Il pense que celui à qui manque l’expiation, [s’agissant] d’un zav, est comme un zav [et ne s’en déduit donc pas].
קסבר מחוסר כפורים דזב כזב דמי
Zeva’him 17b זבחים
Et que celui à qui manque l’expiation d’un zav soit comme un zav, c’est une controverse de Tannaïm, car il est enseigné : Si un endeuillé ou celui à qui manque l’expiation a brûlé la vache [rousse], elle est valide. Yossef le Babylonien dit : [Si c’est] un endeuillé, elle est valide ; celui à qui manque l’expiation, elle est invalide. N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : l’un pense que celui à qui manque l’expiation d’un zav est comme un zav, et l’autre pense qu’il n’est pas comme un zav ?
ומחוסר כפורים דזב כזב דמי תנאי היא דתניא שרפה אונן ומחוסר כפורים כשרה יוסף הבבלי אומר אונן כשרה מחוסר כפורים פסולה מאי לאו בהא קמיפלגי מר סבר מחוסר כפורים דזב כזב דמי ומר סבר לאו כזב דמי
Non : tous s’accordent qu’il est comme un zav, et ici ils divergent sur ceci : il est écrit : « Le pur aspergera » (Nb 19, 19), d’où l’on déduit qu’il [était] impur ; cela enseigne que celui qui s’est immergé le jour même est valide pour la vache.
לא דכולי עלמא כזב דמי והכא בהא קמיפלגי דכתיב (במדבר יט, יט) והזה הטהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שכשר בפרה
L’un pense [que cela vise] l’impureté de toute la Torah, et l’autre pense l’impureté de cette section [ : celle du mort].
מר סבר טומאה דכל התורה כולה ומר סבר טומאה דהך פרשה
Par conséquent, l’endeuillé et celui qui s’est immergé le jour même d’une impureté de reptile, qui sont légers, se déduisent par a fortiori de celui qui s’est immergé le jour même d’une impureté de mort ; mais celui à qui manque l’expiation d’un zav, qui est grave, puisque l’impureté sort de son propre corps, non.
הלכך אונן וטבול יום דטמא שרץ דקילי אתו בקל וחומר מטבול יום דמת אבל מחוסר כפורים דזב דחמיר שכן טומאה יוצאה עליו מגופו לא:
Celui à qui manquent les vêtements : d’où le savons-nous ? Rabbi Abbahou dit au nom de Rabbi Yo’hanan, et certains le rapportent au nom de Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon : Le verset dit : « Tu les ceindras de la ceinture, Aaron et ses fils, tu leur attacheras des coiffes, et la prêtrise leur appartiendra comme statut perpétuel » (Ex 29, 9) : quand leurs vêtements sont sur eux, leur prêtrise est sur eux ; quand leurs vêtements ne sont pas sur eux, leur prêtrise n’est pas sur eux.
מחוסר בגדים: מנלן אמר רבי אבוה אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר קרא (שמות כט, ט) וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהונה לחקת עולם בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם
Mais est-ce de là qu’on le tire ? On le tire de là-bas ! Car il est enseigné : D’où savons-nous que ceux qui ont bu du vin, s’ils accomplissent le service, profanent ? Le verset dit : « Tu ne boiras ni vin ni boisson enivrante… » (Lv 10, 9), « …et pour distinguer entre le sacré et le profane » (Lv 10, 10). Celui à qui manquent les vêtements et celui qui ne s’est pas lavé les mains et les pieds, d’où [le savons-nous] ?
והא מהכא נפקא מהתם נפקא דתניא מנין לשתויי יין שאם עבד חילל תלמוד לומר (ויקרא י, ט) יין ושכר אל תשת וגו' (ויקרא י, י) ולהבדיל בין הקודש ובין החול מחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים מנין
Original : Zevachim 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.