est comme les sacrifices consacrés devenus invalides, et qu’il soit disqualifié ;
כפסולי המוקדשין ויפסל
Zeva’him 29b זבחים
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
le verset dit : « Tu mangeras devant l’Éternel ton Dieu la dîme de ton blé… [et les premiers-nés] » (Dt 14, 23) : il compare le premier-né à la dîme : de même que la dîme n’est pas disqualifiée d’une année à l’autre, de même le premier-né n’est pas disqualifié d’une année à l’autre.
ת"ל (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו' מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה
C’était nécessaire : on aurait pu dire, cela vaut pour le premier-né, qui n’est pas sujet à l’agrément ; mais les sacrifices, qui sont sujets à l’agrément, dis qu’ils ne soient pas agréés. On nous l’apprend donc.
איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בכור דלאו בר הרצאה הוא אבל קדשים דבני הרצאה נינהו אימא לא לירצו קמ"ל
Et encore, on le tire de là-bas : « Il y aurait en toi un péché » (Dt 23, 22) : et non un péché dans ton sacrifice !
ואכתי מהתם נפקא (דברים כג, כב) והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא
Et Ben ’Azzaï a besoin de celui-là : « Il y aurait en toi un péché », et non un péché dans ta femme. On aurait pu dire, puisque Rabbi Éléazar, et certains disent Rabbi Yo’hanan, a dit : La femme d’un homme ne meurt que si on lui réclame de l’argent et qu’il n’en a pas, car il est dit : « Si tu n’as pas de quoi payer, pourquoi prendrait-on ton lit de dessous toi ? » (Pr 22, 27), [que] pour cette faute de « ne pas tarder », elle meure aussi. On nous l’apprend donc.
ובן עזאי ההוא מבעי ליה והיה בך חטא ולא באשתך חטא סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי אלעזר ואיתימא רבי יוחנן אין אשתו של אדם מתה אא"כ מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב, כז) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך בהאי עון דבל תאחר נמי מתה קמ"ל:
D’autres disent : Par la pensée il est disqualifié, et il n’est pas disqualifié le troisième jour. Et Rabbi Eliézer, que fait-il de « il ne sera pas compté » ?
אחרים אומרים במחשבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי ורבי אליעזר לא יחשב מאי עביד ליה
Il en a besoin pour [l’enseignement] de Rabbi Yannaï, car Rabbi Yannaï a dit : D’où savons-nous que les pensées s’excluent l’une l’autre ? Car il est dit : « Il ne sera pas compté » : qu’il n’y mêle pas d’autres pensées.
מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי מנין למחשבות שמוציאות זו מזו שנאמר לא יחשב לא יערב בו מחשבות אחרות
Et Rav Mari l’enseignait [ainsi] : Rabbi Yannaï dit : D’où savons-nous que celui qui pense [une pensée illégitime] pour les choses saintes reçoit la flagellation ? Le verset dit : « Il ne sera pas compté » (Lv 7, 18).
ורב מרי מתני אמר רבי ינאי מנין למחשב בקדשים שהוא לוקה ת"ל (ויקרא ז, יח) לא יחשב
Rav Achi dit à Rav Mari : C’est un interdit qui ne comporte pas d’acte, et tout interdit qui ne comporte pas d’acte, on ne reçoit pas la flagellation pour lui ! Il lui répondit : C’est [l’avis de] Rabbi Yehouda, qui dit que pour un interdit qui ne comporte pas d’acte, on reçoit la flagellation.
א"ל רב אשי לרב מרי לאו שאין בו מעשה הוא וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו אמר ליה רבי יהודה היא דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו:
MICHNA: Voici la règle : quiconque égorge, reçoit, marche ou asperge [avec l’intention] de manger une chose qu’on a coutume de manger ou de faire fumer une chose qu’on a coutume de faire fumer, [la mesure d’]une olive : hors de son lieu, c’est invalide, mais il n’y a pas de retranchement ; hors de son temps, c’est pigoul et l’on est passible de retranchement pour cela ; pourvu que ce qui permet [la consommation] soit offert selon sa prescription.
מתני׳ זה הכלל כל השוחט והמקבל והמהלך והזורק לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר כזית חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקריב המתיר כמצותו
Comment ce qui permet est-il offert selon sa prescription ? S’il a égorgé en silence et a reçu, marché et aspergé [avec l’intention] hors de son temps ; ou s’il a égorgé [avec l’intention] hors de son temps et a reçu, marché et aspergé en silence ; ou s’il a égorgé, reçu, marché et aspergé [avec l’intention] hors de son temps : c’est là offrir ce qui permet selon sa prescription.
כיצד קרב המתיר כמצותו שחט בשתיקה קבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו וקבל והלך וזרק בשתיקה או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו זהו שמקריב המתיר כמצותו
Comment ce qui permet n’est-il pas offert selon sa prescription ? S’il a égorgé [avec l’intention] hors de son lieu et a reçu, marché et aspergé [avec l’intention] hors de son temps ; ou s’il a égorgé [avec l’intention] hors de son temps et a reçu, marché et aspergé [avec l’intention] hors de son lieu ; ou s’il a égorgé, reçu, marché et aspergé [avec l’intention] hors de son lieu (et de son temps).
כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו קבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קבל והלך וזרק חוץ למקומו או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ למקומו (ולזמנו)
[Pour] la Pâque et le sacrifice expiatoire, s’il les a égorgés sous un autre nom et a reçu, marché et aspergé [avec l’intention] hors de son temps ; ou s’il a égorgé [avec l’intention] hors de son temps et a reçu, marché et aspergé sous un autre nom ; ou s’il a égorgé, reçu, marché et aspergé leur sang sous un autre nom : c’est là que ce qui permet n’a pas été offert selon sa prescription.
הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קיבל והלך וזרק שלא לשמן או ששחט וקבל והלך וזרק דמן שלא לשמן זהו שלא קרב המתיר כמצותו
[S’il a pensé] manger une olive dehors [et] une olive le lendemain, une olive le lendemain [et] une olive dehors, une demi-olive dehors [et] une demi-olive le lendemain, une demi-olive le lendemain [et] une demi-olive dehors, c’est invalide, mais il n’y a pas de retranchement.
לאכול כזית בחוץ כזית למחר כזית למחר כזית בחוץ כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת
Rabbi Yehouda dit : Voici la règle : chaque fois que la pensée du temps a précédé la pensée du lieu, c’est pigoul et l’on est passible de retranchement pour cela ; et si la pensée du lieu a précédé la pensée du temps, c’est invalide, mais il n’y a pas de retranchement. Et les Sages disent : Dans l’un et l’autre cas, c’est invalide, mais il n’y a pas de retranchement. [S’il a pensé] manger une demi-olive [et] faire fumer une demi-olive, c’est valide, car la consommation et la combustion ne se joignent pas.
אמר רבי יהודה זה הכלל כל שמחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת לאכול כחצי זית להקטיר כחצי כזית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין:
GUEMARA: Ilfa dit : La controverse porte sur deux services ; mais dans un seul service, de l’avis de tous, c’est un mélange de pensées. Et Rabbi Yo’hanan dit : Même dans un seul service, il y a controverse.
גמ׳ אמר אילפא מחלוקת בשתי עבודות אבל בעבודה אחת דברי הכל עירוב מחשבות הוי ורבי יוחנן אמר אף בעבודה אחת מחלוקת
D’accord pour Ilfa : puisque le début porte sur deux services, la fin aussi porte sur deux services. Mais pour Rabbi Yo’hanan, le début porterait sur deux services et la fin sur un seul service ?
בשלמא לאילפא מדרישא בשתי עבודות סיפא נמי בשתי עבודות אלא לרבי יוחנן רישא בשתי עבודות וסיפא בעבודה אחת
Original : Zevachim 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.