qu’elle est inférieure ? L’Écriture dit : « Par moi règnent les rois » (Pr 8, 15).
א"ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח שמא תאמר פחות הוא ת"ל (משלי ח, טו) בי מלכים ימלוכו
Rabbi Yo’hanan a opposé : il est écrit « zar » et nous lisons « zir » : s’il a du mérite, elle devient pour lui une couronne (zir) ; s’il n’a pas de mérite, elle lui devient étrangère (zara).
רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו
Rabbi Yo’hanan a opposé : il est écrit : « Fais-toi une arche de bois » (Dt 10, 1), et il est écrit : « Ils feront une arche de bois d’acacia » (Ex 25, 10). De là [on apprend] qu’un disciple des Sages, les gens de sa ville ont l’obligation de faire son travail pour lui.
ר' יוחנן רמי כתיב (דברים י, א) ועשית לך ארון עץ וכתיב (שמות כה, י) ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו
« Tu la recouvriras dedans et dehors » (Ex 25, 11). Rava a dit : tout disciple des Sages dont l’intérieur n’est pas comme l’extérieur n’est pas un disciple des Sages.
(שמות כה, יא) מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם
Abayé — d’autres disent Rabba bar ’Oula — (a dit) : il est appelé abominable, car il est dit : « combien plus l’abominable et le corrompu, l’homme qui boit l’iniquité comme de l’eau » (Jb 15, 16).
(אמר) אביי ואיתימא רבה בר עולא נקרא נתעב שנאמר (איוב טו, טז) אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonathan : que signifie ce qui est écrit : « Pourquoi donc ce prix dans la main du sot pour acquérir la sagesse, alors qu’il n’a pas de cœur ? » (Pr 17, 16) ? Malheur aux ennemis des disciples des Sages, qui s’occupent de la Torah sans avoir la crainte du Ciel !
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב (משלי יז, טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים
Rabbi Yannaï proclamait : dommage pour celui qui n’a pas de cour et qui fait une porte à sa cour !
מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד
Rava dit aux Sages : je vous en prie, n’héritez pas d’une double géhenne !
אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם
Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : que signifie ce qui est écrit : « Et voici la Torah que Moïse plaça (sam) » (Dt 4, 44) ? S’il a du mérite, elle devient pour lui un élixir (sam) de vie ; s’il n’a pas de mérite, elle devient pour lui un poison (sam) de mort. Et c’est ce qu’a dit Rava : pour celui qui s’y applique comme il faut, elle est un élixir de vie ; pour celui qui ne s’y applique pas comme il faut, un poison de mort.
אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit : Rabbi Yonathan a opposé : il est écrit : « Les préceptes de l’Éternel sont droits, ils réjouissent le cœur » (Ps 19, 9), et il est écrit : « La parole de l’Éternel est épurée [au creuset] » (Ps 18, 31). S’il a du mérite, elle le réjouit ; s’il n’a pas de mérite, elle l’éprouve au creuset. Rech Lakich a dit : cela se tire du verset lui-même : s’il a du mérite, elle l’épure pour la vie ; s’il n’a pas de mérite, elle l’épure pour la mort.
אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב וכתיב (תהלים יח, לא) אמרת ה' צרופה זכה משמחתו לא זכה צורפתו ריש לקיש אמר מגופיה דקרא נפקא זכה צורפתו לחיים לא זכה צורפתו למיתה
« La crainte de l’Éternel est pure, elle subsiste à jamais » (Ps 19, 10). Rabbi ’Hanina a dit : c’est celui qui étudie la Torah dans la pureté. Qu’est-ce ? Il épouse une femme et ensuite étudie la Torah.
(תהלים יט, י) יראת ה' טהורה עומדת לעד אמר רבי חנינא זה הלומד תורה בטהרה מאי היא נושא אשה ואחר כך לומד תורה
« Le témoignage de l’Éternel est fidèle » (Ps 19, 8). Rabbi ’Hiya bar Abba a dit : il est digne de foi pour témoigner au sujet de ceux qui l’étudient.
עדות ה' נאמנה אמר רבי חייא בר אבא נאמנה היא להעיד בלומדיה
« Œuvre de brodeur » (Ex 26, 36), « œuvre d’artiste » (Ex 26, 1). Rabbi Éléazar a dit : on brode à l’endroit où l’on conçoit [le motif].
(שמות כו, לו) מעשה רוקם (שמות כו, א) מעשה חושב אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין
Il a été enseigné au nom de Rabbi Ne’hémia : [l’œuvre du] brodeur est un ouvrage à l’aiguille, c’est pourquoi [le motif a] une seule face ; [l’œuvre de l’]artiste est un ouvrage de tisserand, c’est pourquoi [il a] deux faces.
תנא משמיה דרבי נחמיה רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות
C’est avec ceux-ci qu’on consulte les Ourim et Toumim. Quand Rav Dimi vint, il dit : les vêtements avec lesquels le grand-prêtre officie, l’oint pour la guerre officie avec eux, car il est dit : « Et les vêtements sacrés qui sont à Aaron seront à ses fils après lui » (Ex 29, 29) — à celui qui vient en grandeur après lui.
באלו נשאלין באורים ותומים כי אתא רב דימי אמר בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן שנאמר (שמות כט, כט) ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למי שבא בגדולה אחריו
Rav Ada bar Ahava — d’autres disent Kadi — objecta : pourrait-on penser que le fils de l’oint pour la guerre officie à sa place, comme le fils du grand-prêtre officie à sa place ?
מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו
Original : Yoma 72b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.