Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Qu’il donne à l’intérieur, puis donne à l’extérieur ? Puisqu’il y a le ’hatat et l’acham, qui, lorsque leur sang est entré, sont invalides, ce n’est pas tranché pour lui.
וניתיב לפנים והדר ניתיב לחוץ כיון דאיכא חטאת ואשם דכי נכנס דמן פסולין לא פסיקא ליה:
« Car Rabbi Akiva disait [, etc.] » : Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Une parabole : à quoi la chose ressemble-t-elle ? À un disciple qui a coupé [le vin] pour son maître avec de l’eau chaude. Celui-ci lui dit : « Coupe-le-moi. » Il lui dit : « Avec quoi ? » Il lui dit : « Ne parlons-nous pas maintenant d’eau chaude ? Que ce soit avec de l’eau chaude ou avec de l’eau froide. »
שהיה ר"ע אומר [וכו']: אמר רב יהודה אמר שמואל משל למה הדבר דומה לתלמיד שמזג לרבו בחמין ואמר לו מזוג לי אמר לו במה אמר לו לא בחמין אנו עסוקין עכשיו בין בחמין בין בצונן
Ici aussi, puisque nous parlons du ’hatat, pourquoi me faut-il le « ’hatat » que le Miséricordieux a écrit ? N’est-ce pas : je ne parle pas [seulement] du ’hatat, mais de tous les sacrifices ?
הכא נמי מכדי בחטאת עסקינן ואתי חטאת דכתב רחמנא למה לי אלא לאו חטאת קאמינא לה אלא כל קדשים
Rav Houna fils de Rav Yehochoua objecta : Puisque tous les sacrifices ont été inclus avec [le ’hatat] pour l’affaire du récurage et du rinçage, pourquoi me faut-il le « ’hatat » que le Miséricordieux a écrit ? Déduis-en : le ’hatat, oui ; autre chose, non.
מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע מכדי איתרבו כל קדשים לגבי מזבח לענין מריקה ושטיפה; חטאת דכתב רחמנא למה לי ש"מ חטאת אין מידי אחרינא לא
Ceci ne ressemble donc qu’à un disciple qui a coupé [le vin] pour son maître, tantôt avec de l’eau chaude, tantôt avec de l’eau froide, et [le maître] lui a dit : « Ne me le coupe qu’avec de l’eau chaude. »
והא לא דמיא אלא לתלמיד שמזג לרבו בין בחמין בין בצונן אמר לו אל תמזוג לי אלא חמין
C’est plutôt que la raison de Rabbi Akiva vient de « ’hatat » et « tout ’hatat ». Car il a été enseigné : « ’Hatat » – je n’ai là que le ’hatat ; les saintetés majeures, d’où ? C’est pourquoi le verset dit : « Tout ’hatat » (Lv 6, 23). Les saintetés mineures, d’où ? C’est pourquoi le verset dit : « Et tout ’hatat ». Telles sont les paroles de Rabbi Akiva.
אלא טעמא דרבי עקיבא מחטאת וכל חטאת דתניא חטאת אין לי אלא חטאת; קדשי קדשים מנין ת"ל (ויקרא ו, כג) כל חטאת קדשים קלים מנין ת"ל וכל חטאת דברי רבי עקיבא
Rabbi Yossé le Galiléen lui dit : Même si tu inclus toute la journée, je ne t’écouterai que [pour] le ’hatat. Je n’ai là que le ’hatat d’un particulier ; le ’hatat de la communauté, d’où ? C’est pourquoi le verset dit : « Tout ’hatat ». Et je n’ai là que le ’hatat mâle ; le ’hatat femelle, d’où ? C’est pourquoi le verset dit : « Et tout ».
אמר לו רבי יוסי הגלילי אפילו אתה מרבה כל היום כולו איני שומע לך אלא חטאת אין לי אלא חטאת יחיד חטאת צבור מנין ת"ל כל חטאת ואין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין ת"ל וכל
Et Rabbi Yossé le Galiléen pense-t-il que ce verset vient pour cela ? N’a-t-il pas été enseigné : Rabbi Yossé le Galiléen dit : (Car nous avons trouvé que) tout ce passage ne parle que des taureaux brûlés et des boucs brûlés,
וסבר רבי יוסי הגלילי האי קרא להכי הוא דאתא והתניא רבי יוסי הגלילי אומר (לפי שמצינו) כל הענין כולו אינו מדבר אלא בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים
Ils lui dirent : Un ’hatat dont le sang est entré dans le Saint des saints, d’où [savons-nous qu’il est invalide] ? Il leur dit : « Voici que son sang n’a pas été apporté » (Lv 10, 18).
אמרו לו חטאת שנכנס דמה לפני ולפנים מנין אמר להם (ויקרא י, יח) הן לא הובא
MICHNA: Un ’hatat dont il a recueilli le sang dans deux coupes, et dont l’une est sortie à l’extérieur, la [coupe] intérieure est valable. Si l’une d’elles est entrée à l’intérieur, Rabbi Yossé le Galiléen déclare valable l’extérieure, et les Sages la déclarent invalide.
מתני׳ חטאת שקבל דמה בשני כוסות יצא אחד מהן לחוץ הפנימי כשר נכנס אחד מהם לפנים ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלין
Rabbi Yossé le Galiléen a dit : Si, là où l’intention invalide – à l’extérieur –, [la Torah] n’a pas rendu ce qui reste semblable à ce qui est sorti, là où l’intention n’invalide pas – à l’intérieur –, n’est-il pas logique que nous ne rendions pas ce qui reste semblable à ce qui est entré ?
א"ר יוסי הגלילי מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ לא עשה את המשויר כיוצא מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים אינו דין שלא נעשה את המשויר כנכנס
S’il est entré pour faire l’expiation, même s’il n’a pas fait l’expiation, il est invalide ; telles sont les paroles de Rabbi Eliézer. Rabbi Chimon dit : Pas avant qu’il ait fait l’expiation. Rabbi Yehouda dit : S’il l’a introduit par inadvertance, c’est valable.
נכנס לכפר אע"פ שלא כפר פסול דברי ר"א ר"ש אומר עד שיכפר רבי יהודה אומר אם הכניס שוגג כשר
Pour tous les sangs invalides qu’on a donnés sur l’autel, la plaque frontale (tsits) n’a fait agréer que pour l’impur, car la plaque frontale fait agréer pour l’impur, mais ne fait pas agréer pour ce qui est sorti.
כל הדמים פסולין שנתנו ע"ג המזבח לא הרצה הציץ אלא על הטמא שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא:
GUEMARA: Il a été enseigné : Rabbi Yossé le Galiléen a dit : C’est un raisonnement a fortiori : si, là où l’intention invalide – à l’extérieur –, le sang qui est à l’extérieur n’a pas invalidé celui qui est à l’intérieur, là où l’intention n’invalide pas – à l’intérieur –, n’est-il pas logique que le sang qui est à l’intérieur n’invalide pas celui qui est à l’extérieur ?
גמ׳ תניא א"ר יוסי הגלילי ק"ו ומה במקום שמחשבה פוסלת בחוץ לא פסל דם שבחוץ את שבפנים מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים אינו דין שלא יפסול דם שבפנים את שבחוץ
Il leur dit : Un raisonnement a fortiori pour ce qui sort, alors : si, là où l’intention n’invalide pas – à l’intérieur –, le sang qui est à l’intérieur invalide celui qui est à l’extérieur, là où l’intention invalide – à l’extérieur –, n’est-il pas logique que le sang qui est à l’extérieur invalide celui qui est à l’intérieur ?
אמר להם ק"ו ליוצא מעתה ומה במקום שאין מחשבה פוסלת בפנים פוסל דם שבפנים את שבחוץ מקום שמחשבה פוסלת בחוץ אינו דין שיפסול דם שבחוץ את שבפנים
Que l’intention invalide donc à l’intérieur, par un raisonnement a fortiori : si, là où le sang qui est à l’extérieur n’a pas invalidé celui qui est à l’intérieur, l’intention invalide – à l’extérieur –, là où le sang qui est à l’intérieur a invalidé le sang qui est à l’extérieur, n’est-il pas logique que l’intention invalide – à l’intérieur ?
ותהא מחשבה בפנים פוסלת מקל וחומר ומה במקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים מחשבה פוסלת בחוץ מקום שפסל דם שבפנים את דם שבחוץ אינו דין שתהא מחשבה פוסלת בפנים
Voici qu’il dit : « Le troisième jour » (Lv 7, 17) :
הרי הוא אומר (ויקרא ז, יז) ביום השלישי
Original : Zevachim 82a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.