Structure du débat :Question 3Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
mais que sa règle générale apprend d’elle : (pour le nord) c’est bien. Mais si nous pensons que ni elle n’apprend de sa règle générale, ni sa règle générale n’apprend d’elle, ce [verset] est nécessaire pour lui-même !
אבל כללו גמר מיניה (לצפון) שפיר אלא אי סבירא לן דלא הוא גמר מכללו ולא כללו גמר מיניה האי לגופיה איצטריך
Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit à Ravina : Dis plutôt : quand le verset l’a ramené, [c’était] pour l’aspersion du sang et les parties à brûler, qui requièrent la prêtrise ; mais l’abattage, qui ne requiert pas la prêtrise, ne requiert pas le nord !
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא אימא כי אהדריה קרא לגבי מתן דמים ואימורין דבעי כהונה אבל שחיטה דלא בעיא כהונה לא מיבעי צפון
S’il en était ainsi, que le verset dise « car il est comme le sacrifice expiatoire » ; que signifie « comme le sacrifice expiatoire, le sacrifice de culpabilité » ? Qu’il soit comme les autres sacrifices de culpabilité.
א"כ נימא קרא כי כחטאת הוא מאי כחטאת האשם כשאר אשמות יהיה
Ravina a dit : C’était nécessaire. S’il l’avait juxtaposé au sacrifice expiatoire et ne l’avait pas juxtaposé à l’holocauste, j’aurais dit : le sacrifice expiatoire, d’où l’a-t-il appris ? De l’holocauste ; [et alors] une chose apprise par juxtaposition enseigne à son tour par juxtaposition.
אמר רבינא איצטריך אי אקשיה לחטאת ולא אקשיה לעולה הוה אמינא חטאת מהיכן למדה מעולה דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש
J’aurais dit qu’une chose apprise par juxtaposition enseigne à son tour par juxtaposition. Et si tu dis : qu’il ne le juxtapose pas du tout au sacrifice expiatoire – il lui convient de le juxtaposer au principal plutôt que de le juxtaposer à l’accessoire. C’est pourquoi il l’a juxtaposé au sacrifice expiatoire et l’a juxtaposé à l’holocauste, pour dire qu’une chose apprise par juxtaposition n’enseigne pas à son tour par juxtaposition.
הוה אמינא דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש וכי תימא ניקשי אקושי לחטאת ניחא ליה דמקיש ליה לעיקר ולא נקיש ליה לטפל להכי אקשיה לחטאת ואקשיה לעולה למימר דבר הלמד בהיקש שאינו חוזר ומלמד בהיקש
Rava a dit : [On l’apprend] d’ici, car il est écrit : « comme on le prélève du bœuf du sacrifice de paix » (Lv 4, 10). Pour quelle halakha ? Si c’est pour le lobe du foie et les deux reins, c’est écrit à son propre sujet !
רבא אמר מהכא דכתיב (ויקרא ד, י) כאשר יורם משור זבח השלמים למאי הלכתא אי ליותרת הכבד ושתי הכליות בגופיה כתיב
(Rav Papa a dit :) Parce qu’on voulait apprendre le lobe du foie et les deux reins du taureau pour l’erreur de la communauté aux boucs [offerts pour le péché] d’idolâtrie ; [car pour le taureau de la communauté], ce n’est pas écrit à son propre sujet, et il l’apprend du taureau du cohen oint.
(אמר רב פפא) משום דבעי אגמורי יותרת הכבד ושתי הכליות מפר העלם דבר של צבור לשעירי עבודת כוכבים בגופיה לא כתיב ומפר כהן משיח הוא דגמר
C’est pour cela qu’il fallait « comme on le prélève » : afin que ce soit comme si c’était écrit à son propre sujet, et que ce ne soit pas une chose apprise par juxtaposition qui enseigne à son tour par juxtaposition.
להכי איצטריך כאשר יורם דניהוי כמאן דכתב בגופיה ולא ניהוי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש
Si on l’avait écrit à son propre sujet sans le juxtaposer, j’aurais dit qu’une chose apprise par juxtaposition enseigne à son tour par juxtaposition. Et si tu dis : qu’il ne le juxtapose pas du tout – il lui convient de l’écrire à son propre sujet plutôt que de le juxtaposer. C’est pourquoi il l’a écrit et l’a juxtaposé, pour dire qu’une chose apprise par juxtaposition n’enseigne pas à son tour par juxtaposition.
אי כתב בגופיה ולא אקיש הוה אמינא דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש וכי תימא נקשי אקושי ניחא ליה דכתביה בגופיה מדאקיש ליה אקושי להכי כתביה ואקשיה למימרא דבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד בהיקש:
Une chose apprise par juxtaposition n’enseigne pas à son tour par juxtaposition, que ce soit d’après Rava ou d’après Ravina. Une chose apprise par juxtaposition, peut-elle enseigner par analogie verbale ?
דבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד מהיקש אי מדרבא אי מדרבינא דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בגזירה שוה
Viens [et] écoute : Rabbi Nathan ben Avtolemos dit : D’où [sait-on] qu’une [lèpre] qui s’étend sur [tout] le vêtement est pure ? Il est dit « calvitie de derrière et calvitie de devant » à propos des vêtements (Lv 13, 55), et il est dit « calvitie de derrière et calvitie de devant » à propos de l’homme (Lv 13, 42).
תא שמע רבי נתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה נאמר קרחת וגבחת בבגדים ונאמר קרחת וגבחת באדם
De même que là-bas, [si la lèpre] s’est étendue sur tout [le corps], il est pur, de même ici, si elle s’est étendue sur tout [le vêtement], il est pur.
Et là-bas, d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « de sa tête jusqu’à ses pieds » (Lv 13, 12), et sa tête est juxtaposée à son pied : de même que là-bas, [s’il est] devenu tout blanc, [la lèpre] s’étant étendue sur tout, il est pur, de même ici, [s’il est] devenu tout blanc, s’étant étendue sur tout, il est pur.
והתם מנא לן דכתיב (ויקרא יג, יב) מראשו ועד רגליו ואיתקש ראשו לרגל מה להלן כולו הפך לבן פרח בכולו טהור אף כאן כולו הפך לבן פרח בכולו טהור
Rabbi Yo’hanan a dit : Dans toute la Torah, on apprend une chose apprise d’une chose apprise, sauf pour les saintetés, où l’on ne déduit pas une chose apprise d’une chose apprise.
אמר ר' יוחנן בכל התורה כולה למידין למד מלמד חוץ מן הקדשים שאין דנין למד מלמד
Car s’il en était autrement, qu’[on] ne dise pas « vers le nord » pour le sacrifice de culpabilité, et qu’on le tire par l’analogie verbale « saintetés majeures » des sacrifices expiatoires !
דאם כן לא יאמר צפונה באשם ותיתי בג"ש דקדשי קדשים מחטאות
Mais peut-être est-ce parce qu’on peut réfuter : qu’en est-il du sacrifice expiatoire ? C’est qu’il expie pour ceux qui sont passibles de retranchement !
ודלמא משום דאיכא למיפרך מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות
Une chose apprise par juxtaposition enseigne à son tour par a fortiori,
דבר הלמד מהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר
Original : Zevachim 49b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.