Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et selon Rabbi Chimon, qui n’exige pas la sanctification de la poignée, et selon celui qui dit que, même pour Rabbi Chimon, il faut la sanctification de la poignée [mais] qu’avec la gauche c’est valide, pourquoi a-t-on besoin de « main », « main » de Rava ?
ולר"ש דלא בעי קידוש קומץ ולמאן דאמר לר"ש נמי בעי קידוש קומץ בשמאל אכשורי מכשר יד יד דרבא למה לי
Si c’est pour la prise de poignée elle-même, cela découle de [l’enseignement de] Rav Yehouda, fils de Rabbi ’Hiya, car Rav Yehouda, fils de Rabbi ’Hiya, a dit : Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? [Le verset dit :] « C’est une chose très sainte, comme le sacrifice expiatoire et comme le sacrifice de culpabilité » (Lv 6, 10) :
אי לקמיצה עצמה מדרב יהודה בריה דרבי חייא נפקא דאמר ר"י בריה דרבי חייא מאי טעמא דרבי שמעון [דאמר קרא] (ויקרא ו, י) קודש קדשי' היא כחטאת וכאשם
s’il vient l’accomplir à la main, il l’accomplit de la droite, comme le sacrifice expiatoire ; s’il vient l’accomplir avec un ustensile, il l’accomplit de la gauche, comme le sacrifice de culpabilité.
בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם
Ce n’est nécessaire que pour la poignée de l’offrande du pécheur : on aurait pu dire, puisque Rabbi Chimon a dit que son sacrifice ne doit pas être embelli, que même s’il en prend la poignée de la gauche, elle serait valide. On nous l’apprend donc.
לא נצרכא [אלא] לקומץ מנחת חוטא סד"א הואיל ואמר ר"ש שלא יהא קרבנו מהודר כי קמץ לה בשמאל נמי תיתכשר קא משמע לן:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : « Le cohen oint prendra du sang du taureau » (Lv 4, 5) : du sang de la vie, et non du sang de la peau, ni du sang qui s’écoule ensuite.
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא ד, ה) ולקח הכהן המשיח מדם הפר מדם הנפש ולא מדם העור ולא מדם התמצית
« Du sang du taureau » : il recevra le sang du taureau [directement]. Car si tu pensais [qu’il s’agit de] « du sang du taureau » comme c’est écrit, « du sang », même une partie du sang ? Mais Rav a dit : Celui qui égorge doit recevoir tout le sang du taureau, car il est dit : « Et tout son sang, il le versera » (Lv 4, 7) !
מדם הפר דם מהפר יקבלנו דאי סלקא דעתך מדם הפר כדכתיב מדם ואפילו מקצת דם והאמר רב השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר (ויקרא ד, ז) ואת כל דמו ישפוך
Revenons au texte : Rav Yehouda dit au nom de Rav : Celui qui égorge doit recevoir tout le sang du taureau, car il est dit : « Et tout le sang du taureau, il le versera » (Lv 4, 7). Mais c’est écrit à propos du reste [du sang] !
גופא אמר רב יהודה אמר רב השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר (ויקרא ד, ז) ואת כל דם הפר ישפך והא בשיריים כתיב
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Celui qui égorge doit lever le couteau vers le haut, car il est dit : « Il prendra du sang du taureau » (Lv 4, 5) : du sang du taureau, et non du sang du taureau et d’autre chose.
אמר רב יהודה אמר שמואל השוחט צריך שיגביה סכין למעלה שנאמר (ויקרא ד, ה) ולקח מדם הפר ולא מדם הפר ודבר אחר
Rav ’Hisda dit au nom de Rav Yirmeya bar Abba : Celui qui égorge doit placer
אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא השוחט צריך שיתן
Original : Zevachim 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.