Abayé dit : voici ce qu’il veut dire : jusqu’à Gamla en Galilée, jusqu’à Guedoud en Transjordanie, et ’Hadid, Ono et Jérusalem en Judée.
אמר אביי הכי קאמר עד גמלא בגליל עד גדוד בעבר הירדן וחדיד ואונו וירושלים ביהודה
’Arakhin 32b ערכין
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava dit : Gamla en Galilée, à l’exclusion d’une Gamla d’autres pays ; Guedoud en Transjordanie, à l’exclusion d’une Guedoud d’autres pays ; pour les autres, qui n’ont pas d’homonymes, il n’avait pas besoin [de préciser].
רבא אמר גמלא בגליל לאפוקי גמלא דשאר ארצות גדוד בעבר הירדן לאפוקי גדוד דשאר ארצות אינך דלא איכא דכותייהו לא איצטריך ליה
Mais Jérusalem, [une maison] y devient-elle définitivement acquise ? N’a-t-on pas enseigné : dix choses ont été dites de Jérusalem ; [entre autres,] la maison n’y devient pas définitivement acquise !
וירושלים מי מיחלט בה והתניא עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית חלוט בה
Rabbi Yo’hanan dit : [cela signifie] comme Jérusalem, qui était entourée d’une muraille depuis les jours de Josué fils de Noun, mais non comme Jérusalem [quant à la loi], car à Jérusalem la maison ne devient pas définitivement acquise, tandis qu’ici la maison le devient. Rav Achi dit : Rav Yossef n’a-t-il pas dit qu’il y avait deux Kadech ? De même il y avait deux Jérusalem.
אמר רבי יוחנן כירושלים דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון ולא כירושלים דאילו ירושלים אין הבית חלוט בה ואילו הכא הבית חלוט בהן רב אשי אמר לאו אמר רב יוסף תרי קדש הוו ה"נ תרי ירושלים הוו
Il a été enseigné : Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yossé, [dit] : pourquoi les Sages ont-ils énuméré celles-ci ? Parce que, lorsque les exilés sont remontés, ils ont trouvé celles-ci et les ont sanctifiées ; mais les premières ont perdu [leur statut] lorsque la sainteté de la terre a cessé. Il pense que la première sanctification a sanctifié pour son temps, mais n’a pas sanctifié pour l’avenir.
תניא ר' ישמעאל בר' יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא
On oppose : Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yossé, dit : n’y avait-il que celles-ci ? N’est-il pas déjà dit : « soixante villes, toute la région d’Argov… toutes ces villes étaient fortifiées » (Dt 3, 4-5) ? Mais pourquoi les Sages ont-ils énuméré celles-ci ? Parce que, lorsque les exilés sont remontés, ils ont trouvé celles-ci et les ont sanctifiées. – Ils les ont sanctifiées ? Mais nous disons [ici] qu’il n’était pas nécessaire de les sanctifier ! – [Dis] plutôt : ils les ont énumérées.
ורמינהי א"ר ישמעאל בר' יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר (דברים ג, ד) ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום קידשום הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו אלא מנאום
Et non pas celles-ci seulement, mais toute [ville] dont tu as reçu la tradition de tes pères qu’elle était entourée d’une muraille depuis les jours de Josué fils de Noun, tous ces commandements s’y appliquent, parce que la première sanctification a sanctifié pour son temps et a sanctifié pour l’avenir.
ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות הללו נוהגות בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא
Si tu veux, dis : ce sont deux Tannaïm [divergeant] sur l’opinion de Rabbi Yichmaël ; et si tu veux, dis : l’une d’elles, c’est Rabbi Elazar bar Yossé qui l’a dite, car il a été enseigné : Rabbi Elazar bar Yossé dit : « qui (lo) a une muraille » – bien qu’elle n’en ait pas maintenant, si elle en avait auparavant.
איבעית אימא תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל ואיבעית אימא חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא ר"א בר יוסי אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן
Quelle est la raison de celui qui dit que la première sanctification a sanctifié pour son temps et n’a pas sanctifié pour l’avenir ? Car il est écrit : « Toute l’assemblée de ceux qui étaient revenus de la captivité fit des cabanes et habita dans les cabanes, car depuis les jours de Josué fils de Noun jusqu’à ce jour, les enfants d’Israël n’avaient pas fait ainsi ; et il y eut une très grande joie » (Ne 8, 17). Est-il possible que David soit venu et qu’on n’ait pas fait de cabanes jusqu’à la venue d’Ezra ?
מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא דכתיב (נחמיה ח יז) ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו' ותהי שמחה גדולה מאד אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא
C’est plutôt que [le verset] compare leur venue aux jours d’Ezra à leur venue aux jours de Josué : de même que lors de leur venue aux jours de Josué, ils ont compté les années sabbatiques et les Jubilés et sanctifié les villes fortifiées, de même lors de leur venue aux jours d’Ezra, ils ont compté les années sabbatiques et les Jubilés et sanctifié les villes fortifiées.
אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה
Et il dit : « L’Éternel ton Dieu te fera venir dans le pays que tes pères ont possédé, et tu le posséderas » (Dt 30, 5) : il compare ta possession à la possession de tes pères ; de même que la possession de tes pères [s’accompagnait] du renouvellement de toutes ces choses, de même ta possession [s’accompagne] du renouvellement de toutes ces choses.
ואומר (דברים ל, ה) והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו
Et l’autre [comment explique-t-il le verset] ? [Ezra] implora la miséricorde contre le penchant de l’idolâtrie et l’abolit, et ce mérite les protégea comme une cabane.
ואידך דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה ואגין זכותא עלייהו כי סוכה
Et c’est pourquoi le verset est sévère envers Josué : partout il est écrit « Yehochoua », et ici il est écrit « Yechoua » (Ne 8, 17). Moïse, soit, n’a pas imploré la miséricorde, car il n’avait pas le mérite de la terre d’Israël ; mais Josué, qui avait le mérite de la terre d’Israël, pourquoi n’a-t-il pas imploré la miséricorde ?
והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב (נחמיה ח, יז) ישוע בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי רחמי
Mais il est écrit : « que tes pères ont possédé, et tu le posséderas » ! – Voici ce qu’il veut dire : puisque tes pères l’ont possédé, tu le possèdes.
והא כתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה הכי קאמר כיון דירשו אבותיך ירשת את
Et ont-ils [vraiment] compté les années sabbatiques et les Jubilés ? Alors que, dès que la tribu de Ruben, la tribu de Gad et la demi-tribu de Manassé furent exilées, les Jubilés ont cessé, Ezra, dont il est écrit : « Toute l’assemblée réunie était de quarante-deux mille six cent soixante » (Esd 2, 64), comptait-il [les Jubilés] ? [N.d.T. : traduit tel que le porte le texte source, qui semble fautif à cet endroit.]
ומי מנו שמיטין ויובלות השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות עזרא דכתיב ביה (עזרא ב, סד) כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים הוה מני
Car il a été enseigné : dès que la tribu de Ruben, la tribu de Gad et la demi-tribu de Manassé furent exilées, les Jubilés ont cessé, car il est dit : « Vous proclamerez la liberté dans le pays pour tous ses habitants » (Lv 25, 10) – au temps où tous ses habitants y sont, et non au temps où une partie d’entre eux a été exilée.
דתניא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות שנאמר (ויקרא כה, י) וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן
On pourrait croire que s’ils y étaient, mais mêlés – la tribu de Benjamin dans Juda et la tribu de Juda dans Benjamin –, le Jubilé serait en vigueur ; le texte dit : « pour tous ses habitants » – au temps où ses habitants sont [établis] selon leur ordre, et non au temps où ils sont mêlés.
יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג תלמוד לומר לכל יושביה בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין
Rav Na’hman bar Its’hak dit : ils comptaient les Jubilés pour sanctifier les années sabbatiques.
א"ר נחמן בר יצחק מנו יובלות לקדש שמיטין
Original : Arakhin 32b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.