qu’il n’y mêle pas d’autres pensées.
לא יערב בו מחשבות אחרות
Zeva’him 29a זבחים
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Pigoul » : c’est hors de son lieu.
פיגול זה חוץ למקומו
« Ce sera » : cela enseigne qu’elles se joignent l’une à l’autre.
יהיה מלמד שמצטרפין זה עם זה
« Et la personne qui en mangera » : une et non deux. Laquelle ? C’est hors de son temps, car on déduit « faute », « faute » du notar, qui lui ressemble par les traits B-Z-B.
והנפש האוכלת ממנו אחד ולא שנים ואיזה זה חוץ לזמנו דגמר עון עון מנותר דדמי ליה בז"ב
Rav Papa dit à Rava : Selon toi, « le troisième » de la section « Vous serez saints », qu’en interprètes-tu ? Il en a besoin pour le cas où [la pensée] serait triple : dans le sang, dans la chair et dans les parties à brûler.
אמר ליה רב פפא לרבא לדידך שלישי דפרשת קדושים תהיו מאי דרשת ביה ההוא מיבעי ליה למקום שיהא משולש בדם בבשר ובאימורין
Qu’on le tire du premier verset : « Si l’on mange, mange » ! Du fait que le Miséricordieux l’a exprimé par le terme « troisième ».
תיפוק לי מקרא קמא אם האכל יאכל מדאפקיה רחמנא בלשון שלישי
Rav Achi dit : J’ai dit cet enseignement devant Rav Matna, et il me dit : Si c’était de là, j’aurais dit : « le troisième » est un particulier, « pigoul » est un général, et le général devient un ajout au particulier, et les autres lieux seraient inclus. On nous l’apprend donc.
אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב מתנה א"ל אי מהתם הוה אמינא שלישי פרט פיגול כלל ונעשה כלל מוסף על הפרט ואיתרבו שאר מקומות קא משמע לן
Les Sages ont enseigné : « Et si l’on mange, mange de la chair de son sacrifice de paix » (Lv 7, 18). Rabbi Eliézer dit : Incline ton oreille pour entendre : l’Écriture parle de celui qui pense manger de son sacrifice le troisième jour. Ou bien ne parle-t-elle que de celui qui mange de son sacrifice le troisième jour ? Tu as dit : après qu’il a été valide, deviendrait-il invalide ?
ת"ר (ויקרא ז, יח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו אמר רבי אליעזר כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר או אינו אלא באוכל מזבחו ליום שלישי אמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסל
Rabbi Akiva lui dit : Voici que nous avons trouvé le zav, la zava et celle qui garde un jour pour un jour, qui sont présumés purs, et dès qu’ils ont vu [un écoulement], ils ont annulé [leur décompte]. Toi aussi, ne t’étonne pas de ceci : bien qu’il ait été valide, il redevient invalide.
אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה וכיון שראו סתרו אף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שהוכשר שיחזור ויפסל
Il lui dit : Voici qu’il dit « celui qui offre » : au moment de l’offrande il est disqualifié, et il n’est pas disqualifié le troisième jour. Ou bien « celui qui offre » ne désigne-t-il que le cohen qui offre ? Lorsqu’il dit « lui », il parle du sacrifice, et ne parle pas du cohen.
אמר ליה הרי הוא אומר המקריב בשעת הקרבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי או אינו אומר המקריב אלא זה כהן המקריב כשהוא אומר אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן
Ben ’Azzaï dit : « Lui », que vient-il enseigner ? Puisqu’il est dit : « Tu ne tarderas pas à l’acquitter » (Dt 23, 22), on pourrait penser que même celui qui tarde [à acquitter] son vœu [tombe sous] « il ne sera pas agréé » ; le verset dit « lui » : lui [tombe sous] « il ne sera pas agréé », mais celui qui tarde [à acquitter] son vœu ne [tombe] pas sous « il ne sera pas agréé ».
בן עזאי אומר אותו מה ת"ל לפי שנא' (דברים כג, כב) לא תאחר לשלמו יכול אף מאחר נדרו בלא ירצה ת"ל אותו אותו בלא ירצה ואין המאחר נדרו בלא ירצה
D’autres disent : « Il ne sera pas compté » : par la pensée il est disqualifié, et il n’est pas disqualifié le troisième jour.
אחרים אומרים לא יחשב במחשבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי
Et Ben ’Azzaï, d’où sait-il que l’Écriture parle du sacrifice et non du cohen ? Si tu veux, dis qu’il le tire de [la source des] « autres » ; et si tu veux, dis : de ce qu’il est écrit non pas « ils ne seront pas agréés » mais « il ne sera pas agréé » : c’est le sacrifice.
ובן עזאי דבזבח הכתוב מדבר ואינו בכהן מנא ליה אי בעית אימא נפקא ליה מדאחרים ואיבעית אימא מדכתיב לא ירצו ולא ירצה זיבחא הוא
Et Ben ’Azzaï : « lui [tombe sous] il ne sera pas agréé, mais celui qui tarde [à acquitter] son vœu ne [tombe] pas sous il ne sera pas agréé » se tire-t-il d’ici ? Il se tire de [la source des] « autres », car il est enseigné : D’autres disent : On pourrait penser qu’un premier-né dont l’année est passée
ובן עזאי אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא ירצה מהכא נפקא מדאחרים נפקא דתניא אחרים אומרים יכול יהא בכור שעיברה שנתו
Original : Zevachim 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.