qu’il purifie [l’animal] tereifa de son impureté, de même le pincement de la nuque, qui le rend apte à la consommation, purifiera [l’oiseau] tereifa de son impureté.
מטהרת טריפתה מטומאתה אף מליקה שמכשרתה באכילה תטהר טריפתה מטומאתה
Zeva’him 51a זבחים
Structure du débat :Baraïta 2Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yossé dit : Il suffit qu’il soit comme la charogne d’un quadrupède pur, que son abattage purifie, mais pas son pincement de la nuque.
ר' יוסי אומר דיה כנבלת בהמה טהורה ששחיטתה מטהרתה ולא מליקתה
Mais il n’en est rien : là-bas, [ce n’est pas un prototype tiré d’un a fortiori, car] qu’il en soit ainsi, cela vient de l’abattage des [animaux] profanes.
ולא היא התם תיהוי היא משחיטה דחולין קאתיין.
Une chose apprise par prototype, peut-elle enseigner par juxtaposition, par analogie verbale, par a fortiori et par prototype ?
דבר הלמד בבנין אב מהו שילמד בהיקש ובג"ש ובק"ו ובבנין אב
Résous-le de ceci, d’une [baraïta] : Pourquoi a-t-on dit que [si] le sang est resté pendant la nuit, il est valide [une fois monté sur l’autel] ? Parce que [si] les parties à brûler sont restées pendant la nuit, elles sont valides ; [et] que les parties à brûler restées pendant la nuit sont valides, parce que la viande restée pendant la nuit est valide.
פשוט מהא חדא מפני מה אמרו לן בדם כשר שהרי לן באימורין כשר לן באימורין כשר שהרי לן בבשר כשר
[La viande] qui est sortie [de l’enceinte] : puisque [ce qui est] sorti est valide sur un autel privé (bama).
יוצא הואיל ויוצא כשר בבמה
Impure : puisqu’elle a été permise dans le culte communautaire.
טמא הואיל והותר בעבודת ציבור
[Abattu avec intention de le consommer] hors de son temps : puisqu’il est agréé pour [devenir] pigoul.
חוץ לזמנו הואיל ומרצה לפיגולו
Hors de son lieu : puisqu’il est juxtaposé à « hors de son temps ».
חוץ למקומו הואיל והוקש לחוץ לזמנו
Ceux dont des [cohanim] invalides ont reçu et aspergé le sang : [il s’agit] de ces invalides qui sont aptes au culte communautaire.
שקיבלו פסולין וזרקו דמן בהנך פסולין דחזו לעבודת ציבור
Mais déduit-on une chose qui n’est pas [faite] dans sa validité d’une chose [faite] dans sa validité ?
וכי דנין דבר שלא בהכשירו מדבר שבהכשירו
[Le Tanna] a enseigné : de « Voici la loi de l’holocauste » (Lv 6, 2), [l’Écriture] a inclus [ces cas] ; il s’appuie là-dessus.
תנא מזאת תורת העולה ריבה סמיך ליה:
« Le reste du sang, etc. » Quelle en est la raison ? Le verset dit : « à la base de l’autel de l’holocauste, qui est à l’entrée de la Tente d’assignation » (Lv 4, 7) : celle qu’il rencontre en premier.
שירי הדם כו': מאי טעמא אמר קרא (ויקרא ד, ז) אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ההוא דפגע ברישא
Nos maîtres ont enseigné : « à la base de l’autel de l’holocauste », et non à la base de l’autel intérieur.
ת"ר אל יסוד מזבח העולה ולא יסוד מזבח הפנימי
« À la base de l’autel de l’holocauste » : l’[autel] intérieur lui-même n’a pas de base.
אל יסוד מזבח העולה אין לו יסוד לפנימי עצמו
« À la base de l’autel de l’holocauste » : donne une base à l’autel de l’holocauste.
אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבח של עולה
Ou bien cela signifie-t-il seulement que l’autel de l’holocauste doit avoir une base ? Rabbi Yichmaël a dit : [C’est] un a fortiori : si le reste du sang, qui n’expie pas, requiert la base, le début [du sang] de l’holocauste, qui expie, n’est-il pas logique qu’il requière la base ?
או אינו אלא מזבחה של עולה יהא ליסוד אמר ר' ישמעאל קל וחומר מה שיריים שאין מכפרין טעונין יסוד תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה יסוד
Rabbi Akiva a dit : Si le reste du sang, qui n’expie pas et ne vient pas pour l’expiation, requiert la base, le début [du sang] de l’holocauste, qui expie et vient pour l’expiation, n’est-il pas logique qu’il requière la base ?
אמר רבי עקיבא מה שיריים שאין מכפרין ואין באין לכפרה טעונה יסוד תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפרה אינו דין שטעונה יסוד
S’il en est ainsi, que nous apprend l’Écriture par « à la base de l’autel de l’holocauste » ? Donne une base à l’autel de l’holocauste.
א"כ מה ת"ל אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבחה של עולה
Le maître a dit : « à la base de l’autel », et non à la base de l’autel intérieur. Mais [ce verset] est nécessaire pour lui-même ! Cela découle de « qui est à l’entrée de la Tente d’assignation » (Lv 4, 7).
אמר מר אל יסוד מזבח ולא יסוד מזבח הפנימי הא מיבעי ליה לגופיה (ויקרא ד, ז) מאשר פתח אהל מועד נפקא
« À la base de l’autel de l’holocauste » :
אל יסוד מזבח העולה
Original : Zevachim 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.