« Et vers Taanath-Silo » (Jos 16, 6) : un lieu que quiconque voit soupire, à cause de la consommation de ses saintetés.
ולו תאנת שילה מקום שכל הרואה אותו מתאנח עליו על אכילת קדשים שלו
Zeva’him 118b זבחים
Structure du débat :Baraïta 2Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Abbahou a dit : Le verset dit : « Joseph est un rameau fertile, un rameau fertile près d’une source (ayin) » (Gn 49, 22) : l’œil (ayin) qui n’a pas voulu se nourrir ni jouir de ce qui ne lui appartenait pas mérite de manger [des saintetés] dans toute l’étendue de son regard.
רבי אבהו אמר אמר קרא (בראשית מט, כב) בן פרת יוסף בן פרת עלי עין עין שלא רצתה לזון וליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל כמלא עיניה
Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina a dit : « Et la faveur de Celui qui demeurait dans le buisson (sené) » (Dt 33, 16) : l’œil qui n’a pas voulu jouir de ce qui ne lui appartenait pas mérite de manger [des saintetés] parmi ceux qui le haïssaient (senouïm).
רבי יוסי ברבי חנינא אמר (דברים לג, טז) ורצון שוכני סנה עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל בין השנואין
On a enseigné : « Voit » dont on a parlé, c’est qui le voit entièrement, et non s’il y a un écran entre lui et [Silo]. Rabbi Chimon ben Elyakoum dit à Rabbi Éléazar : Je vais te l’expliquer : par exemple, comme la synagogue de Maon. Rav Papa a dit : « Voit » dont on a parlé, ce n’est pas qui le voit entièrement, mais qui en voit une partie.
תנא רואה שאמרו רואה כולו ולא המפסיק בינו לבינו אמר ליה רבי שמעון בן אליקום לר' אלעזר אסברא לך כגון בי כנישתא דמעון אמר רב פפא רואה שאמרו לא רואה כולו אלא רואה מקצתו
Rav Papa demanda : S’il le voit debout et ne le voit pas assis, qu’en est-il ? Rabbi Yirmeya demanda : S’il le voit debout au bord du torrent et ne le voit pas (assis) dans le lit du torrent, qu’en est-il ? La question reste en suspens.
בעי רב פפא עומד ורואה יושב ואינו רואה מאי בעי ר' ירמיה עומד על גבי הנחל ורואה (יושב) בתוך הנחל ואינו רואה מאי תיקו
Lorsque Rav Dimi est venu, il a dit : Rabbi a dit : En trois lieux la Chekhina a résidé sur Israël : à Silo, à Nov et Guibeon, et au Temple éternel ; et dans tous, elle n’a résidé que dans la part de Benjamin, car il est dit : « Il le couvre tout le jour » (Dt 33, 12) : toutes les couvertures ne seront que dans la part de Benjamin.
כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין
Lorsqu’Abayé partit, il le répéta devant Rav Yossef. Il dit : Kaylil avait un fils unique, et il n’était pas [non plus] convenable. N’est-il pas écrit : « Il abandonna le tabernacle de Silo » (Ps 78, 60), et il est écrit : « Il rejeta la tente de Joseph et ne choisit pas la tribu d’Éphraïm » (Ps 78, 67) ?
כי אזיל אביי אמרה קמיה דרב יוסף אמר חד ברא הוה ליה לכייליל ולא מיתקן והכתיב (תהלים עח, ס) ויטש (את) משכן שילה וכתיב (תהלים עח, סז) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר
Rav Ada a dit : Qu’est-ce qui lui pose difficulté ? Peut-être la Chekhina était-elle dans la part de Benjamin, et le grand Sanhédrin dans la part de Joseph, puisque nous trouvons pour le Temple éternel que la Chekhina était dans la part de Benjamin et le Sanhédrin dans la part de Juda.
אמר רב אדא מאי קא קשיא ליה דלמא שכינה בחלק בנימין וסנהדרי גדולה בחלק יוסף מדמצינו בבית עולמים דשכינה בחלקו של בנימין וסנהדרין בחלק יהודה
Il lui dit : Est-ce comparable ? Là, les héritages sont proches l’un de l’autre ; ici, sont-ils proches ? Ici aussi, ils sont proches, comme l’a dit Rabbi ’Hama fils de Rabbi ’Hanina : Une bande [de terre] sortait de la part de Juda et entrait dans la part de Benjamin, et c’est sur elle que l’autel était bâti ; et Benjamin le juste s’affligeait à son sujet, [désirant] l’absorber.
אמר ליה הכי השתא התם מיקרבן נחלות גבי הדדי הכא מי מקרבן הכא נמי מקרבן כדאמר רבי חמא בר' חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה
Ici aussi, une bande [de terre] sortait de la part de Joseph vers la part de Benjamin, et c’est ce qui est écrit : « Taanath-Silo » (Jos 16, 6).
ה"נ רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין והיינו דכתיב (יהושע טז, ו) תאנת שילה
C’est comme une controverse de Tannaïm : « Il le couvre » : c’est le premier Temple ; « tout le jour » : c’est le second Temple ; « et entre ses épaules Il réside » : ce sont les jours du Messie.
כתנאי חופף עליו זה מקדש ראשון כל היום זה מקדש שני ובין כתיפיו שכן אלו ימות המשיח
Rabbi dit : « Il le couvre » : c’est ce monde-ci ; « tout le jour » : ce sont les jours du Messie ; « et entre ses épaules Il réside » : c’est le monde futur.
רבי אומר חופף עליו זה העולם הזה כל היום אלו ימות המשיח ובין כתיפיו שכן זה העולם הבא
Nos maîtres ont enseigné : Les jours de la tente d’assignation du désert, quarante ans moins un ; les jours de la tente d’assignation de Guilgal, quatorze : sept où ils conquirent et sept où ils partagèrent ; les jours de la tente d’assignation de Nov et Guibeon, cinquante-sept ; il en reste pour Silo trois cent soixante-dix moins un.
ת"ר ימי אהל מועד שבמדבר ארבעים שנה חסר אחת ימי אהל מועד שבגלגל ארבע עשרה ז' שכבשו וז' שחלקו ימי אהל מועד שבנוב וגבעון חמשים ושבע נשתיירו לשילה ג' מאות ושבעים חסר אחת
« Les jours de la tente d’assignation du désert, quarante [ans] moins un », d’où le savons-nous ? Car le maître a dit : La première année, Moïse fit le tabernacle ; la deuxième, le tabernacle fut dressé et Moïse envoya des explorateurs.
ימי אהל מועד שבמדבר ארבעים חסר אחת מנלן דאמר מר שנה ראשונה עשה משה את המשכן שניה הוקם המשכן ושלח משה מרגלים
« De Guilgal, quatorze : sept où ils conquirent et sept où ils partagèrent », d’où le savons-nous ? Car Caleb dit : « J’avais quarante ans lorsque Moïse, serviteur de l’Éternel, m’envoya de Kadech-Barnéa pour explorer le pays, et je lui rapportai une parole selon ce qui était dans mon cœur » (Jos 14, 7), et il est écrit : « Et maintenant, me voici aujourd’hui âgé de quatre-vingt-cinq ans » (Jos 14, 10).
שבגלגל ארבע עשרה שבע שכבשו ושבע שחלקו מנלן דקאמר כלב (יהושע יד, ז) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה' אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי וכתיב ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה
Lorsqu’il traversa le Jourdain, quel âge avait-il ? Soixante-dix-huit ans ; et il dit : « âgé de quatre-vingt-cinq ans ». Voilà les sept où ils conquirent.
כי עבריה לירדן בר כמה הוי בר שבעין ותמני וקאמר בן חמש ושמונים שנה הרי שבע שכבשו
Et les sept où ils partagèrent, d’où le savons-nous ? Si tu veux, dis : puisqu’il y en eut sept pour la conquête, il y en eut aussi sept pour le partage.
ושבע שחלקו מנלן איבעית אימא מדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו
Et si tu veux, dis : car autrement tu ne trouverais pas [le compte de] « la quatorzième année après que la ville eut été frappée » (Ez 40, 1).
ואיבעית אימא מדלא משכחת לה (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר:
« La tente d’assignation de Nov et Guibeon, cinquante-sept », d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Et lorsqu’il mentionna l’arche de Dieu » (1 S 4, 18).
אהל מועד שבנוב וגבעון חמשים ושבע מנ"ל דכתיב (שמואל א ד, יח) ויהי כהזכירו את ארון האלהים
Et on a enseigné : Quand Éli le cohen mourut, Silo fut détruite et ils vinrent à Nov ; quand Samuel de Rama mourut, Nov fut détruite et ils vinrent à Guibeon.
ותנא כשמת עלי הכהן חרבה שילה ובאו לנוב כשמת שמואל הרמתי חרבה נוב ובאו לגבעון
Et il est écrit : « Depuis le jour où l’arche fut installée à Kiryath-Yearim, les jours se multiplièrent, et il y eut vingt ans, et toute la maison d’Israël soupira après l’Éternel » (1 S 7, 2).
וכתיב (שמואל א ז, ב) ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי ה'
Ces vingt ans [se décomposent ainsi] : dix ans où Samuel régna seul, un an où Samuel et Saül régnèrent, deux où Saül régna [seul], et sept de David,
הני עשרים שנה עשר שנה שמלך שמואל בעצמו ושנה שמלך שמואל ושאול ושתים שמלך שאול ושבע דדוד
Original : Zevachim 118b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.