Structure du débat :Question 4Objection 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
on repousse des saintetés qui se mangent vers des saintetés qui se mangent, mais on ne repousse pas des saintetés qui se mangent vers des saintetés qui ne se mangent pas.
דוחין קדשים הנאכלים אצל קדשים הנאכלין ואין דוחין קדשים הנאכלין אצל קדשים שאינן נאכלין
C’est plutôt : on repousse des saintetés que tout le monde mange vers des saintetés que tout le monde mange, mais on ne repousse pas des saintetés que tout le monde mange vers des saintetés que tout le monde ne mange pas.
אלא דוחין קדשים הנאכלין לכל אדם אצל קדשים הנאכלין לכל אדם ואין דוחין קדשים הנאכלין לכל אדם אצל קדשים שאין נאכלין לכל אדם
Rabbi Yossé, fils de Rabbi Avin, a dit : on repousse des saintetés mineures vers des saintetés mineures, mais on ne repousse pas des saintetés mineures vers des saintetés majeures.
רבי יוסי ברבי אבין אמר דוחין קדשים קלים אצל קדשים קלים ואין דוחין קדשים קלים אצל קדשי קדשים
Rav Yits’hak, fils de Rabbi Savrayo, objecta : dis : s’il l’a abattu sous la destination de dîme, qu’il soit dîme ! Pour quelle halakha ? Pour qu’il ne requière pas de libations, et pour qu’on soit flagellé à son sujet en vertu de « il ne sera pas racheté » (Lv 27, 33).
מתקיף לה רב יצחק ברבי סבריו אימא שחטיה לשם מעשר ליהוי מעשר למאי הילכתא דלא ליבעי נסכים ולמלקא עליה (בלא ימכר) (ויקרא כז, לג) בלא יגאל
Dis : s’il l’a abattu sous la destination de premier-né, qu’il soit comme un premier-né ! Pour quelle halakha ? Pour qu’il ne requière pas de libations, ou bien pour qu’on le donne aux cohanim.
אימא שחטיה לשם בכור ליהוי כבכור למאי הילכתא דלא ליבעי נסכים אי נמי דליתביה לכהנים
Et dis : s’il l’a abattu sous la destination d’échange, qu’il soit échange ! Pour quelle halakha ? Pour qu’on soit flagellé à son sujet, ou bien pour qu’il soit soumis à « il ne sera ni vendu ni racheté » (Lv 27, 28).
ואימא שחטיה לשם תמורה ליהוי תמורה למאי הילכתא למלקא עליה אי נמי למיקם עליה (ויקרא כז, כח) בלא ימכר ולא יגאל
Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, a dit : le verset dit : « Lui et son échange seront [saints] » (Lv 27, 10) : ceci est l’échange, et rien d’autre n’est échange.
אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן אמר קרא (ויקרא כז, י) והיה הוא ותמורתו זו תמורה ואין אחר תמורה
Et dis : s’il l’a abattu sous la destination de sacrifice de reconnaissance, qu’il soit comme un sacrifice de reconnaissance ! Pour quelle halakha ? Pour lui imposer le pain.
ואימא שחטיה לשם תודה ליהוי כי תודה למאי הילכתא להטעינו לחם
S’il en est ainsi, maintenant aussi : y a-t-il une chose telle que le Pessa’h lui-même ne requière pas de libations et que son surplus requière des libations ?
אי הכי השתא נמי מי איכא מידי דפסח גופיה לא בעי נסכים ומותרו בעי נסכים
Nous, nous disons ceci : y a-t-il une chose telle que le surplus du sacrifice de reconnaissance lui-même ne requière pas de pain, alors que le surplus qui lui vient d’ailleurs requerrait du pain ?
אנן הכי קאמרינן מי איכא מידי דמותר תודה עצמה לא בעי לחם ואילו מותר דאתיא להו מעלמא בעיא לחם
Rav Yeimar, fils de Rav Hillel, objecta : et d’où [sait-on] que c’est au sujet du surplus du Pessa’h que [le verset] est écrit ? Peut-être est-il écrit au sujet du surplus du sacrifice de culpabilité !
מתקיף לה רב [יימר] בריה דרב הילל וממאי דבמותר פסח כתיב דילמא במותר אשם כתיב
Rava a dit : le verset dit : « Et si son offrande est du petit bétail, pour un sacrifice de paix » (Lv 3, 6) : une chose qui est commune à tout le petit bétail.
אמר רבא אמר קרא (ויקרא ג, ו) ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר השוה בכל הצאן
Rabbi Avin bar ’Hiya — et certains disent Rabbi Avin bar Kahana — objecta : partout, tu dis que « de » (min) sert à exclure, et ici, « de » servirait à inclure ?
מתקיף לה ר' אבין בר חייא ואיתימא ר' אבין בר כהנא בכל אתר את אמרת מן להוציא וכאן מן לרבות
Rav ’Hana de Bagdad objecta : et peux-tu dire que ce [verset], là où il est écrit, est écrit au sujet du surplus du Pessa’h ? De ce qu’il est écrit « si un agneau » (Lv 3, 7), « si une chèvre » (Lv 3, 12), il en ressort que ce n’est pas au sujet du surplus du Pessa’h qu’il est écrit.
מתקיף לה רב חנא בגדתאה ומי מצית אמרת דכי כתיב האי במותר פסח כתיב והא מדכתיב (ויקרא ג, ז) אם כשב (ויקרא ג, יב) אם עז מכלל דלאו במותר פסח כתיב
quand il dit “si un agneau”, c’est pour inclure le Pessa’h dont l’année est passée et les sacrifices de paix qui viennent en raison du Pessa’h, pour tous les préceptes des sacrifices de paix : qu’ils requièrent l’imposition des mains, des libations, et le balancement de la poitrine et de la cuisse. Quand il dit “si une chèvre”, il a interrompu le sujet, pour enseigner que la chèvre ne requiert pas la queue grasse. »
כשהוא אומר אם כבש לרבות פסח שעיברה שנתה ושלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים שיטענו סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק כשהוא אומר אם עז הפסיק הענין לימד על העז שאינה טעונה אליה
Mais cela se tire-t-il d’ici ? Cela se tire de [l’enseignement du] père de Chmouel, car le père de Chmouel a dit : « Et si son offrande est du petit bétail, pour un sacrifice de paix » : une chose qui vient du petit bétail sera pour un sacrifice de paix.
והא מהכא נפקא מדאבוה דשמואל נפקא דאמר אבוה דשמואל ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן יהא לזבח שלמים
Et encore, cela se tire de [l’enseignement de]Rav Na’hman au nom de Rabba bar Avouha, car Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : d’où [sait-on] que le surplus du Pessa’h est offert en sacrifice de paix ? Car il est dit : « Et tu sacrifieras le Pessa’h à l’Éternel ton Dieu, du petit et du gros bétail » (Dt 16, 2) ; or le Pessa’h ne vient que des agneaux et des chèvres ! C’est donc que d’ici [on apprend] que le surplus du Pessa’h doit aller à une chose qui vient du petit et du gros bétail ; et qu’est-ce ? Les sacrifices de paix.
ואכתי מדרב נחמן אמר רבה בר אבוה נפקא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מנין למותר פסח שקרב שלמים שנאמר (דברים טז, ב) וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים אלא מכאן למותר הפסח שיהא לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר ומאי ניהו שלמי
Original : Zevachim 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.