Le verset dit « statut » (Lv 10, 9), « statut » (Ex 29, 9), pour une analogie verbale.
תלמוד לומר (ויקרא י, ט) חוקה (שמות כט, ט) חוקה לגזירה שוה
Zeva’him 18a זבחים
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si c’était de là-bas, j’aurais dit : cela vaut pour un service pour lequel un non-cohen est passible de mort, mais pour un service pour lequel un non-cohen n’est pas passible de mort, dis que non. On nous l’apprend donc.
אי מהתם הוה אמינא הני מילי עבודה דזר חייב עליה מיתה אבל עבודה דאין זר חייב עליה מיתה אימא לא קמ"ל
Nous avons trouvé celui à qui manquent les vêtements ; ceux qui ont bu du vin, d’où le savons-nous ? On déduit « statut », « statut » de celui à qui manquent les vêtements.
אשכחן מחוסר בגדים שתויי יין מנלן אתיא חוקה חוקה ממחוסר בגדים
Mais le Tanna a pris [comme source] « et pour distinguer entre… » ! [Il l’a fait] avant que l’analogie verbale ne soit établie.
והא תנא ולהבדיל בין וגו' קא נסיב לה מקמי דליקום גזירה שוה
Mais le Tanna déduit celui à qui manquent les vêtements de ceux qui ont bu du vin ! Voici ce qu’il veut dire : D’où savons-nous qu’on ne distingue pas entre celui à qui manquent les vêtements, ceux qui ont bu du vin et celui qui ne s’est pas lavé les mains et les pieds ? Le verset dit « statut », « statut », pour une analogie verbale.
והא תנא מחוסר בגדים הוא דקא יליף משתויי יין ה"ק מנין שלא נחלקו בין מחוסר בגדים לשתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים תלמוד לומר חוקה חוקה לגזירה שוה
Mais alors « pour distinguer », pourquoi est-ce nécessaire ? Pour [l’enseignement] de Rav, car Rav ne plaçait pas d’interprète auprès de lui d’un jour de fête au lendemain, à cause de l’ivresse.
אלא להבדיל למה לי לכדרב דרב לא מוקים אמורא עליה מיומא טבא לחבריה משום שכרות
Encore : est-ce de là qu’on le tire ? On le tire de là-bas : « Les fils d’Aaron le cohen mettront [du feu] » (Lv 1, 7) : dans sa prêtrise ; cela enseigne qu’un grand-prêtre qui a revêtu les vêtements d’un cohen ordinaire et a accompli le service, son service est invalide.
אכתי מהכא נפקא מהתם נפקא (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן בכיהונו לימד על כהן גדול שלבש בגדי כהן הדיוט ועבד עבודתו פסולה
Si c’était de là-bas, j’aurais dit : cela vaut pour un service qui empêche l’expiation, mais pour un service qui n’empêche pas l’expiation, non.
אי מהתם הוה אמינא ה"מ עבודה דמעכבא כפרה אבל עבודה דלא מעכבא כפרה לא
Encore : est-ce de là qu’on le tire ? On le tire de là-bas : « Les fils d’Aaron, les cohanim, disposeront les morceaux… » (Lv 1, 8) : « les cohanim », dans leur prêtrise ; de là, un cohen ordinaire qui a revêtu les vêtements du grand-prêtre et a accompli le service, son service est invalide.
ואכתי מהכא נפקא מהתם נפקא (ויקרא א, ח) וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים וגו' הכהנים בכיהונן מכאן לכהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול ועבד עבודתו פסולה
Si c’était de là-bas, j’aurais dit : cela vaut pour un manque, mais pour un excédent, non. On nous l’apprend donc.
אי מהתם הוה אמינא הני מילי חיסור אבל ייתור לא קמ"ל:
Les Sages ont enseigné : S’ils [les vêtements] étaient lâches, relevés ou usés et qu’il a accompli le service, son service est valide. S’il a revêtu deux caleçons, deux ceintures, s’il en manquait un, s’il y en avait un de trop, ou s’il avait un pansement sur une plaie de sa chair sous son vêtement, ou s’ils étaient
תנו רבנן היו מרושלין מסולקין משוחקים ועבד עבודתו כשירה לבש שני מכנסים שני אבנטים חסר אחת יתר אחת או שהיתה לו רטיה על מכת בשרו תחת בגדו או שהיו
Original : Zevachim 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.