Structure du débat :Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabbi Yehouda te dira : Lorsqu’il est écrit « ce qui était droit (à ses yeux) », c’est [à propos de l’autel privé] que c’est écrit ; mais sur le grand autel public, on peut offrir même les obligatoires.
ורבי יהודה אמר לך כי כתיב הישר (בעיניו) הוא דכתיב אבל בבמה גדולה אפילו חובות נמי ליקרוב
Mais n’est-il pas écrit « chacun » (ich) ? N’est-ce pas pour dire qu’un particulier peut offrir les [sacrifices] volontaires, mais ne peut pas offrir les obligatoires ? Quand il est écrit « chacun », c’est pour valider le non-cohen.
אלא הא כתיב איש לאו למימרא דאיש ישרות הוא דליקרוב הא חובות לא ליקרוב כי כתיב איש להכשיר את הזר
Le maître a dit : « Rabbi Chimon dit, etc. » Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Car il est écrit : « Les enfants d’Israël firent la Pâque à Guilgal » (Jos 5, 10).
אמר מר רבי שמעון אומר וכו': מ"ט דרבי שמעון דכתיב (יהושע ה, י) ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל
C’est évident ! Mais il nous apprend ceci : ce sont les [sacrifices] obligatoires semblables à la Pâque qui sont offerts ; ceux qui ne sont pas semblables à la Pâque ne sont pas offerts. Et l’autre ?
פשיטא אלא הא קמ"ל דחובות כעין פסח הוא דקרב הא לאו כעין פסח לא קרב ואידך
Un répétiteur enseigna devant Rav Ada bar Ahava : Il n’y a de différence entre le grand autel public et le petit autel privé que l’agneau pascal et les [sacrifices] obligatoires qui ont un temps fixé. (Il lui dit : Un particulier, des [sacrifices] obligatoires qui ont un temps fixé, d’où en aurait-il ?
תני תנא קמיה דרב אדא בר אהבה אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסח וחובות הקבוע להן זמן (א"ל יחיד חובות שקבוע להן זמן מנא ליה
Il lui dit : Efface-le.) Il lui dit : Interprète ta baraïta comme [traitant de] l’holocauste obligatoire, à la différence de l’holocauste volontaire ; car si [c’était] un sacrifice expiatoire de particulier, y a-t-il des [sacrifices] obligatoires qui ont un temps fixé ?
א"ל אסמייה) א"ל תתרגם מתניתך בעולת חובה דאיכא עולת נדבה דאי חטאת יחיד הוא חובות דקביע ליה זמן מי איכא
Qu’on l’établisse donc pour l’offrande de farine obligatoire, puisqu’il y a les galettes [du grand prêtre] ! Il pense qu’il n’y a pas d’offrande de farine sur un autel privé.
ולוקמה במנחת חובה דהא איכא חביתין קא סבר אין מנחה בבמה:
« Lorsqu’ils arrivèrent à Silo, etc. » D’où [sait-on] ces choses ? Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Un verset dit : « Elle l’amena dans la maison de l’Éternel à Silo » (1 S 1, 24), et un [autre] verset dit : « Il abandonna le tabernacle de Silo, la tente où Il demeurait parmi les hommes » (Ps 78, 60), et il est écrit : « Il rejeta la tente de Joseph et ne choisit pas la tribu d’Éphraïm » (Ps 78, 67).
באו לשילה וכו': מנא הני מילי א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כתוב אחד אומר (שמואל א א, כד) ותביאהו בית ה' שילה וכתוב אחד אומר (תהלים עח, ס) ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם וכתיב (תהלים עח, סז) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר
« Les saintetés éminentes ». D’où [sait-on] ces choses ? Rabbi Ochaya a dit : Car le verset dit : « Garde-toi d’offrir tes holocaustes en tout lieu que tu verras » (Dt 12, 13) : en tout lieu que tu verras, tu n’offres pas, mais tu manges en tout lieu que tu vois.
קדשי קדשים: מנא הני מילי א"ר אושעיא דאמר קרא (דברים יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר (אתה) תראה בכל מקום אשר תראה אי אתה מעלה אבל אתה אוכל בכל מקום שאתה רואה
Original : Zevachim 118a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.