et les Sages ont renforcé leurs paroles davantage que celles de la Torah.
וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה
Zeva’him 101a זבחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos Maîtres ont enseigné : « Car ainsi il m’a été ordonné » (Lv 10, 13) ; « comme je l’ai ordonné » ; « comme l’Éternel l’a ordonné ». « Car ainsi il m’a été ordonné » : ils la mangeront en état de deuil. « Comme je l’ai ordonné » : au moment de l’événement il le leur a dit. « Comme l’Éternel l’a ordonné » : ce n’est pas de moi-même que je le dis.
תנו רבנן (ויקרא י, יג) כי כן צויתי כאשר צויתי כאשר צוה ה' כי כן צויתי באנינות יאכלוה כאשר צויתי בשעת מעשה אמר להן כאשר צוה ה' לא מאליי אני אומר
Mais on objecte : C’est à cause du deuil qu’elle a été brûlée ; c’est pourquoi il est dit : « de telles choses » !
ורמינהי מפני אנינות נשרפה לכך נאמר כאלה
אמר שמואל לא קשיא הא ר"י הא ר"נ
Car on a enseigné : C’est à cause du deuil qu’ils l’ont brûlée ; c’est pourquoi il est dit : « de telles choses », telles sont les paroles de Rabbi Ne’hémia. Rabbi Yehouda et Rabbi Chimon disent : C’est à cause de l’impureté qu’elle a été brûlée ; car si tu dis qu’elle a été brûlée à cause du deuil, ils auraient dû brûler les trois. Autre chose : ils auraient pu les manger le soir. Autre chose : Pin’has n’était-il pas avec eux ?
דתניא מפני אנינות שרפוה לכך נאמר כאלה דברי רבי נחמיה רבי יהודה ור"ש אומרים מפני טומאה נשרפה שאם אתה אומר מפני אנינות נשרפה היו לשלשתן שישרפוה ד"א היו ראוי לאוכלן לערב ד"א והלא פינחס היה עמהן
Rava a dit : L’une et l’autre sont de Rabbi Ne’hémia, et ce n’est pas difficile : ici, il s’agit des sacrifices de circonstance ; là, des sacrifices pour les générations.
רבא אמר אידי ואידי רבי נחמיה ולא קשיא כאן בקדשי שעה כאן בקדשי דורות
Comment Rabbi Ne’hémia explique-t-il ces versets, et comment les Rabbanan expliquent-ils ces versets ?
רבי נחמיה היכי מתריץ להני קראי ורבנן היכי מתרצי להו להני קראי
Rabbi Ne’hémia les explique ainsi : « Pourquoi ne l’avez-vous pas mangée ? » Moïse dit à Aaron : Peut-être son sang est-il entré à l’intérieur [du Saint des Saints] ? Il lui dit : « Voici, son sang n’a pas été apporté » (Lv 10, 18). – Peut-être est-elle sortie hors de son enceinte ? Il lui dit : Elle était dans le sanctuaire.
רבי נחמיה מתריץ להו הכי מדוע לא אכלתם אמר לו משה לאהרן שמא נכנס דמה לפני ולפנים אמר לו (ויקרא י, יח) הן לא הובא את דמה שמא חוץ למחיצתה יצאת אמר לו בקדש היתה
Et peut-être l’avez-vous offerte en état de deuil et l’avez-vous rendue inapte ? Moïse lui dit : Est-ce eux qui l’ont offerte ? C’est moi qui l’ai offerte. Et il lui dit : Si son sang n’a pas été apporté et qu’elle était dans le sanctuaire, « vous deviez la manger, comme je l’ai ordonné » : ils la mangeront en état de deuil.
ודלמא באנינות אקריבתוה ופסלתוה אמר לו משה וכי הם הקריבו אני הקרבתי וא"ל הן לא הובא את דמה ובקדש היתה אכול תאכלו אותה כאשר צויתי באנינות יאכלוה
Il lui dit : « Et il m’est arrivé de telles choses ; si j’avais mangé le sacrifice expiatoire aujourd’hui, cela aurait-il été bien aux yeux de l’Éternel ? » (Lv 10, 19). Peut-être ne l’as-tu entendu que pour les sacrifices de circonstance ?
אמר לו (ויקרא י, יט) ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' שמא לא שמעת אלא בקדשי שעה
Car pour les sacrifices des générations, [l’interdit se déduit] a fortiori de la dîme, qui est moins grave : si, pour la dîme, qui est moins grave, la Torah a dit : « Je n’en ai pas mangé pendant mon deuil » (Dt 26, 14), pour les sacrifices des générations, à plus forte raison !
דאי בקדשי דורות ק"ו ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה (דברים כו, יד) לא אכלתי באוני ממנו בקדשי דורות לא כל שכן
Aussitôt, « Moïse entendit, et cela fut bien à ses yeux » (Lv 10, 20) : il reconnut, et Moïse n’eut pas honte de dire : Je n’ai pas entendu ; mais il dit : J’ai entendu et j’ai oublié.
מיד (ויקרא י, כ) וישמע משה וייטב בעיניו הודה ולא בוש משה לומר לא שמעתי אלא אמר שמעתי ושכחתי
Et Rabbi Yehouda et Rabbi Chimon, comment les expliquent-ils ? Ils les expliquent ainsi : « Pourquoi n’avez-vous pas mangé le sacrifice expiatoire dans le lieu [saint] ? » (Lv 10, 17) : Peut-être son sang est-il entré à l’intérieur ? Il lui dit : « Voici, son sang n’a pas été apporté (à l’intérieur du sanctuaire) » (Lv 10, 18).
ור"י ור"ש היכי מתרצי להו הכי מתרצי להו (ויקרא י, יז) מדוע לא אכלתם את החטאת במקום [הקודש] שמא נכנס דמה לפני ולפנים אמר לו (ויקרא י, יח) הן לא הובא את דמה (אל הקדש פנימה)
Peut-être est-elle sortie hors de son enceinte ? Il lui dit : Voici, elle était dans le sanctuaire. – Et peut-être l’avez-vous offerte en état de deuil et l’avez-vous rendue inapte ? Moïse lui dit : Est-ce eux qui l’ont offerte, de sorte que le deuil la rendrait inapte ? C’est moi qui l’ai offerte.
שמא חוץ למחיצתה יצאת אמר לו הן בקודש היתה ודילמא באנינות אקריבתוה ופסלתוה אמר לו משה הן הקריבוה דפסלה בהו אנינות אני הקרבתיה
Et peut-être, à cause de votre amertume, l’avez-vous négligée et elle est devenue impure ? Il dit à Moïse : Suis-je ainsi à tes yeux, que je mépriserais les choses consacrées au Ciel ? « Et il m’est arrivé de telles choses » : même [s’il m’arrivait] celles-ci et d’autres semblables, je ne mépriserais pas les choses consacrées au Ciel.
ודילמא אגב מררייכו פשעתו בה ואיטמאי אמר לו משה כך אני בעיניך שאני מבזה קדשי שמים ותקראנה אותי כאלה ואפילו אלה וכאלה אין אני מבזה קדשי שמים
Il lui dit : Et si son sang n’a pas été apporté et qu’elle était dans le sanctuaire, « vous deviez la manger » dans le sanctuaire, « comme je l’ai ordonné » : ils la mangeront en état de deuil.
אמר לו ואי הן לא הובא את דמה ובקודש היתה אכול תאכלו אותה בקודש כאשר צויתי באנינות יאכלוה
Il lui dit : Peut-être ne l’as-tu entendu que pour la nuit ? Car pour le jour, [l’interdit se déduit] a fortiori de la dîme, qui est moins grave : si, pour la dîme, qui est moins grave, la Torah a dit : « Je n’en ai pas mangé pendant mon deuil » (Dt 26, 14), pour les choses saintes, qui sont plus graves, à plus forte raison !
אמר לו שמא לא שמעת אלא בלילה דאי ביום ק"ו ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה (דברים כו, יד) לא אכלתי באוני ממנו קודש חמור לא כל שכן
Aussitôt, « Moïse entendit
מיד וישמע משה
Original : Zevachim 101a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.