là où c’est tripartite : dans le sang, dans la chair et dans les parties à brûler.
מקום שיהא משולש בדם בבשר באימורים
Zeva’him 82b זבחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Que l’intention n’invalide donc pas à l’extérieur, par un raisonnement a fortiori : si, là où le sang qui est à l’intérieur a invalidé celui qui est à l’extérieur, l’intention n’invalide pas – à l’intérieur –, là où le sang qui est à l’extérieur n’a pas invalidé celui qui est à l’intérieur, n’est-il pas logique que l’intention n’invalide pas – à l’extérieur ?
ולא תהא מחשבה פוסלת בחוץ מקל וחומר ומה מקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ אין מחשבה פוסלת בפנים מקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים אינו דין שלא יהא פוסל מחשבה בחוץ
C’est pourquoi le verset dit : « troisième » : hors de son temps, pigoul ; hors de son lieu [, invalide].
ת"ל שלישי חוץ לזמנו פיגול חוץ למקומו
La chair [qui sort à l’extérieur est invalide] ; celle qui entre à l’intérieur est valable.
בשר [היוצא לחוץ פסול] הנכנס לפנים כשר
Il serait logique qu’elle soit invalide : si, là où le sang qui est à l’extérieur n’a pas invalidé celui qui est à l’intérieur, la chair qui sort à l’extérieur est invalide, là où le sang qui est à l’intérieur a invalidé celui qui est à l’extérieur, n’est-il pas logique que la chair qui entre à l’intérieur soit invalide ?
שיהא בדין שפסול ומה במקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים בשר היוצא לחוץ פסול מקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ בשר הנכנס בפנים אינו דין שיפסול
Voici qu’il dit : « de son sang » – son sang, et non la chair.
הרי הוא אומר מדמה דמה ולא בשר
Un raisonnement a fortiori, alors : si, là où le sang qui est à l’intérieur a invalidé celui qui est à l’extérieur, la chair qui entre à l’intérieur est valable, là où le sang qui est à l’extérieur n’a pas invalidé celui qui est à l’intérieur, n’est-il pas logique que la chair qui sort à l’extérieur soit valable ?
ק"ו מעתה ומה במקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ בשר הנכנס לפנים כשר מקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים בשר היוצא לחוץ אינו דין שכשר
Voici qu’il dit : « Et une chair déchirée dans les champs, vous ne la mangerez pas » (Ex 22, 30) : dès que la chair est sortie hors de son enceinte, elle est interdite.
הרי הוא אומר (שמות כב, ל) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר
Les Sages ont enseigné : « À l’intérieur » – je n’ai là que l’intérieur [le Saint des saints] ; le Sanctuaire, d’où ? C’est pourquoi le verset dit : « dans le sanctuaire, à l’intérieur » (Lv 10, 18).
תנו רבנן פנימה אין לי אלא פנימה היכל מנין ת"ל (ויקרא י, יח) אל הקדש פנימה
Qu’il dise donc « sanctuaire » et ne dise pas « à l’intérieur » ! Rava a dit : Celui-ci est venu enseigner sur celui-là, comme pour le résident et le salarié.
ויאמר קודש ואל יאמר פנימה אמר רבא בא זה ולימד על זה מידי דהוה אתושב ושכיר
Car il a été enseigné : Le résident, c’est celui qui est acquis d’une acquisition perpétuelle ; le salarié, c’est celui qui est acquis d’une acquisition pour des années.
דתניא תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים
Qu’il dise « résident » et ne dise pas « salarié », et je dirais : si celui qui est acquis d’une acquisition perpétuelle ne mange pas [de l’agneau pascal], celui qui est acquis d’une acquisition pour des années, à plus forte raison !
יאמר תושב ואל יאמר שכיר ואני אומר קנוי קנין עולם אינו אוכל קנוי קנין שנים לא כ"ש
S’il en était ainsi, j’aurais dit : le résident, c’est celui qui est acquis d’une acquisition pour des années, mais celui qui est acquis d’une acquisition perpétuelle, qu’il mange. « Salarié » est venu enseigner sur « résident » : celui-ci est acquis d’une acquisition perpétuelle, celui-là est acquis d’une acquisition pour des années, et il ne mange pas.
אילו כן הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים אבל קנוי קנין עולם יהא אוכל בא שכיר ולימד על תושב שזה קנוי קנין עולם וזה קנוי קנין שנים ואינו אוכל
Abayé lui dit : On comprend là-bas : ce sont deux personnes distinctes, et bien que le verset aurait pu écrire « celui qui a l’oreille percée ne mangera pas », et l’autre se serait déduit a fortiori, une chose qui se déduit a fortiori, le verset prend la peine de l’écrire. Mais ici, puisqu’il est invalidé dans le Sanctuaire, que vient faire le Saint des saints ?
א"ל אביי בשלמא התם תרי גופי נינהו ואע"ג דה"ל לקרא למכתב נרצע לא יאכל ואידך אתי בק"ו מילתא דאתי בק"ו טרח וכתב לה קרא אלא הכא כיון (דאיכא) דאיפסל בהיכל (הכא) לפני ולפנים מאי בעי
Abayé a donc dit : Ce n’est nécessaire que pour un chemin direct. Rava lui dit : Mais il est écrit à son sujet « apporter » ! Rava a donc dit : Tout ce dont on a eu l’intention [de le porter] dans le Saint des saints n’est pas invalidé dans le Sanctuaire.
אלא אמר אביי לא נצרכא אלא לדרך משופש א"ל רבא והא הבאה כתיב ביה אלא אמר רבא כל מידי דחשיב עליה לפני ולפנים לא מיפסל בהיכל
Rava a demandé : Le taureau [pour] l’erreur de la communauté et le bouc [pour] l’idolâtrie, dont il a introduit le sang dans le Saint des saints, qu’en est-il ?
בעי רבא פר העלם דבר של צבור ושעיר עבודת כוכבים שהכניס דמן לפני ולפנים מהו
Disons-nous « dans le sanctuaire, à l’intérieur » : partout où nous appliquons « dans le sanctuaire », nous appliquons « à l’intérieur », et partout où nous n’appliquons pas « dans le sanctuaire », nous n’appliquons pas « à l’intérieur » ? Ou peut-être est-ce hors de leur lieu ?
מי אמרי' אל הקודש פנימה כל היכא דקרינן אל הקודש קרינן ליה פנימה כל היכא דלא קרינן אל הקודש לא קרינן פנימה או דלמא שלא במקומן הוא
Et si tu en viens à dire que c’est hors de leur lieu, le taureau et le bouc de Yom Kippour, dont il a aspergé le sang entre les barres [de l’Arche], puis l’a sorti dans le Sanctuaire et l’a fait rentrer, qu’en est-il ?
ואם תימצי לומר שלא במקומן הוא פר ושעיר של יום הכיפורים שהזה מדמן על הבדים והוציאן להיכל והכניסן מהו
Disons-nous que c’est leur lieu ? Ou peut-être, puisqu’il est sorti, il est sorti ?
מי אמרינן מקומן הוא או דלמא הואיל ונפק נפק
Et si tu en viens à dire que, puisqu’il est sorti, il est sorti : s’il a aspergé de leur sang sur le rideau,
ואם תימצי לומר הואיל ונפק נפק הזה מדמן על הפרכת
Original : Zevachim 82b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.