Structure du débat :Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava a dit : L’un et l’autre sont après midi, et ce n’est pas difficile : ici, c’est avant qu’on ait égorgé [le Pessa’h] et aspergé [le sang] pour lui ; là, c’est après qu’on a égorgé et aspergé pour lui.
רבא אמר אידי ואידי אחר חצות ול"ק כאן קודם ששחטו וזרקו עליו כאן לאחר ששחטו וזרקו עליו
Rav Ada bar Matna dit à Rava : Après qu’on a égorgé et aspergé son sang, ce qui est fait est fait ! Ravina lui dit : La consommation du Pessa’h est indispensable, d’après [l’enseignement de] Rabba bar Rav Houna. [Rava] lui dit : Écoute ce que te dit ton maître.
א"ל רב אדא בר מתנה לרבא אחר ששחטו וזרקו את דמו מה דהוה הוה א"ל רבינא אכילת פסחים מעכבא מדרבה בר רב הונא א"ל ציית מאי דקאמר לך רבך
Quel est [l’enseignement] de Rabba bar Rav Houna ? Car on a enseigné : Le jour où l’on apprend [la mort] est comme le jour de l’enterrement pour la règle des sept et des trente [jours de deuil], et pour la consommation du Pessa’h, il est comme le jour du ramassage des ossements : dans l’un et l’autre cas, il s’immerge et mange des choses saintes le soir.
מאי דרבה בר רב הונא דתניא יום שמועה כיום קבורה למצות שבעה ושלשים ולאכילת פסחים כיום ליקוט עצמות אחד זה ואחד זה טובל ואוכל בקדשים לערב
Cette [baraïta] elle-même est difficile : tu as dit que le jour où l’on apprend [la mort] est comme le jour de l’enterrement pour la règle des sept et des trente, et pour la consommation du Pessa’h comme le jour du ramassage des ossements ; il en ressort que le jour de l’enterrement, même le soir il ne mange pas. Et ensuite il enseigne : dans l’un et l’autre cas, il s’immerge et mange des choses saintes le soir !
הא גופא קשיא אמרת יום שמועה כיום קבורה למצות שבעה ושלשים ולאכילת פסחים כיום ליקוט עצמות מכלל דיום קבורה אפילו לערב נמי לא אכיל והדר תני אחד זה ואחד זה טובל ואוכל בקדשים לערב
Rabba bar Rav Houna a dit : Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit de celui qui a appris la nouvelle de la mort de son proche peu avant le coucher du soleil, et de même de celui pour qui on a ramassé les ossements peu avant le coucher du soleil, et de même de celui dont le proche est mort et a été enterré peu avant le coucher du soleil ; et là, après le coucher du soleil.
רבה בר רב הונא אמר ל"ק כאן ששמע שמועה על מתו סמוך לשקיעת החמה וכן שליקטו לו עצמות סמוך לשקיעת החמה וכן שמת לו מת וקברו סמוך לשקיעת החמה וכאן לאחר שקיעת החמה
Rav Achi a dit : Que signifie « dans l’un et l’autre cas » ? Voici ce qu’il dit : aussi bien le jour où l’on apprend [la mort] que le jour du ramassage [des ossements], il s’immerge et mange des choses saintes le soir.
רב אשי אמר מאי אחד זה ואחד זה ה"ק אחד יום שמועה ואחד יום ליקוט טובל ואוכל בקדשים לערב
Mais cette [explication] de Rav Achi est une invention. Voyons : c’est sur ce sujet [le jour de l’enterrement] qu’il se trouve ; il aurait fallu dire « celui-ci et celui-là » ! Déduis-en donc que c’est une invention.
והא דרב אשי בדותא היא מכדי עלה קאי זה וזה מיבעי ליה אלא ש"מ בדותא היא
Et quelle est la controverse de tannaïm ? Car on a enseigné : Jusqu’à quand est-on en deuil récent pour lui ? Tout le jour. Rabbi dit : Tant qu’il n’a pas été enterré.
ומאי תנאי דתניא עד מתי מתאונן עליו כל היום רבי אומר כל זמן שלא נקבר
De quoi traitons-nous ? Si l’on dit du jour de la mort, y a-t-il quelqu’un qui ne soit pas d’avis que le jour de la mort entraîne sa nuit de par les Sages ?
במאי עסקינן אילימא ביום מיתה מי איכא דלית ליה דיום מיתה דתפיס לילו מדרבנן
Et de plus, Rabbi dit : Tant qu’il n’a pas été enterré ; [il en ressort que] s’il l’a enterré, cela lui est permis. Y a-t-il quelqu’un qui ne soit pas d’avis [qu’il est écrit] : « Et sa fin sera comme un jour amer » (Am 8, 10) ?
ותו רבי אומר כל זמן שלא נקבר הא קברו אישתרי ליה ומי איכא דלית ליה (עמוס ח, י) ואחריתה כיום מר
Rav Yossef objecta : Mais alors, ce qu’il enseigne : « Celui qui apprend [la mort de] son proche est comme celui qui ramasse les ossements : il s’immerge et mange des choses saintes le soir », il en ressort que le jour de l’enterrement, même le soir il ne mange pas. Qui est-ce ? Résous plutôt [ainsi] : Jusqu’à quand est-on en deuil récent pour lui ? Tout ce jour et sa nuit. Rabbi dit : Tant qu’il n’a pas été enterré ; [mais s’il a été enterré], sans sa nuit.
מתקיף רב יוסף אלא הא דקתני השומע על מתו כמלקט עצמות טובל ואוכל בקדשים לערב מכלל דיום קבורה אפילו לערב נמי לא אכיל הא מני אלא תריץ עד מתי מתאוננין עליו כל אותו היום ולילו רבי אומר כל זמן שלא נקבר [אבל נקבר] בלא לילו
On le rapporta devant Rabbi Yirmeya. Il dit : Un grand homme comme Rav Yossef dirait ainsi ? Dirait que Rabbi est dans le sens de l’indulgence ? N’a-t-on pas enseigné : Jusqu’à quand est-on en deuil récent pour lui ? Tant qu’il n’est pas enterré, même d’ici à dix jours, telles sont les paroles de Rabbi ; et les Sages disent : On n’est en deuil récent pour lui que ce jour-là seulement.
אמרוה קמיה דר' ירמיה אמר גברא רבה כרב יוסף לימא הכי לימא דרבי לקולא והתניא עד מתי מתאונן עליו כל זמן שאינו נקבר אפילו מכאן ועד עשרה ימים דברי רבי וחכ"א אין מתאונן עליו אלא אותו היום בלבד
Résous plutôt ainsi : Jusqu’à quand est-on en deuil récent pour lui ? Tout ce jour, sans sa nuit. Rabbi dit : Tant qu’il n’a pas été enterré ; et s’il a été enterré, [ce jour] entraîne sa nuit.
אלא תריץ הכי עד מתי הוא מתאונן עליו כל אותו היום בלא לילו רבי אומר כל זמן שלא נקבר ואם נקבר תופס לילו
On le rapporta devant Rava : Puisque Rabbi dit que le jour de l’enterrement entraîne sa nuit de par les Sages, il en ressort que le jour de la mort entraîne sa nuit de par la Torah.
אמרוה קמיה דרבא מדקאמר רבי יום קבורה תופס לילו מדרבנן מכלל דיום מיתה תופס לילו מדאורייתא
Et Rabbi pense-t-il que le deuil de la nuit est de la Torah ? N’a-t-on pas enseigné : « Si aujourd’hui… » (Lv 10, 19) : aujourd’hui c’est interdit, et la nuit c’est permis ; et pour les générations, aussi bien le jour que la nuit c’est interdit, telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi dit : Le deuil de la nuit n’est pas de par la Torah, mais de par les scribes.
וסבר רבי אנינות לילה דאורייתא והתניא (ויקרא י, יט) הן היום אני היום אסור ולילה מותר ולדורות בין ביום ובין בלילה אסור דברי רבי יהודה רבי אומר אנינות לילה אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים
Original : Zevachim 100b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.