La broche et le gril, on les échaude à l’eau bouillante.
השפוד והאסכלא מגעילן בחמין:
Zeva’him 97a זבחים
Structure du débat :Michna 1Question 4Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: Quelle est la raison de Rabbi Tarfon ? Le verset dit : « Et tu repartiras au matin et tu iras à tes tentes » (Dt 16, 7) : l’Écriture les a tous faits [comme] un seul matin.
גמ׳ מאי טעמא דר"ט דאמר קרא (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהלך הכתוב עשאו לכולן בקר אחד
Rav A’hadvoï bar Ami objecta : N’y a-t-il donc pas de pigoul pendant la fête, et pas de notar pendant la fête ?
מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי וכי אין פיגול ברגל ואין נותר ברגל
Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, n’a-t-il pas été enseigné : Rabbi Natan dit : Rabbi Tarfon n’a dit que ceci seulement ?
וכי תימא ה"נ והתניא ר' נתן אומר לא אמר ר"ט אלא זו בלבד
Mais [c’est] selon ce qu’a dit Rav Na’hman au nom de Rabba bar Abouha, car Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Abouha : Chaque jour constitue un échaudage pour le précédent.
אלא כדר"נ אמר רבה בר אבוה דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו:
Et les Sages disent : jusqu’au temps de la consommation, etc. Que veut-il dire ? Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Abouha : On attend jusqu’au [terme du] temps de la consommation, et ensuite on procède à l’écurage et au rinçage.
וחכ"א עד זמן אכילה כו': מאי קאמר אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה ממתין לה עד זמן אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה
D’où ces choses ? Rabbi Yo’hanan dit au nom d’Abba Yossé ben Abba : Il est écrit : « il sera écuré et rincé » (Lv 6, 21), et il est écrit : « Tout mâle parmi les cohanim en mangera » (Lv 6, 22). Comment donc ? On attend jusqu’au temps de la consommation, et ensuite on procède à l’écurage et au rinçage.
מנהני מילי א"ר יוחנן משום אבא יוסי בן אבא כתיב (ויקרא ו, כא) ומורק ושוטף וכתיב (ויקרא ו, כב) כל זכר בכהנים יאכל הא כיצד ממתין לה עד זמן אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה:
L’écurage comme l’écurage d’une coupe, le rinçage comme le rinçage d’une coupe. Nos maîtres ont enseigné : L’écurage et le rinçage [se font] à froid ; ce sont les paroles de Rabbi. Et les Sages disent : l’écurage à chaud et le rinçage à froid.
מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס: ת"ר מריקה ושטיפה בצונן דברי רבי וחכמים אומרים מריקה בחמין ושטיפה בצונן
Quelle est la raison des Sages ? C’est comme pour l’échaudage des [ustensiles] des idolâtres. Et Rabbi te dira : De l’échaudage, je ne parle pas ; ce dont je parle, c’est de l’écurage et du rinçage qui suivent l’échaudage.
מ"ט דרבנן מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים ורבי אמר לך הגעלה לא קאמינא כי קאמינא למריקה ושטיפה דבתר הגעלה
Et les Sages ? S’il en était ainsi, que le verset écrive « il sera écuré, écuré » ou « rincé, rincé » ; pourquoi « il sera écuré et rincé » ? Déduis-en : l’écurage à chaud et le rinçage à froid.
ורבנן א"כ לכתוב קרא או מורק מורק או שוטף שוטף מאי ומורק ושוטף ש"מ מריקה בחמין ושטיפה בצונן
Et Rabbi ? S’il était écrit « il sera écuré, écuré », j’aurais dit : deux fois écurer, ou deux fois rincer ; c’est pourquoi il est écrit « il sera écuré et rincé », pour te dire : l’écurage comme l’écurage d’une coupe, et le rinçage comme le rinçage d’une coupe.
ורבי אי כתיב ומורק מורק ה"א תרי זימני מורק או תרי זימני שוטף לכך כתיב ומורק ושוטף לומר לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס:
MICHNA: S’il y a fait cuire [de la viande] de sacrifices et [de la viande] profane, ou [des sacrifices] de sainteté majeure et de sainteté mineure : s’il y en a [assez] pour donner du goût, les [viandes] légères se mangent selon [la règle de] la plus grave d’entre elles ; et elles ne requièrent pas l’écurage et le rinçage, et elles ne disqualifient pas par contact.
מתני׳ בישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כחמורין שבהן ואינן טעונין מריקה ושטיפה ואינן פוסלים במגע
Une galette qui a touché une galette, ou un morceau [qui a touché] un morceau : les galettes et les morceaux ne sont pas tous interdits ; n’est interdit que l’endroit qui a absorbé.
רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות אסורין אינו אסור אלא במקום שבלע:
GUEMARA: Que veut-il dire ? S’il y en a [assez] pour donner du goût, les légères se mangent selon les graves, requièrent l’écurage et le rinçage et disqualifient par contact ;
גמ׳ מאי קאמר אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלין נאכלין כחמורין וטעונין מריקה ושטיפה ופוסלין במגע
s’il n’y en a pas [assez] pour donner du goût, les légères ne se mangent pas selon les graves, ne requièrent pas l’écurage et le rinçage et ne disqualifient pas par contact.
אין בהן בנותן טעם אין הקלין נאכלין כחמורים ואין טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגע
Admettons que [pour] les sacrifices de sainteté majeure ils ne le requièrent pas ; mais [pour] les sacrifices de sainteté mineure, qu’ils le requièrent !
נהי דקדשי קדשים לא בעו קדשים קלים ניבעי
Abayé dit : Ce qu’il dit « ne requièrent pas », c’est [en tant que] sacrifices de sainteté majeure ; mais [en tant que] sacrifices de sainteté mineure, ils le requièrent. Rava dit : De qui est cet [enseignement] ? C’est de Rabbi Chimon, qui dit : Les sacrifices de sainteté mineure ne requièrent pas l’écurage et le rinçage.
אמר אביי מאי אין טעונין דקאמר קדשי קדשים אבל קדשים קלים טעונין רבא אמר הא מני ר"ש היא דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה
Cela va bien selon Rava : c’est pourquoi il enseigne « ou de sainteté majeure et de sainteté mineure » ; mais selon Abayé, pourquoi ai-je besoin des deux [cas] ?
בשלמא לרבא היינו דקתני או קדשי קדשים וקדשים קלים אלא לאביי תרתי למה לי
Ils sont [tous deux] nécessaires : car s’il avait enseigné [seulement] « sacrifices et profane », j’aurais dit : c’est le profane qui annule les sacrifices, qui ne sont pas de son espèce ; mais [pour la] sainteté majeure et [la] sainteté mineure, dis : non.
צריכי דאי תנא קדשים וחולין ה"א חולין הוא דמבטלי קדשים דלאו מינייהו אבל קדשי קדשים וקדשים קלים אימא לא
Et s’il avait enseigné [seulement] « sainteté majeure et sainteté mineure », j’aurais dit : ce sont les sacrifices qui sont assez forts pour annuler des sacrifices ; mais le profane, dis : non. Il fallait [les deux].
ואי תנא קדשי קדשים וקדשים קלים ה"א קדשים הוא דאלימי לבטולי קדשים אבל חולין אימא לא צריכא:
Une galette qui a touché une galette, etc. Nos maîtres ont enseigné : « Tout ce qui touchera » (Lv 6, 20) : pourrait-on [penser] même s’il n’a pas absorbé ? L’Écriture dit : « à sa chair »
רקיק שהגיע ברקיק כו': ת"ר כל אשר יגע יכול אפי' שלא בלע ת"ל בבשרה
Original : Zevachim 97a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.