l’un pour [le Pessa’h] dont le temps est passé et dont l’année est passée ; l’un pour celui dont le temps est passé, mais non l’année ; et l’un pour celui dont ni le temps ni l’année ne sont passés.
חד לעיברה זמנו ועיברה שנתו וחד לעיברה זמנו ולא שנתו וחד ללא עיברה לא זמנו ולא שנתו
Et ils sont nécessaires, car si le Miséricordieux en avait écrit un seul, j’aurais dit : [c’est] là où l’année et le temps sont passés, car il est complètement écarté du Pessa’h ; mais celui dont le temps est passé, mais non l’année, qui convient pour le second Pessa’h, dis que non.
וצריכי דאי כתב רחמנא חד הוה אמינא היכא דעיברה שנתו וזמנו דאידחי מפסח לגמרי אבל עיברה זמנו ולא שנתו דחזי לפסח שני אימא לא
Et si le Miséricordieux avait écrit ces deux-là, [j’aurais dit que c’est] parce qu’ils sont écartés de leur fonction ; mais là où ni le temps ni l’année ne sont passés, qui convient pour le Pessa’h, dis que non. Ils sont [donc] nécessaires.
ואי כתב רחמנא הני תרתי משום דאידחי להו ממילתייהו אבל היכא דלא עבר לא זמנו ולא שנתו דחזי לפסח אימא לא צריכי:
Rav a dit au nom de Mavog : un sacrifice expiatoire qu’on a abattu sous la destination du sacrifice expiatoire de Na’hchon est valide, car le verset dit : « Telle est la loi du sacrifice expiatoire » (Lv 6, 18) : une seule loi pour tous les sacrifices expiatoires.
אמר רב משמיה דמבוג חטאת ששחטה לשום חטאת נחשון כשירה דאמר קרא (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות
Rava était assis et énonçait cet enseignement. Rav Mecharchia objecta à Rava : « Rabbi Chimon dit : toutes les offrandes de farine dont on a prélevé la poignée sous une autre destination sont valides et sont comptées au propriétaire pour son obligation,
יתיב רבא וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב משרשיא לרבא רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשירות ועלו לבעלים לשום חובה
parce que les offrandes de farine ne ressemblent pas aux sacrifices [animaux] : celui qui prélève la poignée d’une [offrande de] poêle sous la destination d’une [offrande de] casserole, ses actes témoignent à son sujet que c’est une [offrande de] poêle ; d’une [offrande] sèche sous la destination d’une [offrande] pétrie [à l’huile], ses actes témoignent qu’elle est sèche.
לפי שאין המנחות דומות לזבחים שהקומץ מחבת לשם מרחשת מעשיה מוכיחין עליה שהיא מחבת חריבה לשם בלולה מעשיה מוכיחין שהיא חריבה
Mais pour les sacrifices [animaux], il n’en est pas ainsi : un seul abattage pour tous, une seule réception pour tous, une seule aspersion pour tous. »
אבל בזבחים אינו כן שחיטה אחת לכולן קבלה אחת לכולן זריקה אחת לכולן
La raison est que ses actes témoignent ; mais si ses actes ne témoignent pas, non. Pourquoi ? Qu’on dise : « Telle est la loi de l’offrande de farine » (Lv 6, 7) : une seule loi pour toutes les offrandes de farine !
טעמא דמעשיה מוכיחין הא אין מעשיה מוכיחין לא אמאי לימא (ויקרא ו, ז) זאת תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות
C’est plutôt que, si cela a été dit, cela a été dit ainsi : Rav a dit au nom de Mavog : un sacrifice expiatoire qu’on a abattu afin que Na’hchon soit expié par lui est valide : il n’y a pas d’expiation pour les morts.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב משמיה דמבוג חטאת ששחטה על מנת שיתכפר בה נחשון כשירה אין כפרה למתים
Il nous apprend ceci : la raison est qu’il s’agit d’un mort ; mais pour un vivant semblable à Na’hchon, il est invalide. Et qui est-ce ? [Celui qui doit] le sacrifice expiatoire du naziréen ou le sacrifice expiatoire du lépreux.
C’est plutôt que, si cela a été dit, cela a été dit ainsi : Rav a dit au nom de Mavog : un sacrifice expiatoire qu’on a abattu pour quelqu’un qui est astreint à un sacrifice expiatoire comme Na’hchon est valide : le sacrifice expiatoire de Na’hchon est un holocauste.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב משמיה דמבוג חטאת ששחטה על שמחוייב חטאת כנחשון כשירה חטאת נחשון עולה היא
Certains disent : Rav a dit au nom de Mavog : un sacrifice expiatoire qu’on a abattu sous la destination du sacrifice expiatoire de Na’hchon est invalide : le sacrifice expiatoire de Na’hchon est un holocauste.
איכא דאמר אמר רב משמיה דמבוג חטאת ששחטה לשם חטאת נחשון פסולה חטאת נחשון עולה היא
Rav a dit : un sacrifice expiatoire pour la graisse qu’on a abattu sous la destination d’un sacrifice expiatoire pour le sang, [ou] sous la destination d’un sacrifice expiatoire pour l’idolâtrie, est valide ;
אמר רב חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דם לשם חטאת עבודה זרה כשירה
sous la destination du sacrifice expiatoire du naziréen [ou] sous la destination du sacrifice expiatoire du lépreux, il est invalide : ceux-là sont des holocaustes.
לשם חטאת נזיר לשם חטאת מצורע פסולה הני עולות נינהו
Rava demanda : un sacrifice expiatoire pour la graisse qu’on a abattu sous la destination d’un sacrifice expiatoire pour l’impureté du Sanctuaire et de ses choses saintes, qu’en est-il ? Dirons-nous : c’est [une faute passible de] retranchement comme lui ?
בעי רבא חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו מי אמרינן כרת כמותה
Rav A’ha, fils de Rava, enseignait tous ces cas comme invalides. Quelle en est la raison ? « Il l’abattra comme sacrifice expiatoire » (Lv 4, 33) : sous la destination de ce sacrifice expiatoire-là.
רב אחא בריה דרבא מתני כולהו לפסולא מ"ט (ויקרא ד, לג) ושחט אותה לחטאת לשם אותה חטאת
Il lui dit : nous, nous l’enseignons à propos du changement de propriétaire, et voici comment nous l’enseignons : Rava a dit : un sacrifice expiatoire pour la graisse qu’on a abattu pour quelqu’un qui est astreint à un sacrifice expiatoire pour le sang ou à un sacrifice expiatoire pour l’idolâtrie est invalide ; pour quelqu’un qui est astreint au sacrifice expiatoire du naziréen ou au sacrifice expiatoire du lépreux, il est valide.
אמר ליה אנן בשינוי בעלים מתנינן לה [והכי מתנינן לה] אמר רבא חטאת חלב ששחטה על מי שמחוייב חטאת דם וחטאת עבודת כוכבים פסולה על מי שמחוייב חטאת נזיר וחטאת מצורע כשירה
Et nous posons la question ainsi : Rava demanda : un sacrifice expiatoire pour la graisse qu’on a abattu pour quelqu’un qui est astreint à un sacrifice expiatoire pour l’impureté du Sanctuaire et de ses choses saintes, qu’en est-il ? Dirons-nous : c’est [une faute passible de] retranchement comme lui ? Ou peut-être : il n’est pas fixe comme lui ?
ובעיין לה הכי בעי רבא חטאת חלב ששחטה על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו מי אמרי' כרת כמותה או דילמא אין קבוע כמותה
Il a été dit : s’il l’a abattu sous sa destination [avec l’intention] d’en asperger le sang sous une autre destination — Rabbi Yo’hanan dit : il est invalide ; et Rech Lakich dit : il est valide.
איתמר שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה רבי יוחנן אמר פסולה וריש לקיש אמר כשירה
Et Rech Lakich dit qu’il est valide : on n’a pas de pensée [portant] d’un service sur un autre service, et nous ne l’apprenons pas de la pensée de pigoul.
ור"ל אמר כשירה אין מחשבין מעבודה לעבודה ולא ילפינן ממחשבת פיגול
Et ils suivent leur raisonnement, car il a été dit :
ואזדו לטעמייהו דאיתמר
Original : Zevachim 9b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.