L’un pour le général, l’un pour le particulier, et l’un pour les choses qui ne se mangent pas.
אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לדברים שאינן נאכלין
Zeva’him 46b זבחים
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et pour Rabbi Chimon, qui a dit que les choses qui ne se mangent pas, on n’est pas passible à leur sujet [de la peine] d’impureté, que vient-il inclure ? Il vient inclure les sacrifices expiatoires intérieurs.
ולרבי שמעון דאמר דברים שאין נאכלין אין חייבין עליהם משום טומאה לאיתויי מאי לאיתויי חטאות הפנימיות
Il te serait venu à l’esprit de dire : puisque Rabbi Chimon a dit que tout ce qui n’est pas [offert] sur l’autel extérieur comme les chelamim, on n’est pas passible à son sujet [de la peine] de pigoul, on ne serait pas non plus passible [de la peine] d’impureté. Il nous apprend [que si].
ס"ד אמינא הואיל ואמר רבי שמעון כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול משום טומאה נמי לא ליחייב קמ"ל:
« Rabbi Chimon déclare passible pour ce qu’on a coutume de manger, etc. » Il a été dit : Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich, Rabbi Éléazar et Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina — l’un de cette paire et l’un de cette paire-là :
נומי ר' שמעון מחייב את שדרכו לאכול כו': איתמר רבי יוחנן וריש לקיש רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא חד מהאי זוזא וחד מהאי זוזא
l’un a dit : la controverse porte sur l’impureté de la chair, mais pour l’impureté du corps, tous s’accordent à dire qu’il ne reçoit pas la flagellation.
חד אמר מחלוקת בטומאת בשר אבל בטומאת הגוף דברי הכל אינו לוקה
Et l’autre a dit : comme il y a controverse pour l’une, ainsi il y a controverse pour l’autre. Quelle en est la raison ? Puisqu’on lui applique « et la chair qui touchera une chose impure » (Lv 7, 19), on lui applique « son impureté étant sur lui » (Lv 7, 20).
וחד אמר כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו מאי טעמא כיון דקרינא ביה (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא קרינן ביה (ויקרא ז, כ) וטומאתו עליו
Rav Tavyomi l’enseignait ainsi, Rav Kahana l’enseignait ainsi : l’un de cette paire et l’un de cette paire-là, à propos de la suite : l’un a dit : la controverse porte sur l’impureté du corps, mais pour l’impureté de la chair, tous s’accordent à dire qu’il reçoit la flagellation ; et l’autre a dit : comme il y a controverse pour l’une, ainsi il y a controverse pour l’autre.
רב טביומי מתני הכי רב כהנא מתני הכי חד מהאי זוזא וחד מהאי זוזא אסיפא חד אמר מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר דברי הכל לוקה וחד אמר כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו
Rava a dit : Il est logique [de suivre] celui qui dit : comme il y a controverse pour l’une, ainsi il y a controverse pour l’autre. Quelle en est la raison ? Puisqu’on ne lui applique pas « son impureté étant sur lui, [cette personne] sera retranchée », on ne lui applique pas « et la chair qui touchera une chose impure ne sera pas mangée ».
אמר רבא מסתברא כמ"ד כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו מאי טעמא כיון דלא קרינא ביה וטומאתו עליו ונכרתה לא קרינן ביה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל
Mais le maître n’a-t-il pas dit : « Et la chair », pour inclure le bois et l’encens ? — [C’est] seulement pour les rendre invalides.
והאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה לפוסלה בעלמא:
MICHNA: C’est au nom de six choses que le sacrifice est sacrifié : au nom du sacrifice, au nom de celui qui sacrifie, au nom de l’Éternel, au nom des feux, au nom de l’odeur, au nom de l’agrément ; et le sacrifice expiatoire et le sacrifice de culpabilité, au nom de la faute.
מתני׳ לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם זבח לשם זובח לשם השם לשם אשים לשם ריח לשם ניחוח והחטאת והאשם לשם חטא
Rabbi Yossé a dit : Même celui qui n’avait en son cœur le nom d’aucune de ces choses, [le sacrifice] est valide, car c’est une stipulation du tribunal, puisque la pensée ne suit que celui qui accomplit le service.
אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי בית דין שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד:
GUEMARA: Rav Yehouda a dit au nom de Rav : [« Au nom du sacrifice » :] un holocauste au nom d’un holocauste, à l’exclusion [de l’intention] au nom de chelamim, qui n’est pas [valable]. « Au nom des feux » : au nom des feux, à l’exclusion d’une grillade, qui n’est pas [valable].
גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב עולה לשם עולה לאפוקי לשם שלמים דלא אשים לשם אשים לאפוקי כבבא דלא
« [Au nom de] l’odeur » : au nom de l’odeur, à l’exclusion des membres qu’on a rôtis puis montés [sur l’autel], qui ne sont pas [valables], car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : les membres qu’on a rôtis puis montés, il n’y a pas en eux [la valeur d’]odeur.
ריח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן דלא דאמר רב יהודה אמר רב אברים שצלאן והעלן אין בהן משום ריח
« [Au nom de] l’agrément » : au nom de la satisfaction devant l’Éternel, au nom de Celui qui a parlé et le monde fut.
ניחוח לשם הנחת רוח לה' לשם מי שאמר והיה העולם
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Un sacrifice expiatoire qu’on a égorgé au nom d’un holocauste est invalide ; au nom de [viande] profane, il est valide. Rabbi Éléazar a dit : Quelle est la raison de Rav ? « Et qu’ils ne profanent pas les saintetés des enfants d’Israël » (Lv 22, 15) : les saintetés profanent les saintetés, mais le profane ne profane pas les saintetés.
אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה לשם חולין כשרה אמר ר' אלעזר מ"ט דרב (ויקרא כב, טו) ולא יחללו את קדשי בני ישראל קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים:
Rabba objecta : « Rabbi Yossé a dit : Même celui qui n’avait en son cœur le nom d’aucune de ces choses, [le sacrifice] est valide, car c’est une stipulation du tribunal. » La raison est qu’il n’avait rien du tout en son cœur ; mais s’il avait en son cœur [l’intention] au nom de [viande] profane, il est invalide !
מתיב רבה אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי ב"ד טעמא שלא היה בלבו כלל הא היה בלבו לשם חולין פסול
Abayé lui dit : Peut-être : s’il n’avait rien du tout [en son cœur], il est valide et fait agréer [son propriétaire] ; mais s’il avait en son cœur [l’intention] au nom de [viande] profane, il est valide mais ne fait pas agréer.
א"ל אביי דלמא לא היה כלל כשר ומרצה הא היה בלבו לשם חולין כשר ואינו מרצה
Rabbi Éléazar a dit : Un sacrifice expiatoire qu’on a égorgé au nom de [viande] profane est valide ; à titre de [viande] profane, il est invalide, comme Chmouel l’a demandé à Rav Houna :
א"ר אלעזר חטאת ששחטה לשם חולין כשרה משום חולין פסולה כדבעא מיניה שמואל מרב הונא
Original : Zevachim 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.