Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
délibérément, il n’a pas été agréé. De quoi s’agit-il ? D’un particulier ; mais pour la communauté, que ce soit par inadvertance ou délibérément, il a été agréé. Et pour les idolâtres, que ce soit par inadvertance ou délibérément, il n’a pas été agréé. »
במזיד לא הורצה בד"א ביחיד אבל בציבור בין בשוגג בין במזיד הורצה ובעובדי כוכבי' בין בשוגג ובין במזיד לא הורצה
Les rabbins l’ont rapporté devant Rav Papa : [C’est] selon qui ? Pas selon Rabbi Yossé, car Rabbi Yossé n’a-t-il pas dit : « Je vois pour tous ces [cas qu’il faut] être rigoureux » ?
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי יוסי דאי רבי יוסי האמר בכולן אני רואה להחמיר
Rav Papa leur dit : Tu peux même dire [que c’est]Rabbi Yossé ; là-bas c’est différent, car le verset dit « pour eux » : pour eux, et non pour les idolâtres.
אמר להו רב פפא אפי' תימא רבי יוסי שאני התם דאמר קרא להם להם ולא לעובדי כוכבים
MICHNA: Les choses pour lesquelles on n’est pas passible [de la peine] de pigoul, on est passible à leur sujet [de la peine] de notar et d’impureté, sauf le sang. Rabbi Chimon déclare passible pour une chose qu’on a coutume de manger ; mais le bois, l’encens et l’encens aromatique, on n’est pas passible à leur sujet [de la peine] d’impureté.
מתני׳ דברים שאין חייבים עליהם משום פיגול חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא חוץ מן הדם ר' שמעון מחייב בדבר שדרכן לאכול אבל העצים והלבונה והקטורת אין חייבין עליו משום טומאה:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « On pourrait [croire] qu’on n’est passible [de la peine] d’impureté que pour une chose qui a des permetteurs, que ce soit pour l’homme ou pour l’autel.
גמ׳ ת"ר יכול לא יהו חייבין משום טומאה אלא על דבר שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח
Et c’est un raisonnement : si [pour] le pigoul, qui est [puni] d’une [offrande] fixe, [qui requiert] une seule connaissance, et qui n’a pas été permis de sa généralité, on n’est passible que pour une chose qui a des permetteurs, que ce soit pour l’homme ou pour l’autel,
ודין הוא ומה פיגול שהוא בקביעה ובידיעה אחת ולא הותר מכללו אין חייבין עליו אלא על דבר שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח
[pour] l’impureté, qui est [punie] d’une [offrande] variable, [qui requiert] deux connaissances, et qui a été permise de sa généralité, n’est-il pas logique qu’on ne soit passible que pour une chose qui a des permetteurs, que ce soit pour l’homme ou pour l’autel ?
טומאה שהיא בעולה ויורד ובשתי ידיעות והותרה מכללה אינו דין שאינו חייב אלא על דבר שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח
On pourrait [croire] : immédiatement ; l’Écriture dit : “qui s’approchera” (Lv 22, 3). Rabbi Éléazar a dit : Y a-t-il donc celui qui touche [seulement] qui soit passible ?
יכול מיד ת"ל (ויקרא כב, ג) יקרב אמר ר"א וכי יש נוגע שהוא חייב
Pourquoi donc l’Écriture dit-elle “qui s’approchera” ? L’Écriture parle de [la chair] qui est devenue apte à être offerte. Comment donc ? [Ce qui] a des permetteurs, dès que les permetteurs ont été offerts ; [ce qui] n’a pas de permetteurs, dès qu’il a été consacré dans un ustensile. »
אלא מה ת"ל יקרב בהוכשר [בשר] ליקרב הכתוב מדבר הא כיצד יש לו מתירין משיקרבו מתירין אין לו מתירין משיקדש בכלי
Au contraire, il aurait fallu le déduire du pigoul, car [ils ont en commun] : notar, le frontal, pur, en son temps, offert ; et ceux-ci sont plus nombreux !
אדרבה מפיגול הוה ליה למילף שכן נותר ציץ טהור בזמן קרב והני נפישן
C’est plutôt de ce qu’a enseigné Lévi, car Lévi a enseigné : « D’où [sait-on] que l’Écriture parle aussi de l’invalidité [liée] au temps ? L’Écriture dit : “Et qu’ils ne profanent pas (les saintetés des enfants d’Israël)” (Lv 22, 15).
אלא מדתני לוי דתני לוי מנין שאף בפסול זמן הכתוב מדבר ת"ל (ויקרא כב, ב) ולא יחללו את (קדשי בני ישראל)
Original : Zevachim 45b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.