la rattachons-nous à la majeure partie du membre, qui est sortie ? Ou bien la rattachons-nous à l’animal ? Que la question demeure.
בתר רוב אבר שדינן ליה והא נפק ליה או דלמא בתר בהמה שדינן ליה תיקו
Zeva’him 105a זבחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabba bar Rav Houna l’enseignait au sujet des hommes : [Si] cinq personnes s’en occupent, que trois sont sorties et qu’il en reste deux, qu’en est-il ? Suivons-nous la majorité de ceux qui s’en occupent, ou suivons-nous l’animal ? Que la question demeure.
רבה בר רב הונא מתני לה בגברי במתעסקין בו חמשה בני אדם ונפקו תלתא ופשו להו תרי מאי בתר רוב מתעסקין אזלינן או בתר בהמה אזלינן תיקו
Rabbi Éléazar a demandé : Les taureaux et les boucs qui sont brûlés, qui sont sortis puis revenus, qu’en est-il ? Disons-nous : puisqu’ils sont sortis, ils sont devenus impurs ? Ou bien : puisqu’ils sont revenus, ils sont revenus ?
בעי רבי אלעזר פרים ושעירים הנשרפים שיצאו וחזרו מהו מי אמרינן כיון דנפקי להו איטמו להו או דלמא כיון דהדור הדור
Rabbi Abba bar Memel a dit : Viens et entends : « Si on les portait sur des perches, que les premiers sont sortis hors de la muraille du parvis et que les derniers ne sont pas sortis, les premiers qui sont sortis hors de la muraille du parvis rendent impurs leurs vêtements, et les derniers ne rendent pas impurs leurs vêtements tant qu’ils ne sont pas sortis. » Et s’il te venait à l’esprit que, puisqu’ils sont sortis, ils sont devenus impurs, que ceux qui sont à l’intérieur deviennent impurs !
אמר ר' אבא בר ממל ת"ש היו סובלין אותן במוטות הראשונים יצאו חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים שיצאו חוץ לחומת העזרה מטמאין בגדים והאחרונים אין מטמאין בגדים עד שיצאו ואי ס"ד כיון דנפקי להו איטמו הנך דאיכא גואי ליטמא
Ravina a dit : Et le penses-tu ? Nous exigeons : « Et ensuite il entrera dans le camp » (Lv 14, 8), et ce n’est pas le cas !
אמר רבינא ותסברא הא בעינא (ויקרא יד, ח) ואחר יבא אל המחנה וליכא
Mais comment Rabbi Éléazar le demande-t-il ? Par exemple, s’ils les tiennent avec des bâtons.
אלא רבי אלעזר היכי בעי לה כגון דנקיטי לה בבקולסי
Nos Maîtres ont enseigné : [Pour] les taureaux, la vache [rousse] et le bouc émissaire, celui qui envoie [le bouc], celui qui les brûle et celui qui les fait sortir rendent impurs leurs vêtements, mais eux-mêmes ne rendent pas impurs les vêtements ; mais ils rendent impurs les aliments et les boissons, telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : La vache et les taureaux rendent impurs les aliments et les boissons ; le bouc émissaire ne rend pas impur, car il est vivant, et ce qui est vivant ne rend pas impurs les aliments et les boissons.
ת"ר פרים ופרה ושעיר המשתלח המשלח השורפן והמוציאן מטמא בגדים והן עצמן אין מטמאין בגדים אבל מטמאין אוכלין ומשקין דברי ר"מ וחכ"א פרה ופרים מטמאין אוכלין ומשקין שעיר המשתלח אינו מטמא שהוא חי והחי אינו מטמא אוכלין ומשקין
Cela va bien selon Rabbi Meïr, comme l’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël. Car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Sur toute semence qui se sème » (Lv 11, 37) :
בשלמא לרבי מאיר כדתנא דבי ר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע
de même que les semences, qui ne sont pas destinées à contracter une impureté grave, ont besoin d’être rendues réceptives, de même tout ce qui n’est pas destiné à contracter une impureté grave a besoin d’être rendu réceptif. Exclu le cadavre d’oiseau pur, qui est destiné à contracter une impureté grave et n’a pas besoin d’être rendu réceptif.
מה זרעים שאין סופן ליטמא טומאה חמורה וצריכין הכשר אף כל שאין סופן ליטמא טומאה חמורה צריכין הכשר יצתה נבלת עוף טהור שסופה ליטמא טומאה חמורה ואין צריכה הכשר
Mais selon les Rabbanan : s’ils admettent [l’enseignement] de l’école de Rabbi Yichmaël, même le bouc émissaire [rendrait impur] ; s’ils ne l’admettent pas, même la vache et les taureaux, d’où le savons-nous ?
אלא לרבנן אי אית להו דתנא דבי רבי ישמעאל אפילו שעיר המשתלח אי לית ליה אפי' פרה ופרים מנלן
Quand Rav Dimi vint, il dit : On dit en Occident : Ils ont besoin d’être rendus réceptifs à l’impureté d’ailleurs.
כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא צריכין הכשר טומאה ממקום אחר
Rabbi Éléazar a demandé : Les taureaux et les boucs qui sont brûlés rendent-ils impurs les aliments et les boissons à l’intérieur comme à l’extérieur ? Ce à quoi il manque la sortie est-il comme ce à quoi il manque un acte, ou non ?
בעי רבי אלעזר פרים ושעירים הנשרפים מהו שיטמאו אוכלין ומשקין בפנים כבחוץ מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי או לא
Après l’avoir demandé, il l’a lui-même résolu : Ce à quoi il manque la sortie est comme ce à quoi il manque un acte.
בתר דבעיא הדר פשטה מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי
Rabbi Abba bar Chmouel demanda à Rabbi ’Hiya bar Abba : Le cadavre d’oiseau pur, selon Rabbi Meïr, rend-il impur dans le volume d’une olive ?
בעא מיניה רבי אבא בר שמואל מרבי חייא בר אבא נבלת עוף טהור לר' מאיר מהו שיטמא בכזית
S’il est posé à terre, ne le demande pas ; s’il le tient dans sa bouche, ne le demande pas. Ce que tu peux demander, c’est s’il le tient dans sa main : ce à quoi il manque le rapprochement est-il comme ce à quoi il manque un acte, ou non ?
דמחתא לארעא לא תיבעי לך דנקיט בפומיה לא תיבעי לך כי תיבעי לך דנקיט ליה בידיה מחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי או לא
(Après l’avoir demandé, il l’a lui-même résolu.)
(בתר דבעיא הדר פשטה)
Original : Zevachim 105a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.