Zeva’him 91a זבחים

Avec voyelles

Talmud de Babylone · Kodachim – Choses saintes · feuillet 91a · 21 segments

Structure du débat :Michna 1Question 1Preuve 7 Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.

bien que les additionnels soient plus saints ! — Est-ce que le Chabbat a agi sur les additionnels et n’a pas agi sur les perpétuels ?

ואף ע"ג דמוספין קדישי אטו שבת למוספין אהנאי לתמידין לא אהנאי

Viens entendre : Les additionnels de Chabbat précèdent les additionnels de la néoménie. — Est-ce que la néoménie a agi sur ses propres additionnels et n’a pas agi sur les additionnels de Chabbat ?

ת"ש מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש אטו ראש חודש למוספין דידיה אהני למוספי שבת לא אהני

Viens entendre : Les additionnels de la néoménie précèdent les additionnels de Roch Hachana, bien que Roch Hachana soit plus saint. — Est-ce que Roch Hachana a agi sur ses propres additionnels et n’a pas agi sur les additionnels de la néoménie ?

תא שמע מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה אע"ג דראש השנה קדשה אטו ראש השנה למוספי דידיה אהני למוספי ראש חודש לא אהני

Viens entendre : Autre explication : la bénédiction du vin est fréquente et la bénédiction du jour n’est pas fréquente, et entre ce qui est fréquent et ce qui ne l’est pas, ce qui est fréquent précède. [Et cela] bien que la bénédiction du jour soit plus sainte ! — Est-ce que le Chabbat a agi sur la bénédiction du jour et n’a pas agi sur la bénédiction du vin ?

ת"ש ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אע"ג דברכת היום קדישה אטו שבת לברכת היום אהנאי לברכת היין לא אהנאי

Viens entendre, car Rabbi Yo’hanan a dit : La halakha est qu’on prie [la prière] de Min’ha et ensuite celle des additionnels. — Est-ce que le Chabbat a agi sur la prière des additionnels et n’a pas agi sur la prière de Min’ha ?

תא שמע דאמר רבי יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין אטו שבת לתפלת מוספין אהנאי לתפלת מנחה לא אהנאי

Viens entendre : Des chelamim d’hier, et un ’hatat et un acham d’aujourd’hui : les chelamim d’hier précèdent. Par conséquent, si les uns et les autres sont d’aujourd’hui, le ’hatat et le acham précèdent, bien que les chelamim soient fréquents !

ת"ש שלמים של אמש חטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין הא אידי ואידי דיום חטאת ואשם קדמי ואע"ג דשלמים תדירי

Rava dit : Tu parles de ce qui est courant ; ce qui est en question pour nous, c’est ce qui est fréquent ; ce qui est courant n’est pas en question pour nous.

אמר רבא מצוי קאמרת תדיר קמיבעיא לן מצוי לא קמיבעיא לן

Rav Houna bar Yehouda dit à Rava : Est-ce que ce qui est courant n’est pas fréquent ? N’a-t-il pas été enseigné : J’exclurai le Pessa’h, qui n’est pas fréquent, mais je n’exclurai pas la circoncision, qui est fréquente.

אמר ליה רב הונא בר יהודה לרבא אטו מצוי לאו תדיר והתניא אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהיא תדירה

Que signifie « fréquente » ? Fréquente en commandements. Et si tu veux, dis : la circoncision, par rapport au Pessa’h, est considérée comme fréquente.

מאי תדירה תדירה במצות ואיבעית אימא מילה לגבי פסח כי תדיר דמיא

On leur a demandé : [S’il y a] un [sacrifice] fréquent et un non fréquent, et qu’il a d’abord égorgé le non fréquent, qu’en est-il ? Disons-nous que, puisqu’il l’a égorgé, il l’offre ? Ou peut-être le donne-t-il à un autre, qui remue son sang jusqu’à ce qu’il ait offert le fréquent, et ensuite il offre le non fréquent ?

איבעיא להו תדיר ושאינו תדיר וקדים ושחט לשאינו תדיר מאי מי אמרינן כיון דשחטיה מקריב ליה או דלמא יהיב לאחר דממרס בדמו עד דמקריב ליה לתדיר והדר מקריב לשאינו תדיר

Rav Houna de Soura dit : Viens entendre : Des chelamim d’hier, et un ’hatat et un acham d’aujourd’hui : celui d’hier précède celui d’aujourd’hui. Par conséquent, ceux d’aujourd’hui sont semblables à ceux d’hier ;

אמר רב הונא מסורא ת"ש שלמים של אמש חטאת ואשם של יום של אמש קודם לשל יום הא דיום דומיא דאמש

et de quel cas s’agit-il ? De celui où il a égorgé d’abord les chelamim, et [pourtant] le ’hatat et le acham précèdent.

וה"ד דקדים שחטיה לשלמים חטאת ואשם קדמי

Peut-être : les chelamim d’hier et le ’hatat et le acham d’aujourd’hui, comment le trouves-tu ? Lorsqu’il les a égorgés tous les deux ; mais s’il ne les a pas égorgés tous les deux, la question reste pour toi.

דלמא שלמים דאמש וחטאת ואשם דיום היכי משכחת לה דשחטינהו לתרוייהו אבל לא שחטינהו לתרוייהו תיבעי לך

ת"ש ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

Ici aussi, puisqu’ils sont arrivés [tous deux], c’est comme si les deux étaient égorgés.

ה"נ דכיון דאתיין כמאן דשחיטי תרוייהו דמי

Viens entendre, car Rabbi Yo’hanan a dit : La halakha est qu’on prie [la prière] de Min’ha et ensuite celle des additionnels. — Ici aussi, puisque le temps de la prière de Min’ha est arrivé, c’est comme si les deux étaient égorgés.

ת"ש דא"ר יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין ה"נ כיון דמטי זמן תפלת מנחה כמאן דשחיטי תרוייהו דמי

Rav A’ha fils de Rav Achi dit à Ravina : « S’il l’a égorgé [le Pessa’h] avant midi, il est disqualifié, car il est dit à son sujet : “entre les deux soirs” (Ex 12, 6). [S’il l’a égorgé] avant le [sacrifice] perpétuel, il est valable, et que l’on remue son sang jusqu’à ce que le sang [du perpétuel] soit aspergé. »

אמר ליה רב אחא בריה דרב אשי לרבינא שחטו קודם חצות פסול מפני שנאמר בו (שמות יב, ו) בין הערבים קודם לתמיד כשר ויהא ממרס בדמו עד שיזרוק הדם

Ici, de quoi traitons-nous ? Du cas où il a égorgé d’abord le perpétuel. Rav A’ha l’Ancien dit à Rav Achi : La Michna aussi le laisse entendre précisément, puisqu’elle enseigne « jusqu’à ce que le sang (du perpétuel) soit aspergé » et n’enseigne pas « jusqu’à ce qu’on égorge et qu’on asperge le sang ». Déduis-en.

הכא במאי עסקינן כגון דקדים שחטיה לתמיד ברישא אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני עד שיזרק הדם (תמיד) ולא קתני עד שישחוט ויזרק דם ש"מ:

Et pour tous, les cohanim ont le droit, etc. Quelle en est la raison ? Le verset dit : « en partage » (Nb 18, 8) : pour la grandeur, à la manière dont mangent les rois.

ובכולן כהנים רשאין כו': מאי טעמא אמר קרא (במדבר יח, ח) למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

MICHNA: Rabbi Chimon dit : Si tu as vu de l’huile qu’on partage dans la cour, il n’est pas nécessaire de demander ce que c’est : c’est le reste des galettes des offrandes de farine des Israélites et le log d’huile du lépreux.

מתני׳ אמר רבי שמעון אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג שמן של מצורע

Si tu as vu de l’huile qu’on met sur les feux, il n’est pas nécessaire de demander ce que c’est : c’est le reste des galettes de l’offrande de farine des cohanim et de l’offrande de farine du cohen oint ; car on n’offre pas volontairement de l’huile. Rabbi Tarfon dit : On offre volontairement de l’huile.

אם ראית שמן שהוא ניתן על גבי האישים אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מתנדבין שמן רבי טרפון אומר מתנדבין שמן:

Original : Zevachim 91a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.

Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.