car s’il a aspergé sans exprimer, il est valable, pourvu qu’il donne en dessous du fil rouge, du sang vital.
שאם היזה ולא מיצה כשירה ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש:
Zeva’him 64a זבחים
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Trois choses, etc. » : Le ’hatat d’oiseau, c’est ce que nous avons dit.
שלשה דברים כו': חטאת העוף הא דאמרן
Les présentations [des offrandes de farine], car il est écrit : « Il la présentera à l’autel » (Lv 2, 8). Les restes du sang, car il est écrit : « Et tout le sang du taureau, il le versera au pied de l’autel » (Lv 4, 7).
הגשות דכתיב (ויקרא ב, ח) והגישה אל (פני) המזבח שירי הדם דכתיב (ויקרא ד, ז) ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד המזבח:
« En haut : la libation de l’eau et du vin, et l’holocauste d’oiseau quand ils sont nombreux, à l’est » : Quelle est la raison ? Rabbi Yo’hanan a dit : Parce que c’est proche du lieu des cendres.
מלמעלה ניסוך המים והיין ועולת העוף כשהיא רבה במזרח: מ"ט רבי יוחנן אמר מפני שקרובה מבית הדשן
Rabbi Yo’hanan a dit : Viens et vois combien grande est la force des cohanim ! Il n’est rien de plus léger, chez les oiseaux, que le jabot et les plumes, et pourtant parfois le cohen les lançait à plus de trente coudées.
אמר רבי יוחנן בא וראה כמה גדול כחן של כהנים שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה פעמים שהכהן זורקן יותר מבשלשים אמה
Car nous avons appris : Il prenait une pelle d’argent, montait au sommet de l’autel, écartait les braises de part et d’autre, ramassait des braises consumées de l’intérieur et descendait. Arrivé au pavement, il tournait son visage vers le nord et marchait à l’est de la rampe environ dix coudées ; il entassait les braises sur le pavement, à trois palmes de la rampe, à l’endroit où l’on mettait le jabot, les plumes et les cendres de l’autel intérieur et de la Menora.
דתנן נטל מחתה של כסף ועלה לראש המזבח ופינה את הגחלים אילך ואילך וחתה מן המאוכלות הפנימיות ויורד הגיע לרצפה מחזיר פניו כלפי צפון והולך למזרחו של כבש כעשר אמות צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים מקום שנותנין מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי והמנורה
Cela fait plus de trente et une [coudées] ! – La place des hommes n’est pas comptée.
הני טפי מתלתין וחד הויין מקום גברי לא חשיב:
« Tous ceux qui montent à l’autel » : Quelle est la raison ? Rabbi Yo’hanan a dit : Les libations, de peur qu’elles ne soient enfumées ; et l’holocauste d’oiseau, de peur qu’il ne meure dans la fumée.
כל העולים למזבח: מ"ט אמר רבי יוחנן נסכים שמא יתעשנו ועולת העוף שמא תמות בעשן
On objecte : Il venait faire le tour de l’autel ; par où commençait-il ? Par l’angle sud-est, [puis] nord-est, nord-ouest, sud-ouest ; et on lui donnait du vin pour la libation.
ורמינהו בא לו להקיף את המזבח מאין הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית ונותנין לו יין לנסך
Rabbi Yo’hanan a dit :
אמר רבי יוחנן
Original : Zevachim 64a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.